הזעזוע של חיזבאללה לכלכלת ישראל; מסגירת מפעלים ופינוי משקים ועד לשיתוק הענף
| בנוסף לאינספור ההרוגים הצבאיים של צבא המשטר הציוני בחזית הצפונית, שצבא זה מנסה להסתיר, כלכלת ישראל היא אחד המגזרים החשובים ברמות השונות שנפגעו קשות מהמלחמה ומהפעולות המתקדמות של חיזבאללה. |
על פי קבוצת סוכנות הידיעות תסנים הבינלאומית, ההתנגדות האסלאמית של לבנון, שהיא החזית הראשונה של ציר ההתנגדות על מנת לסייע לעם ולהתנגדות עזה, היא הודיעה על השתתפותה בקרב בסערה אל-אקצא, מההתחלה היא הייתה נטל כבד על כתפי המשטר הציוני ברמות שונות. כניסת חיזבאללה לקרב זה גרמה לכך שהציונים לא יכלו להתמקד בצירי המלחמה בעזה, ובכך ההתנגדות הלבנונית עד לנקודה זו, במיוחד לאחר שהעצימה את פעולותיה המתקדמות נגד עמדות האויב הציוני. הורידה נטל גדול מכתפי ההתנגדות בעזה.
הלם ההתנגדות של לבנון לכלכלת ישראל
עם זאת, הנזק שגרם חיזבאללה למשטר הכיבוש במהלך 100 הימים האחרונים לא כללו רק אבדות צבאיות או פינוי של יישובי הצפון של פלסטין הכבושה. ההפסדים הכלכליים האדירים שגרם חיזבאללה לציונים במלחמה הזו הם נושא שאולי זכה לפחות תשומת לב מהתקשורת, והנושא הזה הגיע איכשהו לרדיוס ההפסדים הכלכליים של ישראל במלחמה עם ההתנגדות הפלסטינית.
על סמך זה, אנו הולכים לבחון כאן כמה מהמכות שספגה כלכלת המשטר הציוני כתוצאה מהמלחמה בחזית הצפונית של פלסטין הכבושה. אל-אקצא הודיע כי כניסת ההתנגדות הלבנונית לתוך הקרב באל-אקצא השפיעה קשות על החזית הצפונית של פלסטין הכבושה. ה"וול סטריט ג'ורנל" האמריקאי גם הדגיש בדו"ח כי יותר מ-230,000 מתנחלים ישראלים נעקרו מאזור הצפון כתוצאה מהתקפות חיזבאללה. כמו כן, התקשורת הציונית הצביעה על הפחד והטרור השוררים בהתנחלויות הצפוניות של פלסטין הכבושה בשנת הגבול עם לבנון הודיע כי החזית הצפונית נטושה לחלוטין והפכה לעיר רפאים, ברור שעם פינוי ההתנחלויות וסגירת העסקים, כלכלת ישראל תספוג הפסדים משמעותיים במגזריה השונים. "תומר פאזלון", מומחה כלכלי באוניברסיטת תל אביב, הודיע במאמר על כך שהסכסוך באזור הצפון ישפיע קשות על כלכלת אזור זה בטווח הארוך, והשפעה זו תהיה קטלנית ביותר.
הפסד במגזר החקלאי של המשטר הציוני באזורי הצפון
הענף החקלאי נחשב לאחד מהענפים החשובים במשק הישראלי, שכן הוא מהווה 2.5% מסך הייצור המקומי ו-3.6% מהיצוא, וכן כ-3.7% מכלל העובדים הציוניים עובדים במגזר החקלאי, והכי חשוב, 95% מצרכי המזון של הציונים מסופקים ממגזר זה. לדו"ח משרד החקלאות של המשטר הציוני, אזור הצפון אחראי על ייצור חלק גדול מהמזון של הישראלים. הוא נחשב וכ-70% מהתרנגולות המטילות נמצאות באל-ג'ליל ובגולן, ו-40 % מהפירות הטרופיים מיוצרים בשדות צפוניים, שלאחר תחילת המלחמה חלק גדול מהם פונה ולא מתבצע העיבוד. /p>
העיתון הכלכלי "גלובס" פרסם דיווח על כך עניין והודיע כי מחצית מהייצור החקלאי בישראל מגיע מחוות באזור הצפון, 5 ק"מ מהגבול עם לבנון.
גם העיתון העברי "ידיעות אחרונות" דיווח לצורך זה הצביע על ההפסדים הכלכליים של המשטר הציוני, במיוחד המגזר החקלאי באזור צפון פלסטין הכבושה, והודיע כי החשש מפני התקפות חיזבאללה גרם להפסדים כספיים אדירים לישראלים, וחקלאים וגננים באזורי הצפון אינם יכולים כעת להמשיך בפעילותם. הנזק למגזר החקלאי באזור זה מוערך בכ-500 מיליון שקל (מטבע המשטר הציוני) השווה ליותר מ-131 מיליון דולר. עוד נכתב בדו"ח כי חקלאים באזור הצפון אינם יכולים לגשת לגינותיהם בסמוך לגבולות לבנון. יתקרב, וזה יכפיל את ההפסד של המגזר החקלאי באזור הצפון; מקום שבו החקלאים אינם מסוגלים לקטוף פירות כמו תפוחים, קיווי ואבוקדו. בנוסף לכך, נראה את ההשפעות של הפסדים אלו בעונות הקרובות וזאת בעוד שאגף הארנונה טרם הבטיח לחקלאים ולא נרשמה תוכנית לפיצוי על הנזק. חקלאי המשטר הציוני הודיעו באותו הקשר, בכל אזור שבו אנו חשים שחיזבאללה עלול לתקוף, לא תתבצע חקלאות וקשה להעריך במדויק את הנזקים בתחום זה. המצב כיום הוא כזה שלא ניתן להתקרב לאפס עד שני ק"מ מהגבול עם לבנון, והפירות שנמצאים בשדות של אזור זה עדיין נותרים על העצים ונרקבים. כמו כן, בתקשורת הציונית דווח כי מפעל "ברי גליל" המיוחד לפירות חבל אלג'ליל בצפון, פיטר מחצית מעובדיו לאחר ההחלטה לסגור את אחד מקווי הייצור המרכזיים. זה קרה כתוצאה ממתיחות מתמדת בין הצבא הישראלי לחיזבאללה.
התקשורת הציונית הזו ציטטה את רון תומר , ראש איגוד התעשיינים של המשטר הציוני. לדבריו, מאות בעלי מפעלים גדולים באל-ג'ליל מבקשים תמיכה וחיזוק מבנים כדי שהעובדים יוכלו לחזור לעבודה. המפעלים באזור הצפון ובעיקר בגליל העליון אינם רגילים למצב מלחמה ורבים מהם בנויים באזורים לא מוגנים ונמצאים בטווח ירי של טילי חיזבאללה. קיימים סיכונים גם בנוגע לאפשרות של חדירת כוחות חיזבאללה למפעלים אלו.
על פי נתוני משרד הכלכלה של המשטר הציוני, 85 מפעלים גדולים בצפון ישראל (פלסטין הכבושה) והעליון גליל שנמצאים בפיקוח משרד זה מתחילת המלחמה הפחיתו את הייצור הממוצע ל-70% והסיבה לכך היא המחסור בעובדים והחשש להיכנס למפעלים בצל (חיזבאללה) לפי מידע זה, סגירת עשרות מפעלים קטנים עקב הקרבה לגבול וסגירת הכבישים הראשיים והצירים בשל חשש מטילים של חיזבאללה מהווה מכה נוספת לכלכלה הישראלית בצפון.
במפעלים, אזורי תעשייה וחברות, ניתן להסיק מנתוני משרד זה כי מאז סערת אל-אקצא פונו קרוב ל-15,000 עסקים ומפעלים בצפון ובדרום פלסטין הכבושה. .
זאת למרות שאין סיכוי להרתיע את צבא המשטר הכובש בחזית הצפונית וכן חוסר רצונה של ההתנגדות הלבנונית להעניק ערבויות ביטחוניות כלשהן. מתנחליה גרמו לרוב הישראלים לסרב לחזור להתנחלויות הצפון. נושא זה גורם לכך שאין אופק לפיתוח וצמיחה תעשייתית באזורי הגבול של פלסטין ולבנון הכבושה גם בתקופה שלאחר המלחמה. /p>
בתחום מגזר התיירות דיווחה התקשורת העברית על המכה החזקה שישראל סבלה לאחר מלחמת עזה. ערוץ 12 של המשטר הציוני הודיע בהקשר זה כי הפגיעה במגזר התיירות בישראל כתוצאה מהמלחמה תראה את השפעותיה בטווח הארוך וגם אם תסתיים המלחמה, תושבי העולם יבחרו במקומות אחרים לתיירות; מקומות שבטוחים בביטחונם.
תקשורת ציונית זו ציטטה את "עירן כתר", יועץ וחוקר מחלקת תיירות ומלונאות במשטר הציוני בפקולטה "קנרט", שהודיע כי ההשפעה המלחמה בתיירות בישראל חורגת מעבר לאזהרות נסיעה ואיסורי נסיעה לישראל (פלסטין הכבושה). ההשפעות ארוכות הטווח של מצב זה ייקבעו על דמותה של ישראל.
גם העיתון העברי "גלובס" הודיע בהקשר זה כי מתקני התיירות והמסעדות הם הנפגעים העיקריים של המלחמה. מדדים כלכליים מראים כי ברבעון האחרון של 2023 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022, ירדו מתקני התיירות בקטגוריה שלהם ב-73%.
על פי מקורות עבריים, זמן קצר לאחר מבצע סערת אל-אקצא, מרכזי סקי, מסעדות וכל מתקני התיירות של ישראל התרוקנו ממבקרים ותיירים.
זאת בעוד הקבינט של המשטר הציוני ניסה לפנות את ההתנחלויות בצפון ובדרום ארץ ישראל הכבושה במהלך המלחמה ומקורות ציוניים מדווחים כי עלות השהייה בבתי מלון עבור תושבי התנחלויות אלו זינקה והמלונות אינם מסוגלים עוד לקבל את העקורים.
end of message/
| מקור חדשות | Tasnim News |
|
