ממדי תמיכתה הכוללת של אנגליה במשטר הציוני

Mehr News, קבוצה בינלאומית: חקירת מלחמת עזה והמשבר שנוצר על ידי המשטר הציוני הגזל גרמו לכך שהמשבר הפלסטיני הועלה כאחד האזורים והבינלאומיים החשובים ביותר נושאים. ממשלת בריטניה היא אחד השחקנים הבינלאומיים החשובים ביותר בסכסוך הציוני-פלסטיני, שמילא תפקיד מהותי בגיבוש משטר זה ובתמיכתו בשבעת העשורים האחרונים. לאחר מבצע סערת אל-אקצא, מדינה זו הרחיבה את תמיכתה במשטר בממדים מדיניים וצבאיים.

עליות ומורדות ביחסי לונדון-תל אביב

אנגליה, הנחשבת למעצמה הקולוניאלית החשובה ביותר באסיה בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, מילאה את התפקיד העיקרי בממסד. של המשטר בצורת הצהרת בלפור ב-1917. ציוני יש המטרה הבריטית של הוצאת הצהרה זו הייתה להשיג את תמיכת הפזורה היהודית החזקה במדיניותה של לונדון. שר החוץ הבריטי בלפור במכתב שהופנה לוולטר רוטשילד, אחת הדמויות המפורסמות של התנועה הציונית, הבטיח מולדת ליהודים. במכתב זה צוין כי ממשלת הוד מלכותו עוקבת בעניין אחר הקמת מולדת לאומית לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה כמיטב יכולתה על מנת לאפשר זאת. בעוד שלארץ ישראל הייתה שלטון חלש, היא נחשבה גם לארץ קדושה ליהודים ובעלת מיקום אקלימי וגיאוגרפי מתאים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, גל עצום של יהודים יצא לפלסטין בהתאם למדיניות שנקטו הבריטים בתמיכה אמריקנית להקמת יהודי עצמאי להקים ולחזק את היסוד המדיני של הציונות כך שבנוסף להגירות הקודמות, במהלך 5 שנות מלחמת העולם השנייה, משנת 1939 עד 1944, נהרו לארץ זו עוד מאה אלף יהודים. ב-29 בנובמבר 1947 אישר האו"ם את התוכנית לחלק את פלסטין לשתי מדינות, ישראל ופלסטין, ולנהל את העיר קודס באופן בינלאומי. תוכנית זו אושרה על ידי המנהיגים הציוניים ולבסוף במאי 1948, במקביל לסיום מדינת החסות הבריטית על ארץ ישראל, הכריזה ישראל על קיומה באמצעות הוצאת מגילת העצמאות.

מדיניות בריטניה כלפי המלחמה הערבית השנייה והמשטר בשנות ה-60 הייתה תמיכה גלויה במפלגות הערביות ותמיכה סמויה במשטר. על ידי מכירת טנקים למשטר, מילאה אנגליה תפקיד חשוב ביצירת איזון בין המשטר לצבא הערבי של מצרים בראשות עבד אל נאצר. במהלך מלחמת ששת הימים של 1967 סיפקה בריטניה למשטר דוחות מודיעיניים על גודלם ויכולתם של צבאות ערב. ב-1973 ולאחר מלחמת יום הכיפורים, כמו מדינות מערביות אחרות, לונדון הושפעה מהשלכות אמברגו הנפט של מדינות ערב המפיקות נפט. בשנת 1975, אנגליה הצביעה נגד החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, שראו בציונות שם נרדף לגזענות.

שנות ה-80 היו שנות היחסים הקרים בין שני הצדדים. בתחילת עשור זה התנגדה לונדון להתנחלויות החדשות של המשטר בשטחים הכבושים. ב-1982, עם תחילת מלחמת פוקלנד, שלוותה במותם של יותר מ-200 אנגלים, חשיפת מדיניות המשטר של מכירת נשק לארגנטינה גרמה ליחסים קרים בין שני הצדדים. התוצאה של מערכת היחסים הקרה הזו הייתה הטלת אמברגו נשק נגד המשטר במלחמת לבנון. בריטניה המשיכה באמברגו הנשק נגד המשטר עד 1994. בתקופה זו הודיעה לונדון כי אינה מכירה בריבונות ישראל על אף חלק בירושלים. לאחר הסכם אוסלו ב-1993 ונסיגת המשטר מעזה ויריחו, התגברו היחסים בין הצדדים.

עם תחילת המאה החדשה התגברו היחסים בין אנגליה למשטר. בשנת 2009 העלתה ממשלת בריטניה את נושא סימון סחורות המיוצרות בהתנחלויות בגדה המערבית. הדבר גרם למנהיגי המשטר להתייחס ללונדון כתומך ב"תנועת החרם". בפברואר 2010, כאשר נעשה שימוש בדרכונים בריטיים מזויפים בפעולת חיסול של המוסד נגד מנהיג חמאס בדובאי, נקשר מתיו גולד, שגריר בריטניה בישראל, לעניין. בשנת 2011 נפתח המרכז הטכנולוגי אנגלו-ישראל בשגרירות לונדון בתל אביב. בשנת 2012, הסחר הדו-צדדי גדל ב-34%. מאז השנה, היחסים הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים של המפלגות הואצו.

הגברת היחסים הכלכליים – הצבאיים בעשור האחרון

שווי היחסים העסקיים בין בריטניה למשטר מוערך ב-7 מיליארד פאונד, ובבריטניה פועלות יותר מ-400 חברות טכנולוגיות משטר. היחסים הצבאיים בין לונדון לתל אביב הולכים ומתגברים.

אנגליה הודתה ב-2009 כי כלי הנשק שיוצרו במדינה שימש את המשטר במבצע "עופרת יצוקה" (מלחמה בת 22 יום בעזה). משנת 2010 שתי המדינות משתפות פעולה בפיתוח רחפנים באמצעות תוכנית Watchkeeper, שנפרסה על ידי כוחות בריטיים בעיראק ובאפגניסטן. מאז 2015, בריטניה אישרה גם ייצוא צבאי למשטר בשווי של לפחות 474 מיליון פאונד (601 מיליון דולר), כולל פריטים כמו מטוסי קרב, טילים, טנקים, נשק קל וחלקי נשק. שיתוף הפעולה הצבאי התרחב לשילוב יכולות ימיות, יבשות, אוויר, חלל, סייבר ואלקטרומגנטיות. מכיוון שלמשטר הציוני יש את הגבול הארוך ביותר עם ירדן, התמיכה הצבאית של לונדון בעמאן היא בעדיפות אסטרטגית.

מאז 2017, ביצוע תרגילים צבאיים משותפים בנוכחות לוחמי המשטר וחיל האוויר המלכותי יצר רמה חדשה של שיתוף פעולה צבאי בין שני הצדדים. כמו כן, למרות שלונדון הכריזה על חיזבאללה כארגון טרור בפברואר 2019, תל אביב רוצה יותר לחץ מלונדון על ממשלת לבנון להפסיק את הצבתם של אנשי חיזבאללה בדרום לבנון ולהגדיל את יכולות הטילים של הקבוצה. שיתוף הפעולה בין שני הצדדים בתחום אבטחת הסייבר הוא כזה שבשנת 2019 כינה אותו בכיר בריטי "שותפות ממדרגה ראשונה". בדצמבר 2020, נערך הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין משרד ההגנה הבריטי לבין מפקדת הצבא של המשטר להגברת שיתוף הפעולה בתחום ההכשרה הרפואית הביטחונית. שני הצדדים גם חתמו במרץ 2023 על הסכם ארוך טווח שיחזק את הקשרים בתחומי ההגנה, הביטחון והטכנולוגיה עד 2030. משרד החוץ הבריטי הודיע ​​כי הצדדים נחושים ליצור מערכת יחסים מודרנית, חדשנית וצופה פני עתיד.

תמיכה בריטית במשטר הציוני לאחר ה-7 באוקטובר

תמיכה פוליטית

לאחר תחילת מבצע סערת אל-אקצא, בתחום התמיכה המדינית והדיפלומטית, ממשלת בריטניה הראתה את תמיכתה המלאה במשטר. יומיים לאחר תחילת מבצע "סערה", ראש ממשלת בריטניה רישי סונק הצהיר ש"אנחנו נספק את כל התמיכה שהם צריכים כדי לוודא שישראל תוכל להגן על עצמה מפני זה". של התקפות הוא הגנה. דיוויד קמרון גם הצהיר זמן קצר לאחר שמונה למשרד החוץ הבריטי כי "עלינו לקבל תמיכה בסיסית בישראל ולהגיד שיש לך את הזכות לנסות להיפטר מהנהגת חמאס וכוחותיו המזוינים"

תמיכה צבאית

בתחום הצבאי, התמיכה של לונדון בתל אביב הייתה משמעותית. ראש ממשלת בריטניה הודיע ​​בהצהרה בתחילת המשבר: שתי ספינות מלחמה של הצי המלכותי, מטוס ריגול P8 ושלושה מסוקי מרלין יהיו בכוננות כדי לספק תמיכה מעשית לשותפות ישראל ובריטניה באזור. מטוסי סיור בריטיים יטוסו באזור כדי לעקוב אחר איומי יציבות אזוריים כגון העברת נשק לקבוצות טרור.

יתר על כן, מומחים מאמינים שכמעט 15% מהחלקים ששימשו בהפצצת עזה במטוסי F-35 סופקו על ידי אנגליה. כנשק אסטרטגי, לוחמים אלו מילאו את התפקיד העיקרי בהפצצת אלפי אזרחים ובהשמדת תשתיות ובתים פלסטיניים. בריטניה גם הגדילה את מספר חייליה בקפריסין, המרוחקת כ-200 מייל מהשטחים הכבושים, לאחר תחילת הפעולות האוויריות של המשטר בעזה.

סנקציות של חמאס

מ-2001 עד 2021, אנגליה כללה את גדודי הקסאם של אזדין של הזרוע הצבאית של חמאס בין ארגוני הטרור. אבל מנובמבר 2021 כלל רשמית את כל תנועת חמאס ברשימת קבוצות הטרור. ככלל, בשנים אלו, המדיניות הבריטית כלפי קבוצה זו הייתה מדיניות של אי מגע. לאחר תחילת מבצע "סערה", אנגליה הטילה מספר סבבים של סנקציות נגד מנהיגי חמאס. ב-15 בנובמבר 2023 הטיל משרד החוץ הבריטי סנקציות נגד ארבעה מנהיגי חמאס, בהם יחיא אל-סנואר, ראש חמאס בעזה, מוחמד אל-דאיף, מפקד גדודי הקסאמים, מרואן עיסא, סגנו של אל-סנואר. דאיף, ומוסא דודין, נציג חמאס בגדה המערבית

גג אחד ושני אווירים להפסקת האש ולפתרון המערבי של שתי מדינות

לאחר התרחבות ההתקפות האוויריות והקרקעיות של המשטר על רצועת עזה ובקשות אזוריות ובינלאומיות להפסקת אש באזור זה, בריטניה נמנעה בתחילה מהחלטת העצרת הכללית של האו"ם על הפסקת אש מיידית בעזה. יתר על כן, ראש הממשלה של מדינה זו בבית הנבחרים הכפוף את התמיכה בהפסקת האש לשני תנאים והכריז כי "אנגליה מחויבת להקים מסגרת מתמשכת הפסקת אש במובן שחמאס "הוא תומך בישראל להפסיק את ירי הרקטות ולשחרר את כל האסירים"

מצד שני, לאחר הסיבוב הראשון של הפסקת האש, דייוויד קמרון ביקר בוושינגטון ב- בדצמבר 2023 נטען כי "ביטחונה לטווח ארוך של ישראל תלוי לא רק בכוחה המזוין ובעוצמתה, אלא גם בחיים בטוחים ושלווים של הפלסטינים". "אבל אם חמאס ישתלט אפילו על חלק מעזה, לעולם לא יהיה פתרון של שתי מדינות, כי אי אפשר לצפות מישראל לחיות עם קבוצה של אנשים שרוצה שה-7 באוקטובר יקרה שוב". קמרון אמר גם במהלך ביקורו בלבנון ב-1 בפברואר 2024, "כדי שבריטניה תכיר במדינה הפלסטינית, על מנהיגי קבוצת חמאס לעזוב את עזה."

תוצאה

אנגליה הייתה אחת המדינות החשובות ביותר שתומכות במשטר הכובש מאז הקמתו ועד כה. לונדון מילאה את התפקיד העיקרי בביסוס המשטר הזה ובתמיכתו הפוליטית, הכלכלית והצבאית במהלך שבעת העשורים האחרונים. אנגליה הייתה אחת משותפות הסחר וההשקעות הגדולות של המשטר הציוני בעשור האחרון. מדיניות תמיכה זו גברה לאחר סערת אל-אקצא בממדים דיפלומטיים, צבאיים ובתחום הרחבת הסנקציות נגד חמאס. מנהיגי בריטניה אף התנו את הקמת הפסקת האש בסיום ההתקפות הפלסטיניות. הנקודה הראויה לציון במדיניות של המדינה היא התעלמות מתפקידו של חמאס בעתידה של פלסטין, כמו גם מהפופולריות של קבוצה זו בקרב הפלסטינים. מהתבטאויותיהם של מנהיגי מדינה זו, בעיקר בנוגע לעתידו של חמאס, עולה כי תמיכתם באסטרטגיה של שתי הממשלות אינה במסגרת האינטרסים של הפלסטינים, אלא יותר תואמת את תמיכת המשטר הכובש. .

סג'אד מוראדי קלארדה, חוקר יחסים בינלאומיים