תקשורת עברית: המלחמה השביתה מחצית מפרויקטי הבנייה בישראל

לפי קבוצת העברית סוכנות הידיעות תסנים, עיתון "גלובס" בדיווח שפורסמה כותרת משלו, דיווח כי מחצית מפרויקטי הבנייה בישראל הושבתו כי אף עובד זר (לאחר שברח לאחר 7 באוקטובר) לא מוכן לחזור.

בהמשך דו"ח זה, ענף הבנייה מתמודד בימים אלה עם מחסור חמור מאוד וחסר תקדים בעובדים, שהסיבה העיקרית לו היא היעדרותו של ולו עובד בודד ממדינות כמו הודו וסרי לנקה, בעוד אותו ישראלי. המדיניות אינה מאפשרת לעובדים פלסטינים להיכנס, מה שגרם לפחות ל-3% מהתוצר המקומי הגולמי השנתי של ישראל לרדת.

לפי "גלובס", אמנם יעקב אשר, ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, הודיע ​​ב-24 באוקטובר שעלינו להקים רכבת אווירית להסעת עובדים זרים לישראל, אבל אף עובד אחד לא הגיע לישראל מאז אותו תאריך.

בשאר הדו"ח, בהתייחס לצעדים שננקטו נגד הפלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר, מוזכר שעד למועד זה ענף הבנייה בישראל היה כמעט לחלוטין היא הסתמכה על עבודה פלסטינית ו-75,000 עובדים עם אישורי עבודה מהגדה המערבית, 12,000 מרצועת עזה, ועוד 15,000 הועסקו באופן בלתי חוקי בענף זה, מספר שהוא כמעט שליש, ענף הבנייה היווה את כל כוח העבודה, אך לאחר תחילת המלחמה בעזה נאסרה כניסת עובדים פלסטינים, מה שהוביל ליצירת פער של 100,000 איש בתעשייה זו.

עובדים זרים לפני תחילת המלחמה היו 23 אלף איש, רובם בעלי אזרחות מולדובה או סינית, אך רבים מהם העדיפו לעזוב מכאן בגלל המצב הביטחוני בישראל.

בדו"ח זה מודגש כי תנאים אלו הביאו לשיתוק ענף הבנייה ולהפסדים כלכליים אדירים לכלל המשק הישראלי. הפסדיו, על סמך ההערכה שהוצגה בישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בשבוע שעבר, הביאו הפסד חודשי של 2.4 מיליארד שקל למשק הישראלי.

ראש ממשלת ישראל ישראל גם הודה כי הוא שוקל חידוש משפט של החזרת עובדים פלסטינים, אם כי פלסטינים מעל גיל 45 אמורים להיכלל בתוכנית זו לעת עתה.

לפי התקשורת הכלכלית הזו של המשטר הציוני, כיום ענף הבנייה מתמודד עם מחסור חסר תקדים בכוח אדם, המחסור הזה הוא לא רק לעובדים פשוטים, אלא גם למספר רב של עובדים. מומחים, מהנדסים ומנהלי עבודה עקב זימון לקורסי זהירות. הם לא הגיעו לעבודה והמחסור הזה כנראה ימשיך להטריד את התעשייה הזו עוד כמה חודשים.

סוף ההודעה/