התקשורת העברית הכירה בתבוסה של ישראל מול מנהרות עזה

לפי קבוצת העברית חדשות תסנים, עיתון הארץ בגיליון שני שלו בכתבת תחקיר עם הכותרת "מנהרות מתחת לעזה נוצרות לצורך הישרדות" התייחסה למנהרות רצועת עזה וסיפקה מידע שונה בהקשר זה לקוראיה.

על פי בתקשורת בשפה העברית נחפרו המנהרות הראשונות ברצועת עזה ב-1967, מיום ליום גדלו יכולותיהם של פעילי חפירת מנהרות, ומאמצי הצבא הישראלי להרוס אותה ואת החיים החדשים שנוצרו מתחת לאדמה בשנים האחרונות. הכל נכשל.

צוין בתחילת מאמר זה שכיום כל הפקידים ברמות וביחידות שונות של הצבא הישראלי מצאו משותף דעה שרשת מנהרות חפר ברצועת עזה היא הרבה יותר גדולה ועם יותר סניפים ממה שישראל דמיינה.

הארץ מוסיף בזה חוץ מזה יש תפיסה בצבא בקרב מפקדים צבאיים שלא ניתן יהיה להרוס את כל המנהרות, ולא רק שלא נוכל להרוס את כל מנהרות החמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, אלא לא יוכל לגשת לרובם.

כותב המאמר מוסיף: הצבא הישראלי מצמצם את כוחותיו ברצועת עזה לאחר שלוש חודשים של מלחמה, ויש תחושה סותרת חסרת תקדים בקרב הפקידים.והתגבשו המפקדים, מצד אחד הם מרוצים מהגישה וההרס של מספר מנהרות, ומצד שני, הם נסערים ומצד שני. מאוכזב מכך שיותר מהמנהרות הללו עדיין עומדות וייתכן שעדיין נמצאות בשימוש. לדבריו, המנהרות הקיימות מתחת לרצועת עזה היו קיימות עוד לפני היווצרות חמאס ב-1987 ויישארו כאלה גם לאחר תום המלחמה הנוכחית.

בחלק אחר של הכתבה נאמר כי בשנת 2005 התגלתה המנהרה הראשונה בסמוך למעבר איירס ולכן משרד המלחמה יצר מחסומים מתחת לאדמה וצייד את המכשול התת קרקעי במכשירי חישת בטון ורעידות. הכורדים, לאחר השלמת בניית חומת המכשול בשנת 2021, הוכרזו הבטחות רבות בנוגע להרחבת הביטחון, בראשן פקידי ומפקדי הביטחון הישראלי. מוסדות הדגישו כי היא תנטרל את כל ההתקפות בקנה מידה גדול נגד ישראל.

לכן, הם כבר לא הרגישו צורך לנקוט בפעולה נגד המנהרות הקיימות בתוך רצועת עזה.

מקור מודיעיני שעוקב כבר כמה שנים אחר פעילות חמאס אמר: בניית חומת המכשול גרמה ל תשומת לב ומעקב אחר המנהרות בתוך רצועת עזה ידהו לחלוטין בחוגי צבא ישראל וזה הוסר מסדר העדיפויות של גורמי המודיעין. הנושא לא אומר ששכחנו לגמרי מהנושא הזה, אבל במבנים הביטחוניים והצבאיים עלתה התחושה שכל עוד המנהרות הללו לא יחצו את קו הגבול, הן יהוו איום הרבה פחות עלינו.

אבל קיר המכשול נכשל לפני הניסוי ב-7 באוקטובר והוא נחצה מגובה פני הקרקע עד שאחריו המנהרות ברצועת עזה 250 ישראלים בולעים את השבוי.

בתחילה חשבו שחמאס ישתמש במנהרות אלו כדי לארוב לצבא הישראלי, אך בהדרגה הודאה זו בשנת נשמעה יותר בקרב מבנה הצבא הישראלי כי רשת המנהרות ברצועת עזה הוא הרבה יותר גדול ומסועף ממה שציפינו עד כה ובניגוד לרעיון השימוש בו, הוא לא משמש לפעולות התקפיות והתקפיות אלא לשמירה על הכוחות. /p>

הייתה גם השערה שעצם כיבוש פני השטח ועל הקרקע יכול לגרום לקריסת כל המנהרות, כי בתנאים כאלה, חמצן, מים ומזון היה מחסור במנהרות ובנוכחים. בה נאלצו לעזוב ולהיכנע. נחשף כי המנהרות היו מצוידות היטב למגורים ארוכי טווח ואף אפשרו לתושביה לנסוע בין אזורים שונים של אותה עיר ואולי רצועת עזה.

במשך זמן רב, התקשורת ציטטה את הצבא הישראלי שאמר שהוא הרס יחידות של חמאס בזו אחר זו, אך לאחר זמן מה ראינו שמתגבשים גדודים חדשים באזורים ובמקומות אחרים מסתבכים עם הצבא הישראלי.

בכל פעם שאנו מקבלים מידע על נוכחות של אסיר אחד או יותר בתוך מנהרה מסוימת , כאשר כשהגענו לנקודה, יכולנו לראות שאנשים אלו פינו את המנהרה האמורה מזמן. הלחימה של צבא ישראל הגבירה את יכולותיו בכך שהצטייד בטכנולוגיות חדשות ובפצצות מיוחדות להשתתפות במלחמת המנהרות .

עם זאת, זה לא מספיק, מפקדי השטח הבינו שבמקרים מסוימים, תכנון להשמיד כמה מאות מטרים של מנהרה דורש ימים ואף שבועות.

בינתיים במקביל, מאות חיילים ישראלים נאלצים להיות נוכחים במנהרה ולתמוך בכוחות ההנדסה.

חוץ מזה תוכנית אטלנטיס להטביע את המנהרות של עזה יושמה בתקווה שהלוחמים ייצאו מהמנהרות עם כניסת המים, אבל זה הפרויקט לא רשם אבדות מיוחדות לחמאס ולקבוצות הפלסטיניות.

בעניין זה, הצבא הישראלי שינה את צעדיו במלחמה זו והוציא הוראה לאסור כניסת כוחות מובחרים למנהרות והכריזה כי אינה מוכנה להסתכן בעניין זה ויש להשתמש רק במצלמות או כלבים מאומנים לבדיקת המנהרה.המנהרות היו אחת המטרות שנראו לא מציאותי מההתחלה.

אולי הצבא הישראלי מסוגל לעסוק בפלסטינים כאיום צבאי, אבל הם יישארו במחתרת, אולי זו הסיבה שאבי מערכת ההגנה האווירית של ישראל אומר בהקשר זה: לישראל יש עליונות מוחלטת בשמיים ויש לה תמיד את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. הקרקע שטוחה.

סוף ההודעה/