מה העלויות של התנגדות להצטרפות לצבא ישראל?

טל מטניק היא נער בן 18 שנשפט ונשלח לכלא צבאי בדצמבר לאחר שסירב להתגייס לצבא. "מתקפה פלילית בעזה היא לא הפתרון לקטל שביצע חמאס", אמר אז מתניק בראיון. אי אפשר למגר אלימות באלימות, ובגלל זה לא התגייסתי לצבא."

מתניק הוא חבר בקבוצה בשם מסרבות. קבוצה זו היא רשת לחיבור בין אנשים המתריסים לצו הצבאי להצטרפות לשירות צבאי. מסרבות מתנגדת גם לכיבוש אדמות פלסטיניות על ידי ישראל.

בישראל כמעט כולם נשלחים לשירות צבאי אחרי גיל 18 פטור משירות ניתן לאדם על רקע דתי, למשל חרדים חרדים פטורים משירות, אך סירוב לשרת מסיבות פוליטיות נחשב לא חוקי.

מתניק נשלח לכלא ל-30 יום בחודש שעבר בגין אי ציות לחוק זה ושוחרר לפני מספר ימים; אבל הוא יישלח שוב לכלא ביום שלישי הקרוב כדי לסבול עוד תקופת מאסר. בראיון לערוץ החדשות אל ג'זירה הוא אמר כי הוא אוים פעמים רבות ע"י רשויות וגורמים ישראליים שלא פגש. אולם עונש זה למתניק הוחמר ככל הנראה בשל העובדה שזה התרחש בעיצומו של מלחמה בעזה. בחברה הצבאית הכבדה של ישראל, עריקות מהשירות הצבאי נחשבות ל"בגידה". "סירוב לעשות שירות צבאי, במיוחד בזמן המלחמה בישראל, פירושו בגידה". אבל הוא החליט להמשיך בדרכו של מתניק ואמר: "תהליך של אי ציות המבוסס על מצפון אינו משימה קלה. זה גורם לך להיות מאוד מבודד ונדחק החוצה."

לפני כמה חודשים, אמנסטי אינטרנשיונל חשף בדו"ח שישראל שלחה כמה אנשים לכלא בגלל סירובם להצטרף לצבא. והכלא המשפט עבורם חזר על עצמו מספר פעמים.

כמובן, לא כל המרידות נובעות מהתנגדות פוליטית. הצבא הישראלי עובר בימים אלה ימים קשים בעזה, והנושא הזה השפיע גם על ההתנגדויות להצטרפות לשורות הצבא.

אתמול דיווחו כלי תקשורת ישראלים כי 21 חיילים ישראלים נהרגו בעזה; סוגיה שמראה עד כמה בריאה יכולותיו של חמאס לאחר יותר מ-100 ימי מלחמה.

כמובן שהנושא הזה הוא רק חלק מהמחלוקות בגוף הצבא הישראלי, שיש לו היסטוריה ארוכה. לדוגמה, בשנת 2003, קבוצה של טייסים של הצבא הישראלי סירבה להשתתף בפעולות צבאיות בגדה המערבית ובעזה, כשהיא תיארה את ההתקפה על אזורים אלה כ"לא חוקית ולא מוסרית".

המחאה הייתה משמעותית מכיוון שהיא בוצעה על ידי קבוצת אליטות של הצבא הישראלי. כך למשל, "יפתח ספקטור", אחד מהגנרלים של צבא ישראל, שהיה ידוע כדמות אגדית בישראל בשל תפקידו בהתקפה על הכור הגרעיני העיראקי ב-1982, נמנה גם הוא עם קבוצת המפגינים הזו.

מאז ה-7 באוקטובר, התגברו הדיכויים בישראל נגד האופוזיציה. באוקטובר קרא שר התקשורת הישראלי שלום קרחי לעצור את כל מי שלדבריו מהווים איום על "הרוח הלאומית". מאוחר יותר הוא ניסה להגביל את עיתון "הארץ" בשל ביקורת על המלחמה בעזה.

קובי שבתאי, מפקד משטרת ישראל, אמר באמצע אוקטובר כי לא תסבול הפגנות נגד המלחמה. הוא אמר שהוא ישלח את העצורים לעזה.

האיום הזה של מפקד משטרת ישראל התגשם. The Intercept דיווח כי קצינים ישראלים עצרו מפגינים רבים, כולל משפחות אסירי ה-7 באוקטובר. בתחילת נובמבר דווח כי כוחות ישראליים עצרו את מחמוד ברכה, חבר הפרלמנט הישראלי לשעבר, בעת שיצא להפגנה נגד המלחמה. מדובר בצבא. אני רוצה לומר לעולם שפעילי שלום ומתנגדי האפרטהייד והכיבוש אינם מרגישים בטוחים כאן. רבים מהם הותקפו, איימו ונעצרו."

סוף ההודעה/