היום השני לדיון בכיבוש הישראלי בבית הדין בהאג

על פי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, הדיון השני על כיבוש האדמות הפלסטיניות הכבושים על ידי ישראל ב- בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג החל ביום שלישי בדיונים של נציג דרום אפריקה.

"Vusimozi Madonsela", שגריר דרום אפריקה בהולנד, השתתף בפגישה כנציג יוהנסבורג. ואמר: "הכיבוש הישראלי הוא יותר ממה שהוא נמשך כבר 50 שנה עבור העם הפלסטיני. לכן, עלינו לשאול כמה זמן תימשך חסינותה של ישראל בת עשרות שנים להפרות נרחבות ושיטתיות של החוק הבינלאומי?" הוא המשיך: "בימים האחרונים העולם היה עד באימה למתקפות הבלתי פוסקות על עזה. עוצמת האלימות בפעולות הצבאיות האחרונות של ישראל נגד עזה והפרותיה של החוקים הבינלאומיים היא הסימן המובהק לכך שישראל אינה רואה לעצמה מכשול נגד הפלסטינים."

מדונסלה הוסיפה גם כי האפרטהייד של דרום אפריקה בשטחים הפלסטיניים הוא אפילו יותר גרוע ממה שהיה לפני שנה. 1994 בדרום אפריקה היה גרוע יותר. הוא אמר: "כדרום אפריקאים, אנו מבינים, שומעים ומרגישים את המדיניות המפלה והפרקטיקות הבלתי אנושיות של המשטר הישראלי כצורה חמורה יותר של אפרטהייד הממוסדת נגד אנשים שחורים בארצי."

הוא המשיך. "ברור שהכיבוש הבלתי חוקי של ישראל נשלט גם על ידי פשע האפרטהייד… אין להבחין בו מהקולוניאליזם של מתנחלים", אמר דוד. האפרטהייד של ישראל חייב להסתיים."

דיונים בני 6 ימים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג יימשכו עד 26 בפברואר. נציגים של יותר מ-50 מדינות וארגונים בינלאומיים צפויים להציג את דעתם בפגישות אלו. הדיונים יתחילו עם הצגת תביעה של המדינה הפלסטינית ביום שני.

למרות שהפגישות הללו מתקיימות במהלך מלחמת עזה, אין להן שום קשר אליה. פגישות אלו הן תוצאה של החלטה שאושרה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ב-30 בדצמבר 2022, וביקשה מבית המשפט בהאג להכריז על חוות דעתו המייעצת בנוגע לסוגיית הכיבוש של ישראל. 15 שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק צריכים שניים יש לענות על השאלות: מהן ההשלכות המשפטיות של ההפרה המתמשכת של זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית באמצעות מדיניות הכיבוש, ההתיישבות והסיפוח של אדמות פלסטיניות מאז 1967?

שאלה נוספת של האינטרנציונל. בית המשפט לצדק מבקש לענות כלומר, כיצד משפיעות המדיניות והמדיניות של ישראל על מצב הכיבוש ומהן ההשלכות המשפטיות שלו על כל חברי האו"ם?

תשובות בית הדין הבינלאומי לאלו שאלות יהיו לא מחייבות, אך מכילות משמעויות סמליות רחבות. ישפיעו ועשויות להשפיע על מדיניות לקראת שילובן במשפט הבינלאומי.

הבקשה למתן חוות דעת מייעצת זו הוגשה לאחר פרסום דו"ח של מועצת זכויות האדם של האו"ם באוקטובר 2022. בדו"ח זה צוין כי קיימות "סיבות מהותיות" לכך שהכיבוש של ישראל בקרקעות פלסטיניות יכול להיחשב בלתי חוקי מבחינת החוק הבינלאומי.

דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם קבע גם כי כיבוש קרקעות בזמן מלחמה הוא זמני ואין לשלול מהכוח הכבוש את זכותו להקים מדינה עצמאית.

ישראל אמרה שאין זה בסמכות בית המשפט לדון בסוגיה זו. משרד החוץ של ישראל טען כי הדו"ח של מועצת זכויות האדם של האו"ם הוא "משוחד, לא שלם ולא כשיר" ונובע מ"שנאת ישראל".

סוף הודעה/