סוף מופע האחדות בישראל; ההבדלים בין הקבינט של נתניהו לצבא הופכים לגלויים

לפי הדיווח של הקבוצה הבינלאומית חדשות תסנים, עברו שלושה חודשים מאז תחילת הקרב בין המשטר הציוני לבין קבוצות ההתנגדות הפלסטיניות בעזה, ישיבת הקבינט הביטחוני השנויה במחלוקת חשפה שוב את השסעים הפוליטיים בתוך המשטר הציוני. בפגישה ביום שישי הודיע ​​הרץ האלווי, אלוף צבא ישראל, על הקמת ועדה בצבא שתחקור את גורמי הכישלון ב-7 באוקטובר 2023.

הכרזה על החלטה זו בזמן שהמלחמה עדיין נמשכת היא לא הסתיימה והאזכור של נוכחותם של כמה חיילים ופוליטיקאים לשעבר גרם לזעם ולתקיפה של כמה שרים ממפלגת הליכוד וכן שרי ימין קיצוני. התוצאה הברורה של פגישה זו הייתה פתיחה מחדש של השסעים בתחום הפוליטי הישראלי לאחר הפסקה של 93 יום. נראה שככל שנתקרב לימים האחרונים של המלחמה, יגדלו השסעים הפוליטיים והחברתיים בשטחים הכבושים, וגם ההחלטה הסופית לסיים את המלחמה תגרום למחלוקת עזה.

בישיבת יום שישי, שנמשכה 3 שעות ונדחתה לבסוף עקב התערבות בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, חלק מחברי הליכוד וכן מנהיגי שתי מפלגות הימין הקיצוני, הכוח היהודי והציונות הדתית מתחו ביקורת חריפה על החלטתו של הלו להקים ועדה שוחרת אמת וכמה מחברי ועדה זו; החשיבות של פתיחת פערים אלו בנקודת זמן זו חשובה בידיעה שגם שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן נסע לאזור ומנהל משא ומתן לסיום המלחמה ולקביעת תפקידה של עזה לאחר המלחמה.

כתבי תקשורת ישראלים שישבו מחוץ לחדר וחיכו לו לסיים ולטעון ששמעו את קולם של כמה שרי קבינט צועקים על מפקד צבא ישראל פעמים רבות, וכמה גורמים צבאיים עזבו את ישיבת הקבינט הביטחוני במחאה על התנהגותם המגעילה של השרים הללו.

עם תחילת הפגישה, הודיע ​​הולוואי כי הוא מקים ועדה של גורמי ביטחון לשעבר שתבדוק את כישלונות הצבא לקראת התקפות חמאס ב-7 באוקטובר באזורים הדרומיים של השטחים הכבושים. הולווי הוסיף כי אחת מתכניות הוועדה האמורה היא לחקור את הגורמים שגרמו לירידה ברמת המוכנות של הצבא ואי יכולתו להישאר שעות ארוכות לאחר תחילת מבצע סערת אל-אקצא.

מבצע סערת אל-אקצא ב-7 באוקטובר הוביל למותם של יותר מ-1200 ישראלים ולכידה של 240 אחרים, שהיה הקרב השלישי הקטלני ביותר ב-75- היסטוריה שנה של המשטר הציוני. מצד שני, מבחינת מספר האסירים הישראלים, מבצע סערת אל-אקצא לא היה כמותו בהיסטוריה. בהצהרת הנתונים הללו דיבר חלבי על ההכרח להתחיל בעבודתה של ועדה כזו, הוא היה הפקיד הישראלי הראשון שתקף את חלבי ושאל מדוע פעולה זו לא נדחית עד לאחר המלחמה. השר לביטחון פנים איתמר בן גובר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' וכן השר לשיתוף פעולה אזורי דוד מ.סאלם תקפו את מפקד הצבא הישראלי לאחר רגו.

השלב השני בהתקפה של שרי הממשלה על הולווי עסק בתחום המחקר. שרי הממשלה סברו כי חקירה זו אמורה לחקור את כל האשמים לכישלון ה-7 באוקטובר בכל הרמות הביטחוניות, המדיניות והצבאיות, ואולי גם את הניתוחים והסיסמאות הכוזבים והאבסורדיים של ראש הממשלה, שר המלחמה וגורמים נוספים. אחד הגורמים לכישלון הכניסה, אך הולוואי הודיעה לאחר ישיבה זו כי הוועדה האמורה תשקול רק את הסיבות לכישלון הצבא וחוסר היערכותו.

שובו של שאול מופז?

מנגד, שרי קואליציית הימין של נתניהו מחו על נוכחותו האפשרית של שאול מופז בוועדה זו. . מופז היה אלוף הפיקוד של צבא ישראל בשנים 1998 עד 2002. מופז נכנס לקבינט של אריאל שרון כפוליטיקאי עצמאי ב-2002 והחל לעבוד כשר המלחמה. מדיניות ההגנה של שרון ומופז זכתה לביקורת חריפה מצד הימין במפלגת הליכוד של נתניהו בשנים שלאחר מכן. בספטמבר 2005 נסוג הצבא הישראלי לחלוטין מעזה וחלקם הפכו לדמויות דתיות. כתוצאה מכך פרש שרון מהליכוד ובהקמת מפלגת קדימה המתונה לקח עמו קבוצת נציגי הליכוד למפלגה זו. מופז גם נכנס למפלגת קדימה עם שרון ונשאר במפלגה זו עד 2016. "https://newsmedia.tasnimnews.com/Tasnim/Uploaded/Image/1402/10/19/14021019194607713291702610.jpg"/ p dir="RTL" style="text-align:justify"> לפיכך, הימין בישראל רואה בשאול מופז אחד מאבות מדיניות הנסיגה החד צדדית מעזה ומתנגד לו. מסיבה זו צעקה מירי רגו לעבר מפקד הצבא: בחרת את מופז לתפקיד הזה!? השתגעתם!?

הולאווי הכריז גם הוא בתגובה לשרים היריבים: אתם רוצים להתערב בענייני צבא. אני לא צריך את רשותך לתוכנית שלי מחר בצבא. אם אני מרגיש שיש צורך להקים ועדה שתחקור את טעויות הצבא במלחמה, בהחלט אקים אותה ללא אישורך כדי שאם למשל מלחמה עם חיזבאללה תהיה בלתי נמנעת, לא נחזור על הטעויות!"

יואב גלנט, שר המלחמה של המשטר הציוני, הגן אף הוא על מפקד הצבא מול שרי הממשלה ואמר כי למרות שהיה לא מודע להחלטתו של הלוי להקים ועדה כזו, הוא תומך באופן מלא ונותן לו את הזכות להשתמש בוועדה זו במי שהוא רוצה.

נראה ששרי הממשלה של נתניהו מודאגים מאוד אם ועדת העובדות הזו, החקירה תתחיל בצבא, במוסדות ציבור ומשרדים, תיאלץ לעשות את אותו הדבר, שהתגבשה במישור המדיני של ישראל (גם אם במינימום) בתחילת החודש. המלחמה, מתפוררת בתחילת החודש הרביעי למלחמה, וצפוי שהמלחמה תאבד בהדרגה את כוחה הקסום לשתוק את התיקים המתנהלים נגד נתניהו.

ככל שהמלחמה מתארכת, הפער בין הצבא הישראלי לקבינט של נתניהו יעמיק בהדרגה, במיוחד בנושא עתידה של עזה ותפקיד המשטר. הציונות בקו זה תגרום שוב לחילוקי דעות. בין שני הצדדים.

סוף הודעה/