כישלונו של בנימין נתניהו לשנות את דעות הציונים לאחר 5 חודשי מלחמה

על פי הקבוצה הבינלאומית חדשות תסנים, בזמן שהמלחמה בין המשטר הציוני וקבוצות ההתנגדות הפלסטיניות ברצועת עזה עומדים להיכנס לחודש השישי ברציפות, נראה שהאסטרטגיה של נתניהו להרחיק את דעת הקהל של הציבור הציוני מתחושת התבוסה הבלתי הפיכה של ה-7 באוקטובר לא הועילה.

הסקר האחרון של עיתון מעריב מראה שאם יתקיימו בישראל בחירות מוקדמות, מפלגת השלטון הליכוד תזכה ב-18 מנדטים בלבד. מול היריבה העיקרית של מפלגת הימין הזו, שהיא קואליציית מרכז בראשות בני גנץ, היא תזכה ב-41 מנדטים.

כזה תוצאה של בחירות אמיתיות משמעה ניצחון מדהים למתנגדיו של נתניהו. הסיבה לכך היא שחלפו 32 שנים מאז הפעם האחרונה שבה זכתה מפלגה בודדת ביותר מ-40 מושבים בבחירות לפרלמנט בישראל. בשנת 1992 זכתה מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין ב-44 מושבים בפרלמנט הישראלי. "/>

ההפרש העצום של 23 מנדטים בין מפלגת הליכוד לקואליציית גנץ נוצר תוך כדי הבחירות האחרונות למשטר הציוני אשר התקיים בנובמבר 2022, מפלגת הליכוד זכתה ב-32 מנדטים וקואליציית האחדות הפנימית זכתה ב-12 מנדטים בלבד.

מפלגת יש עתיד המתונה בראשות של יאיר לפיד, ראש הממשלה לשעבר, זכה ב-12 מנדטים בסקר זה ונשאר במקום השלישי. מפלגת בית ישראל שלנו, בראשות אביגדור ליברמן, בעל בריתו לשעבר של נתניהו שהצטרף לאופוזיציה של ביבי מאז 2019, זכתה ב-10 מנדטים.

ש"ס גם המפלגה הדתית בראשות אריה דרעי זכתה ב-10 מנדטים ללא כל שינוי בהשוואה לסקר הקודם. גם מפלגת הימין הקיצוני "כוח יהודי" בראשות איתמר בן גויר זכתה בתשעה מנדטים. המפלגה הדתית האחרת של ישראל, יהדות התורה, הגיעה ל-6 מנדטים עם ירידה יחסית בסקר זה. הרשימה המשותפת הערבית) זכתה אף היא ב-5 מנדטים ללא כל שינוי, ומפלגת השמאל מרטס, שלא הצליחה להיכנס לכנסת. בבחירות האחרונות, זכה גם ב-5 מנדטים. גם מפלגת רע"ם הערבית בראשות מנצור עבאס זכתה ב-4 מנדטים ובקושי עברה את רף ה-3.25%. אסור להם להיכנס לכנסת בגלל שהם מתחת למכסה. מפלגת הימין הקיצוני הציוני-דתי, בראשות שר האוצר הנוכחי, בצאלאל סמוטריץ', זכתה ב-2.8% בלבד מהקולות. יש לראות בכך כנראה המשך הירידה המשמעותית של מפלגות הקואליציה המתישרות עם נתניהו. מנגד, מפלגת העבודה הוותיקה לא הצליחה להבטיח את נוכחותה בפרלמנט עם 2.5%, וגם מפלגת בל"ד הערבית הלאומנית קיבלה 1.7% מהקולות.

באופן זה ניתן לומר ששני האירועים המרכזיים של 2023, דהיינו המחאות הציבוריות המסיביות נגד הרפורמות של בית המשפט העליון והתרחשות מלחמת ה-7 באוקטובר, הובילו לרעידת אדמה פוליטית בשנת התחום הפוליטי הישראלי.

בקבינט הקואליציוני של נתניהו, שזכה 64 מושבים בבחירות האחרונות, במקרה של בחירות מחודשות על ידי איבוד של יותר מ-20 מושבים, הוא מקבל רק 43 מושבים. בניגוד לקבוצת המפלגות שנכחו בקבינט הקואליציוני הקודם (כל המפלגות המתנגדות לנתניהו, מלבד הקואליציה הערבית של אלוהיו – טאאל) יזכו ב-72 מנדטים.

שאלה חלק חשוב נוסף בסקר זה של המשתתפים היה לגבי האפשרות המתאימה ביותר לראשות הממשלה. על פי חוות הדעת של המשיבים, בני גנץ הצליח להשיג 50% מקולות המשתתפים, בעוד נתניהו קיבל רק 33% מהקולות, ו-17% בחרו באופציית "לא יודע". בינתיים, אפילו 22% מהאנשים שהכריזו להצביע למפלגת הליכוד ראו בגנץ בחירה טובה יותר לראשות הממשלה בהשוואה לנתניהו, ו-17% מתומכי הליכוד אמרו שאף אחד משני האנשים הללו לא מתאים. הם לא ראשי ממשלה.

לכן האסטרטגיה של הארכת המלחמה עד כה לנתניהו לא היה הישג מוחשי. בשבועות האחרונים דיבר נתניהו מספר פעמים על "ניצחון מוחלט בעזה בשבועות הקרובים" וניסה להשפיע על דעת הקהל בחברה הפלסטינית הכבושה באמירות מסוג זה, אך תוצאות הסקרים מלמדות שהוא לא הצליח. לצמצם את משבר הלגיטימציה והפופולריות שלו ושל מפלגת הליכוד בדרך זו.

סקרים שונים מראים שהרצון להקדים בחירות בחברה הציונית הוא מעל 60% וההבדל היחיד הוא מועד קיום הבחירות הללו. קבוצה גדולה מאמינה שנתניהו צריך להתפטר לאלתר ולקיים בחירות, והקבוצה השנייה רואה ב-3 חודשים לאחר תום המלחמה זמן טוב לקיים בחירות.

סוף הודעה/