משבר שלושת הפנים של המשטר הציוני; לוחמה אינה מבטיחה את אחדות ישראל

על פי הדיווח של סוכנות הידיעות תסנים של הקבוצה הבינלאומית, ב-75 השנים שחלפו מאז המשטר הציוני, נחשבה הטענה ללכידות פוליטית, מנהלית וחברתית גבוהה בזמן משבר ומלחמה לאחד המדדים לממשל בשטחים הכבושים. עם זאת, במהלך מלחמת סערת אל-אקצא ובמהלך 107 הימים האחרונים חלו התפתחויות הן במישור המדיני, המנהלי והחברתי, אשר העמידו את קבינט החירום והמלחמה של נתניהו בפני בחירות קשות.

קוהרנטיות זמנית מגדילה את העונה!

קרב אל-אקצא החל ביום השביעי של אוקטובר 2023 (15 מהר 1402), כאשר ישראל הייתה מעורבת במשבר פוליטי וחברתי על רקע רפורמות משפטיות במשך יותר מ-10 חודשים. הקבינט של בנימין נתניהו, בהתבסס על הניצחון המכריע בו זכה בבחירות בנובמבר 2022, העלה סדרה של רפורמות מרחיקות לכת על סדר היום של הקבינט שלו. p dir="RTL" style="text-align:justify">מחאות הרחוב נגד רפורמות אלו גרמו להיווצרות דו-קוטביות חמורה במבנה החברתי וכן במבנים רשמיים ואף בצבא ובמוסד. בעוד הדו-קוטביות הזו הגיעה לשיאה, מבצע סערת אל-אקצא החל ב-7 באוקטובר. במצב כזה, ככל הנראה, התפוררות פוליטית, מנהלית וחברתית חמורה הונחה זמנית בצד כדי שהמשטר הישראלי יוכל להתמקד במלחמה.

יאיר לפיד בשבוע הראשון למלחמה דרש מנהיג האופוזיציה להקים קבינט חירום לניהול המלחמה. בניגוד לציפיותיו של נתניהו, הוא הסכים להצעה זו, אך בבוא העת רק בני גנץ, מנהיג קואליציית האחדות הפנימית (שהצליח להגביר את הפופולריות שלו משמעותית במהלך עשרה החודשים של המחאה החברתית נגד הרפורמות בבית המשפט העליון). נכנס לקבינט בתנאים קשים מאוד. לפיד ואביגדור ליברמן, ראש מפלגת בית ישראל שלנו, אמנם הביעו בתחילה את רצונם להצטרף לקבינט המלחמה, אך בסופו של דבר לא הסכימו להצטרף לקבינט המלחמה של נתניהו, ולכן בניגוד לציפיות מראשית המלחמה. מלחמה. כמו כן, הלכידות שנוצרה נותרה מינימלית מאוד.

חזרה של חילוקי דעות פוליטיים

אחרי יותר מ-100 ימי מלחמה, מחד גיסא, אנו עדים להתגברות ההבדלים בין שתי סיעות הימין הקיצוני ומפלגתו של בני גנץ. אנחנו הציר של קבינט המלחמה, ומצד שני, חילוקי הדעות של נתניהו עם הצבא ויואב גלנט שר המלחמה (עם מפלגתו של נתניהו) וגם גנץ , הגיעו לרמה מסוכנת; ראשית, הימין הקיצוני בראשות בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גויר, התופסים בסך הכל 20% ממשרדי הממשלה של נתניהו, מתנגד נחרצות לתנאיו של גנץ להיכנס לקבינט המלחמה, שהגביל את הקבינט הזה לשלושה חברים והפך למעשה את הקבינט הביטחוני בשוליים אומללים.

האגף הימני הקיצוני של הגעת הסיוע ההומניטרי עם לחץ האמריקנים, הפסקה של שבעה ימים במלחמה וצמצום עוצמת הסכסוכים בשלב הצד השלישי לא מרוצה ומדבר כל הזמן על הצורך בהתנחלויות ברחבי רצועת עזה. נראה שההבדלים של פלג זה עם תהליך ניהול המלחמה בשלב הסופי של המלחמה ומתי התקבלו ההחלטות לגבי עתידה של עזה, כיצד להחזיר את כוחות הצבא לשטחים הכבושים וכיצד לנהל את רצועת עזה. לאחר המלחמה ייקבע, וזה אפילו אפשרי. שתי מפלגות הכוח היהודי והציונות הדתית צריכות לעזוב את הקבינט בהשפעת הריאליזם הגובר של ראשי הצבא לגבי סיום המלחמה. וראשי הצבא וכן מתגבשים פקידים בעלי ניסיון צבאי; בעניין זה, דלפה לתקשורת לאחרונה אי ההסכמה בין ראש הצבא הרצי הלוי עם נתניהו וחלק משרי ממשלתו בדבר הקמת ועדת עובדות לחקירת גורמי הכשל הצבאי והביטחוני ב-7.10. שבועות.

השלב הבא של המחלוקות בתוך הקבינט לפני 10 ימים מאת ירון אברהם, כתב ערוץ 12 טלוויזיה לתקשורת קבלה. בציוץ הכריז אברהם על אירועי הפגישה בין שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן לבין חברי קבינט המלחמה של ישראל. כתב זה הודיע ​​שנתניהו ובלינקן סיכמו על הגעת 150 משאיות נושאות סיוע הומניטרי לרצועת עזה, ובלינקן הודה על כך לראש ממשלת ישראל ולשרים במהלך ישיבת הקבינט המלחמתי, אך להפתעת שרי קבינט המלחמה. הם לא היו מודעים להסכם הזה. חלק משרי הקבינט של נתניהו מתחו ביקורת על הסכם זה ודרשו להתנותו בשחרור כל 136 האסירים הישראלים שנותרו. מנגד, נראה שבלחץ בינלאומי נתניהו קיבל את כניסת העזרים הללו לעזה דרך נמל אשדוד. מדובר בפעולה הנוגדת לחלוטין את מדיניות הסנקציות של ישראל נגד רצועת עזה.

האירועים הנזכרים מעבירים את המסר של הופעת פילוגים בין הצדדים של הקבינט של נתניהו. כמובן שההבדלים אינם מוגבלים לרמה זו וגם בתקשורת פורסמו ידיעות חדשות שמספרות שנתניהו וגלנט לא שוחחו ביניהם בשבועות האחרונים, ונתניהו ניסה להדוף את שר המלחמה. ולא לאפשר לו להיפגש עם ראשי גורמי הביטחון כמו כן, התקשורת דיווחה על מאמצי נתניהו לשנות את הרכב הקבינט. על אף שיאיר לפיד ואביגדור ליברמן, ראשי שתי מפלגות האופוזיציה, יש מחלוקות רבות עם נתניהו, ביבי ביקש מהם להיכנס לקבינט. זה מראה שנתניהו לא מרוצה מהרכב הקבינט הנוכחי וכל כך קשה לו לשאת את המצב שהוא מוכן לקרוא לפיד לקבינט.

משבר מנהלי

הקבינט של נתניהו מראשיתו בשנת 2023 אושרו שני סעיפים בהצעות החוק הקשורות לרפורמות בשיפוט על ידי רוב הכנסת והפכו לחוקים. הדבר גרם להמשך מחאות הרחוב ובית המשפט העליון הראה למעשה את התנגדותו לחוקים הנזכרים בישיבת ה-12 בספטמבר, אך טרם נקט פעולה רשמית לביטולן.

עם תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, נראה היה ששופטי בית המשפט העליון ידחו את ההכרעה הסופית בחוקים הנזכרים, אך עם תחילת ינואר ו- סיכונים קיומיים של המלחמה לישראל, בית המשפט העליון, שהיה צריך להכריז על דעתו בעניין שני דיני הסבירות ופיטוריו של ראש הממשלה, עמדו בפניו מגבלות זמן, ביטל את חוק הסבירות והשהה את יישום החוק. לפיטורין עד להודעה חדשה. אם האירוע הזה היה מתרחש לפני המלחמה ובתנאים רגילים, הסכסוכים בין מערכת המשפט, הקבינט והפרלמנט הישראלי היו מגיעים לשיא והיו מעמידים את ישראל במצב של "משבר חוקתי". למעשה, בניגוד לסכסוכים הקודמים, המלחמה לא יכלה לעצור את מעשיהם של מתנגדי נתניהו. כמו כן, כישלון הקבינט בביצוע רפורמות שיפוטיות בתנאים רגילים עלול להביא להתפטרותם של חלק מחברי הקבינט. ישראל), בני גנץ, "src="https://newsmedia.tasnimnews.com/Tasnim/Uploaded /Image/1402/07/03/14020703192956904284182810.jpg"/>

משבר חברתי

מנגד, מחאות הרחוב, שנכנסו לשבוע ה-39 שלהן לפני המלחמה והיו סגור זמנית, החלו בשבועות האחרונים בצורות חדשות. חלק מהחברה, בתגובה לכשלון הקבינט של נתניהו בשחרור השבויים, ערכו כמה צעדות מחאה בנוכחות משפחות השבויים. מחאות אלו ככל הנראה יהפכו בקרוב נפוצות יותר ויתקדמו לקראת הדרישה לסיים את המלחמה ולשחרר את האסירים.

על ידי בניגוד לסכסוכים ומלחמות קודמות, המחאות נגד פעולות נתניהו החלו שוב ברחובות ערים שונות בשטחים הכבושים והולכות ומתגברות. בשבועיים האחרונים הפגינו מפגינים מספר פעמים בתל אביב ודרשו את התפטרותו של נתניהו בשל התבוסה ב-7 באוקטובר. למעשה, נראה שגם מבחינת נתניהו המלחמה מאבדת את השפעתה, כל שלושת הדרגים הפוליטיים, המנהליים והחברתיים עדים לחזרתו של המשבר. ההבדל הגדול בין גל המשבר הזה לאירועים הקודמים הוא שראשית, המשבר התלת-צדדי הזה מוצב מעל ראשו של המשטר הציוני כמו חרב דמוקלס, בזמן שהמלחמה עדיין נמשכת, ומצד שני. , המשבר בשלושת הרמות הללו מתעבה ומצטלב. דבר שעלול להיות בעל השלכות קשות על תל אביב.

סוף הודעה/