סיכוני החקלאות והבצורת בטורקיה ב-26 השנים הבאות

לפי הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, האקלים העולמי משתנה שנה אחר שנה, המצב הולך ומחמיר עבור מדינות יבשות ודלות מים. גם טורקיה נמצאת ברשימת המדינות המאוימות מאובדן משאבי מים, בינתיים היא נקלעת למצב שמאיים על המגזר החקלאי בנוסף למגזרי התעשייה והמשק הבית.

טורקיה היא נחשפה לבצורת ולמחסור חמור במשאבי מים, ותעשיות החקלאות והמזון במדינה לא מצליחות, והאזרחים מודאגים מהעלייה חסרת התקדים במחירי המזון.

בצורת במערב הארקטי של טורקיה

לאחרונה הוכרז שהאזור הגיאוגרפי של מרמרה הוא אחד מהאזורים הגיאוגרפיים של טורקיה, שיותר מאשר אזורים אחרים, עומד בפני משבר מחסור.

שר החקלאות והיערות של טורקיה, אברהים יומאקלי, אמר שברוב אזורי טורקיה, המים התת-קרקעיים ירדו בצורה רצינית, אבל הירידה הגדולה ביותר היא באזור מרמרה. גם זה במצב שבו חלק ניכר מתעשיות המזון והחקלאות, במיוחד בייצור מוצרי חממה, מושפעים מהנושא הזה באזור זה.

בעבר אמרו כי מים ו מזג האוויר הים תיכוני המתון הפך כמה מחוזות חוף של טורקיה למוקדי ייצור חקלאי, אשר רושמים את היעילות והפרודוקטיביות הגבוהים ביותר עם לחות ומתינות.

אבל עכשיו, העבודה הגיעה לנקודה שבה שר החקלאות של טורקיה אמר בפגישת המידע של Basij Water Efficiency: "המצב הפך לקשה עבור רוב מדינות העולם וכעת ל-2.2 מיליארד אנשים בעולם אין גישה למי שתייה ברמות שונות". אנו גם יודעים שהאו"ם הדגיש כי 5 השנים האחרונות היו התקופה החמה ביותר ב-170 השנים האחרונות. אבל במצב קשה וקשה זה, עלינו לטפל בבעיות המים של ארצנו יותר מאשר בממדים הגלובאליים. מדינה עם טמפרטורה ממוצעת של 38 מעלות, בצורת, רעידות אדמה ושיטפונות, מתמודדת עם בעיות גדולות במגזר החקלאי. טורקיה היא כיום אחד האזורים הפגיעים ביותר באגן הים התיכון מפני ההשפעות השליליות של שינויי האקלים. /Uploaded/Image/1402/08/27/1402082711350932328797194.jpg"/>

שר החקלאות של טורקיה המשיך לומר: "אנו רואים את ההשפעות של שינויי האקלים עם שריפות יער נרחבות, מפולות ואנו מרגישים את אובדן המערכת האקולוגית. מאחר שמדינתנו חוותה שנים יבשות ב-10 השנים האחרונות, עוצמת ומשך הבצורת החלה להתרחב. עלינו לזכור שבשנים הקרובות, עם העלייה בטמפרטורה, צפויה הירידה בגשם ובשלג לפחות ל-26 השנים הבאות. בחודש אוקטובר ובסתיימה שנת המים 2023 ירדו כמות המשקעים ב-6% בהשוואה לממוצע ארוך הטווח, ולמרבה הצער, הירידה הגדולה ביותר נרשמה במרמרה. גשמים בהאטאי ירדו ב-55% וסביב אדירנה וטקירדג' ב-40%. בטורקיה

ייבוש אגמים, צמצום משאבי נתיבי מים או צמצום רמת התפוסה של סכרים היא בין הנושאים החשובים ביותר שמדענים ומומחים התייחסו למים והדאיגו את החקלאות והסביבה בטורקיה.

הצהרות החוקרים הראו כי ים אראל הצטמק ב-90% בהשוואה לגודלו הקודם ב-50 השנים האחרונות, ואגם אקשייר מאז שנת 2000 עד כה, הוא הצטמק בשני שליש.

הרשויות בטורקיה הודיעו כי זה המדינה תהיה בקרוב בין המדינות הסובלות ממחסור במים. בחישובים שנעשו בהתחשב בפוטנציאל המים של טורקיה, כמות המים לנפש היא 1313 מ"ק בשנה.

זו הכמות המקסימלית שכל אדם יכול להשתמש בה. אבל בפועל, כמות הצריכה הרבה יותר גבוהה.

משמעות הדבר היא שלפי אינדיקטורים בינלאומיים, טורקיה כבר נמצאת בלחץ מים. עם המשך המצב הנוכחי, הממוצע של 1313 מטר יגיע בשנת 2030 מתחת ל-1000 מטר מעוקב, כלומר תוך 6 שנים בלבד, וטורקיה תעמוד בפני מחסור חמור. כי עד אז, אוכלוסיית טורקיה המונה 85 מיליון איש תהיה לפחות 93 וחצי מיליון איש, ובנוסף, לפחות 7 מיליון מהגרים יהיו נוכחים במדינה זו. זו נוסחה מרה לטורקיה: גידול של 10% באוכלוסייה, 20% מחסור במים!

בסיום, יש לציין שבמהלך השנים האחרונות, בשל המדיניות הקיצונית של בניית סכר נרחב, ניהלה טורקיה את מי שני נתיבי המים של האזור, החידקל והפרת, באופן מסוים. ששתי השכנות למדינה זו, עיראק וסוריה, הושמו במצוקה קשה.

בנוסף לעובדה שחקלאות וגידול בעלי חיים בעיראק ובסוריה הושפעו מהמצב של טורקיה צעדי בניית סכרים, נזקים סביבתיים כולל אבק מוגבר וחלקיקים מרחפים השפיעו גם על חלק מאיראן.

עם זאת, בניית סכר חסרת הבחנה אינה התשובה לבעיות המים של טורקיה, וככל הנראה ב- דפוס עיבוד, שינוי שימוש בקרקע, ישנן בעיות רבות במדינה זו מבחינת המגזר התעשייתי ונושאים אחרים. אך יחד עם זאת, יש לציין שלשינוי האקלים יש ממדים גלובליים ואזוריים.

כתוצאה מבצורת ומשבר המים בטורקיה, למצב החקלאי באיראן ועוד גם מדינות האזור מהוות מקור לדאגה, ואם טורקיה חושבת על פתרונות לפתרון הבעיות במגזר החקלאי ודפוס הצריכה, גם איראן צריכה לנקוט בצעדים מדויקים ומדעיים בתחום זה כדי שהביטחון התזונתי של המדינה לא יהיה מושפע מהמשבר הזה.

סוף הודעה/