Get News Fast

בחינת שלושת הגורמים להתארכות המלחמה בעזה באמצעות מודל "מיכאל ברכר".

בניתוח מודל ניהול המשברים של מיכאל ברכר תינתן תשובה לשאלה החשובה, מדוע המלחמה הנוכחית בעזה הפכה למלחמה הארוכה ביותר בתולדות 76 השנים של המשטר הציוני ועדיין אין סימן לסיום המלחמה?

Mehr News, קבוצה בינלאומית: החודש החמישי למלחמה בעזה מגיע לסיומו. לפי הסטטיסטיקה העדכנית, המשטר הציוני ביצע רצח עם במלחמה זו והרג יותר מ-28,000 בני אדם ופצע 68,000 בני אדם. במאמר זה, תוך שימוש במודל ניהול המשברים של מיכאל ברכר, תינתן תשובה לשאלה החשובה, מדוע המלחמה הנוכחית בעזה הפכה למלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה בת 76 השנים של המשטר הציוני, ועדיין אין סימנים לסיום המלחמה ?

מייקל ברכר, הוגה דעות קנדי ​​בספרו שכותרתו "משבר בפוליטיקה העולמית", מגדיר את משבר הכותרת משבר הוא מצב בו ערכים ואינטרסים חשובים של מדינות מאוימים וממשלות מתמודדות עם עקרון ההפתעה כאשר מתרחש משבר. מיכאל ברכר שוקל שישה אינדיקטורים לקביעת עוצמת המשבר והיקפו, שהם חשיבות גיאו-אסטרטגית, נושא המשבר, אלימות בין שחקנים, ריבוי שחקנים, הטרוגניות ומידת התערבותן של מעצמות גדולות. שלושת האינדיקטורים של נושא המשבר, חוסר העקביות ורמת ההתערבות של מעצמות גדולות יכולים לשמש כדי להסביר מדוע המלחמה בעזה מתארכת.

1. משבר נושא

מייקל ברכר בספר " משבר בפוליטיקה של העולם" קובע כי אחת הסיבות להתארכות המשברים היא הנושא שגרם למשבר. במלחמה הנוכחית בעזה, נושא המשבר הוא הגורם החשוב ביותר שגרם להתארכות המלחמה. מבצע סערת אל-אקצא, שהנחיל "תבוסה בלתי הפיכה" למשטר הציוני כדברי מנהיג המהפכה האסלאמית, היווה מכה קשה ל"אמינות ההרתעה והכוח" של המשטר. למשטר הייתה אמינות צבאית ומודיעינית גבוהה ואמינות הרתעה כללית, אבל סערת אל-אקצא הרסה את כל אלה. במקביל, המשטר לא הצליח לשחרר את אסיריו המוחזקים על ידי חמאס במהלך 5 החודשים האחרונים, מה שהטיל ספק באמינות המודיעין של תל אביב. שר הביטחון יואב גלנט מדבר על מלחמה ארוכה וקשה עם עלויות כבדות ומאמין שצריך להעניש את חמאס על התקפותיו, גם אם זה ייקח חודשים ואור יקח שנים. לפיכך, דעת תל אביב היא שסיום המלחמה ללא השמדת חמאס ושחרור השבויים לא רק שיחזיר את אמינותו, אלא שכבר מהיום הראשון למלחמה, אמינותו תוטל בספק רב יותר.

בנוסף לאמינותו האבודה של המשטר הציוני, בנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הזה, גם איבד את אמינותו בסצנה.ישראל הפוליטית רואה אבוד. עם סך של 16 שנים, לנתניהו יש את הכהונה הארוכה ביותר כראש ממשלה בפלסטין הכבושה, וסערת אל-אקצא התרחשה גם בתקופת ראש הממשלה. ד"ר שאול קמחי, פסיכולוג שעבד בשירות המודיעין הצבאי של ישראל (אמן) ומלמד גם באוניברסיטת תל אביב, במחקריו על ההיבטים ההתנהגותיים והאישיות של נתניהו בשנים 1999 עד 2017, ע"י סקירת ראיונות והצהרות, וכן ראיונות. עם אנשים שעבדו איתו, נתניהו הוא אדם שחושב שהוא נעלה על אחרים; אָנוֹכִי; פרנואיד; הוא מציג פוליטיקאי מוכשר ביותר שיעשה הכל כדי לקדם את מטרותיו והכי חשוב להבטיח את הישרדותו הפוליטית. אדם זה עד עכשיו להרס אמינותו וכן לסכנת חייו הפוליטיים. לכן הוא אינו מקבל את סיום המלחמה ללא השמדת חמאס ושחרור שבויים, ולמרות הלחץ הפנימי ואף דעת הקהל הזרה הוא מתעקש על המשך המלחמה.

2. חוסר עקביות בין הצדדים המעורבים

אחת הסיבות החשובות ביותר להתארכות המלחמה בעזה והמשטר הציוני מבצע רצח עם באזור זה היא חוסר העקביות של הכוח הצבאי של צדדים מעורבים. הכוח הצבאי של המשטר הציוני וחמאס לא רק שאינו שווה, אלא גם אינו קרוב. המשטר הציוני, הנתמך במלואו על ידי ארה"ב ומספר מדינות אירופה, אינו בר השוואה לתנועת חמאס מבחינת ציוד, ובעוד שהוא יצרן ציוד צבאי, הוא מקבל גם ציוד חדיש ממעצמות המערב, בעיקר ארצות הברית. במלחמה הנוכחית חמאס הנחית מכה גדולה באמינות המשטר הציוני, אך חוסר האיזון בכוח הצבאי של הצדדים גרם למשטר הציוני להמשיך להפציץ את עזה באופן כוללני ואפילו לא להראות. רצון להפסקת אש חדשה. המלחמה בעזה הראתה מעל לכל כי התחזקות הכוח הצבאי הוא עדיין אחד המרכיבים החשובים ביותר בחוזקה ובכוחה של מדינה.

3. רמת ההתערבות של מעצמות

גורם חשוב נוסף בהתמשכות המלחמה בעזה הוא סוג התפקיד של המעצמות הגדולות, במיוחד ארצות הברית. הם כן. מייקל ברכר קובע בספרו שסופו של המשבר תלוי באיזה תפקיד ממלאות המעצמות הגדולות במשבר. הוא גם מציין שאם למעצמות הגדולות יהיה רצון לסיים את המשבר, ישנה אפשרות להצלחה בסיום המשבר.

העובדה היא שהמעצמות הגדולות, במיוחד אמריקה, אנגליה, גרמניה וצרפת, לא רק זזות לעצירת המלחמה בעזה, הם לא עשו זאת, אבל הם טענו שרצח העם של המשטר הציוני ברצועת עזה הוא דוגמה להגנה לגיטימית. אנתוני בלינקן, שר החוץ של ארצות הברית, נסע 5 פעמים למערב אסיה, כולל השטחים הכבושים, ב-5 החודשים האחרונים. אמריקה ושתי מעצמות אירופיות הטילו וטו על כל שלוש ההחלטות הקשורות להפסקת המלחמה בעזה במועצת הביטחון. התערבותן של המעצמות הגדולות במלחמת עזה לא הייתה רק בצורת הכרזה ותמיכה מדינית, אלא אמריקה, אנגליה, גרמניה וצרפת הפכו לצד של המלחמה נגד עזה. דפוס התנהגות זה של המערב הוא גורם חשוב ומהותי להתארכות המלחמה בעזה, ונראה כי מלחמתו של המשטר הציוני בעזה לא תסתיים עד שמעצמות אלו יראו רצון רציני לסיים את המלחמה.

בנוסף למעצמות העולם, גם למעצמות אזוריות גדולות יש תפקיד בהמשך המלחמה בעזה. התבוננות בגישה ובדפוסי ההתנהגות של מעצמות אזוריות מלמדת שחלק ממדינות ערב וטורקיה אינן רוצות לסכן את יחסיהן העסקיים עם ישראל. כמו כן, מדינות מסוימות, בהן סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ומצרים, אינן נרתעות מהחלשת חמאס בהתאם לתחרות האזורית. התנהגות וגישה זו של מדינות ערב כלפי עזה היא שתושבי עזה חולקים הן את דתם (הסונית) והן את זהותם הערבית עם מדינות אלו.

תוצאה

החודש החמישי של מלחמת עזה מגיע לסיומו ועדיין אין סיכוי לסיים את זה מִלחָמָה. באמצעות המודל של מיכאל ברכר, ניתן לומר כי הפגיעה באמינות המשטר הציוני ונתניהו, פערי הכוחות בין חמאס למשטר הציוני, וכן מיצובן של מעצמות המערב לצד המשטר הציוני. חוסר המעש של המעצמות הערביות וטורקיה הם בין הסיבות החשובות ביותר להתארכות המלחמה של המשטר הציוני בעזה.

 

© Mehr News
  • על ידי הצטרפות לרשתות החברתיות הבאות, תוכל לקבל גישה מהירה לחדשות האחרונות בקטגוריות הקשורות לחדשות אלו ולחדשות עולמיות אחרות.
  • חדשות בעברית :

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button