תקשורת עברית: הטיפשות של נתניהו לא עוצרת את ישראל
"טיפש כמו 2000 שנה", זו הייתה התואר שבחרה כלי תקשורת בשפה העברית לגבי 100 ימי ביצועי הקבינט של נתניהו במלחמת עזה. |
לפי קבוצת העברית סוכנות הידיעות תסנים
, חיים אסא, מחבר מאמר זה, שפורסם באתר החדשות "זמן" בישראל, הדגיש שכאשר התותחנים נשמעים, מטיפים אחרים משתתקים עם זאת, מי אמר שהאנשים הרשלניים האלה באמת, בתוך שלושה הם שתקו בחודש או במאה הימים האחרונים, הם ימשיכו את הטראש טוק שלהם בזמן שישראל עמדה בפני איום קיומי בפעם הראשונה מזה עשרות שנים.
כן, מילה של שתי מילים, איום חיוני שאנחנו לא מגיבים אליו הרבה כשאנחנו שומעים אותו עכשיו, אבל אם נבין את המשמעות האמיתית שלו, אנחנו צריך להצטמרר ולצרוח מפחד.
הוא מסביר בחלק אחר של המאמר שלו, כשאנחנו אומרים איום קיומי נגד ישראל פירושו שישראל חשופה מצב שבו זה כבר לא יהיה קיים מבחוץ, זה הבעיה תמיד חייבת להישמר בקצה התת מודע שלנו והפחד הזה תמיד יישאר בנו כמו דופק. בימים אלה ואולי בעשורים האחרונים, זה מפתיע , כי מצד שני, הכנופיה השלטת הזו גורמת לנו נזק וגרמה לנו לחבב את אסירי האימפריה הרומית (גלדיאטורים) כדי להרוג אחד את השני, אולי היד של כנופיית הפופקורן הזו יכולה לתת לנו פרופיל קטן של אימפריה.
הוא מוסיף שקשה מאוד להסביר את כל הטיפשות (של הקבינט של ישראל) כי העקרונות שהדמוקרטיה הישראלית לא מאפשרת לנו לומר יותר מאשר המילים בטלפון והלחישות שהתרחשו בטריבונות הרחובות כמו קפלן, בכל דרך שאנו נאלצים להגן על עקרונות הדמוקרטיה כמהות האישיות שלנו.
אבל מה צריך לעשות, מה צריך לעשות כדי להיפטר מהמבנה הכושל והבלתי נסבל הזה? עלינו להילחם כדי שהמבנה יהיה בריא כדי שאותם אוכלי פופקורן לא יובילו אותנו יותר לחבל.
לפי העיתונאי הציוני הזה, ישראל האם כל ישראל הולכת לכיוון החבל הדק כי היא ממשיכה להילחם במלחמה שאין לה סוף באופק, כי המפלגה שצריכה לקבוע את התנאים הסופיים והסופיים היא הדרג המדיני, כלומר הקבינט, אבל בינתיים הם אוכלים את פופקורן, הם הם לא רוצים לעשות את זה, כי הם מבקשים להאריך את האלימות המקסימלית, כדי שיוכלו להחיות את התקווה לניצחון בסוף הדרך בליבנו.
לעומת זאת, הם נותנים לנו שקרים כמו הסכם אוסלו הוא הגורם העיקרי למצב הזה, בעוד כולנו יודעים שהסכם אוסלו לא יושם כלל, רק חלקים קטנים של זה יושם, שהם רק תבלינים. זה נחשב למנה משוכללת.
דמיין שטבח עמד להכין לנו קציצות, כשהוא שם מלח ופלפל על השולחן, הם ירו בו, עכשיו הם עדיין מעליבים אותו כי הוא בישל את הקציצות האלה בטעם רע כל כך וגרם להן כאבי בטן עזים.
בינתיים, אנחנו צריכים לשאול, האם אנחנו יכולים לנצח? איך לנצח? מה זה בכלל ניצחון? לאף אחד אין תשובה לזה, גם אם נתלה את יחיא אל-סנוואר על הגרדום של אדולף אייכמן, עדיין לא נוכל לומר שזהו ניצחון.
ישראל הובסה ממש בבוקר ה-7 באוקטובר, מה שיותר גרוע הוא שאנחנו פועלים בדיוק במסגרת תוכנית שתוכננה על ידי האויב שלנו, מפלגה שמכירה אותנו היטב ופיתתה אותנו למלכודת שנקראת ניצחון, כי הוא יודע היטב שיש לנו הרבה התמכרות לסיסמה הריקה של גאווה לאומית. מראש איראן פוקחת ועוצמת את עיניה בהפתעה היום, כדי לחזות ברמת הטיפשות שאפפה את ישראל, אלה שעושים זאת. לא מבינים מה באמת אומר האיום הקיומי.
היום חיזבאללה הראה שהוא נמצא ברמה גבוהה של הבנה אסטרטגית ומבצעית, ברמה של חיזבאללה הפך להיות שונה מאוד מהתנאים שראינו ממנו ב-2006, היום הוא יודע לתקוף, הוא יודע מה לתקוף והוא יודע איך לעשות את זה, המפלגה הזו מתרגלת היום אמצעים אחרים, היא מתרגלת איך ליירט מל"טים , היא למדה היום לכוון מטרה אחת של מזל"ט זה לא מספיק, אבל הוא שולח מאה מטוסים ל-10 מטרות כדי להראות שיש לו הבנה גבוהה של העימות הזה.
המחבר מוסיף: כאן עלינו לפתור חידה פשוטה, האם אתה יודע איך חמאס השתמש רק ב-3000 לוחמים נגד הצבא שלנו ומסוגל להנחיל תבוסה צבאית לישראל עם התקציב והמבנה הביטחוני העצום שלה, בעוד יש צורך להוסיף טכנולוגיות טכנולוגיות וכל התמרונים ותוכניות המלחמה שלה לכוחה של ישראל.
ארבעה נעשה שימוש במאות רחפנים וכמה מאות לוחמי חמאס, אבל השימוש הזה נעשה נגד המטרות האיכותיות של ישראל בעלות ערך אסטרטגי ומבצעי מכריע, הנושא הזה לא נסתר מאף אחד, אבל מי שצריך להבין אוכל כרגע פופקורן.
בסוף כתב המחבר בהתייחסות מרומזת לחלוף 75 שנות המשטר הציוני: המנהיגים הפוליטיים של ישראל אינם מבינים שהם נופלים מהקומה ה-75 והם קרובים מאוד לקרקע. אבל הם עדיין מרגישים שמחים ומבקשים מהנגנים להיות בשקט כי יש קול של יריות.
סוף ההודעה/
מקור חדשות | Tasnim News |
|