היחסים בין ישראל למצרים מתוחים; החשש של תל אביב מהמגעים של קהיר עם צנעא

על פי הדיווח של Fars News Agency International Group, גורם מצרי מיודע עדכן על השיחות בין קהיר לאנסארולה בתימן ועל רגישות המשטר הציוני בנוגע לתוכן השיחות הללו ואמר: "שיחות בין קהיר לקבוצת החות'ים [אנסאראללה] בתימן באמצעות ערוצי ביטחון, בעוד שפעילות הקבוצה בים סוף ובמיצר באב אל-מנדב התגברה, ביקשה מצרים מהנהגת תנועה זו להגביר את רמת הפעולות הצבאיות בשל ירידה בתנועת הספינות בתעלת סואץ והופעת השלכות שליליות בהכנסות. צמצמו ערוץ זה".

מקור זה הבהיר בראיון לאל-ערבי אל-ג'דיד: "הרשויות בקהיר הציעו לקבוצה זו שפעולותיהן יהיו בלתי רציפות ולא סדירות, במיוחד שהמסר שהחות'ים מבוקש על ידי הכוונת ספינות הקשורות לישראל או ספינות שנעו לעבר נמלי השטחים הכבושים, היא הגיעה לכל האזור והעולם". בכך שלא הצטרפה לקואליציה האמריקאית-בריטית נגד תימן, דחתה מצרים בקשה זו.

חוסר שביעות הרצון של תל אביב מהמגעים של קהיר עם צנעא

מקור מצרי בעל ידע זה הצהיר כי אנסארולה הבטיח לקהיר באמצעות ערוצי ביטחון פעם נוספת כי תכוון רק לספינות הקשורות למשטר הישראלי, וקהיר גם הדגישה כי היא שואפת לצמצם את ההשפעות השליליות של התקפות בים האדום על הכנסות תעלת סואץ. אבל תל אביב הביעה חוסר שביעות רצון מביצוע הקריאות הללו וראתה זאת בקנה אחד עם הגברת המצור על נמליה. בתקופה שבה משטר הכיבוש חזר לשאוב גז טבעי למצרים, הן לשימוש בשוק המקומי והן ליצוא לאירופה, על פי החוזה שחתם עם קהיר.

זה מקור הוא המשיך ואמר כי קהיר אף הביעה דאגה בהודעות לאיראן לגבי הסלמה של המשבר הכלכלי במצרים במקרה של התפתחות התקפות אנסארולה בים האדום ודרשה מטהרן למלא תפקיד בהפחתת המתיחות במצרים. הים האדום.

בכיוון זה הטיל שר החוץ המצרי סאמח שוקרי את ישראל אחראית למשבר הנוכחי בים האדום במסיבת עיתונאים משותפת עם מקבילו הסעודי פייסל בן פרחאן והודיע ​​כי שורש המשבר הזה פלישת המשטר הישראלי לרצועת עזה ותבע להתעמת ולשלוט בשורשים העיקריים של המשבר.

על פי דו"ח ארגון הסחר והפיתוח של האומות המאוחדות (UNCTAD), היקף הסחר דרך תעלת סואץ ירד ב-42% בחודשיים האחרונים עקב מתיחות ביטחונית בים האדום. הוא מהווה 12% מנפח הסחר העולמי, ומספר המעברים השבועיים של ספינות מכולות ירד ב-67% בהשוואה לשנה שעברה.

ברמת ההתייעצויות הנוכחיות לגבי השני יום לאחר תום המלחמה, בה נוכחת גם מצרים, מקור אחר אמר: "פקידי שירות המידע המצרי ארגנו פגישה בשבוע שעבר בקהיר, שבה פקיד בכיר ברשות הפלסטינית ומנהיגי תנועת חמאס נפגשה, במהלכה דנו בסיום המלחמה, במחלוקות בין שני הצדדים ודנו באפשרות לשיתוף פעולה עתידי בניהול רצועת עזה.

על פי דו"ח זה, שני הצדדים דנו גם באפשרות של קיום בחירות מושהות בשטחים הפלסטיניים, עתידו של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), וההזדמנויות של חמאס ו ג'יהאד עבור הם דנו בהצטרפות אליו לאחר תום המלחמה.

גורם רשמי מיודע אחר אמר לאל-ערבי אל-ג'דיד כי החרפת המתיחות בין תל אביב לקהיר, המגנה על המשטר הישראלי בבית הדין הבינלאומי כדי להימנע מהאשמות נגד הוא הראה הומניטריות לרצועת עזה על צווארה של קהיר, או האשמה בכך שסייע לחמאס להבריח נשק דרך מדבר סיני ואז ביקש פעולות צבאיות פתוחות בציר פילדלפיה. דברים שמראים את הפחד והחשש של המשטר הישראלי מהמשא ומתן בין קהיר לצנעא מזה זמן מה, האחרון אינו נפרד וקשור אליו.

סגן נשיא מרכז אל-אהרם למחקר אסטרטגי, עמר האשם רבי, אמר בעניין כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, כי המדיניות של מצרים מבוססת על הבנה, וזה מונע סיוע מכניסה ישירה לרצועת עזה. לפיכך, פירוק קהיר בהקשר זה והכנסת סיוע ללא תיאום הצד הישראלי ייחשבו כפעולה פרובוקטיבית של המשטר הכובש.

הדבר אפשרי על ידי הבאת בסיוע הומניטרי בניגוד לרצונה של ישראל דרך מנהרות שסגרו המצרים. לכן, עלינו לפתוח אותם מחדש, לא כדי להביא נשק, אלא לשלוח את הסיוע ההומניטרי הדרוש לעם הפלסטיני, בעוד שישראל לא תוכל להגיב בהקשר זה."

מצרית. הפוליטיקאי מוחמד אנואר סאדאת אומר: "מצרים יודעת שישראל אורבת ואינה רוצה לחשוף את אנשינו ברפיח או שיירות רפואיות הומניטריות לכל סכנת הפצצה. לכן, הסיוע צריך להיות בהסכמה הדדית ובתיאום כדי למנוע יותר נפגעים. מצרים מבינה את כל הנאמר ויודעת שיש לה תפקיד ואחריות גדולה, אבל היא לא רוצה לקחת סיכונים או הרפתקאות כדי לא לסכן חיים תמימים יותר."

הוא הוסיף: "אותו דבר קורה עכשיו מבחינת הבנות והתייעצויות לגבי ציר פילדלפיה, המסר של מצרים ברור שלצד הישראלי אסור לשלוט בציר הזה או להיות בו נוכחות צבאית עם ציוד כבד. ." אבל אפשר להבטיח לישראל בדרכים אחרות שלא מבריחים נשק מהציר הזה, למשל באמצעות מכשירי ניטור וחישה מרחוק". לדברי האנליטיקאי המצרי עמר פאיד. קהיר דבקה בהשערה נוקשה, שהיא שהיא צריך להתמודד עם רצועת עזה כאזור כבוש, ולכן הוא עוסק ברצועת עזה בתיאום עם הרשות הכובשת. הריבונות של חמאס אינה על רצועת עזה, אלא היעדר ההפרדה המדינית בין עזה לגדה המערבית.

הוא מסביר: "לפני המלחמה זה היה מובן מבחינה פוליטית, אבל עכשיו התעקש על משלוח סיוע על ידי שליחתו דרך מעבר רפיח למעבר כרם שלום על מנת להיבדק על ידי שלטונות הכיבוש וניתן אישור כניסה לעזה, יפחית את רמת ואיכות הסיוע. כמובן, יש גורם נוסף שגורם למצרים לדבוק בהסדרים הללו ולפחד לקבל החלטה לאפשר למשאיות להיכנס ישירות דרך מעבר רפיח, והוא שישראל הזהירה שבמקרה זה היא תפציץ את המשאיות ואת מעבר רפיח. , מה הוא עשה בעבר".

סוף ההודעה/