אירני: עלות התמיכה האמריקנית למשטר הישראלי עולה באופן אקספוננציאלי

על פי קבוצת מדיניות החוץ סוכנות הידיעות תסנים, אמיר סעיד אירוואני, השגריר והנציג הקבוע של הרפובליקה האסלאמית של איראן באו"ם, דן בהתפתחויות האחרונות בפלסטין ובמלחמה נגד תושבי עזה בראיון ל"ניוזוויק". הוא גם הסביר את המדיניות של איראן כלפי הנושא הפלסטיני.

הנוסח המלא של הראיון של הנציג האיראני עם "ניוזוויק" הוא כדלקמן:

שאלה: איראן הכחישה שוב ושוב כל מעורבות ישירה בפעולת סערת אל-אקצא שביצע חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר, אך גורמים איראנים תמכו במבצע. והדגיש את תפקידה ההיסטורי של מדינה זו בתמיכה במאמצי ההתנגדות נגד ישראל. עד כמה איראן תואמה באופן הדוק עם חמאס ופלגים פלסטיניים אחרים כמו הג'יהאד האסלאמי לקראת ואחרי תחילתה של סערת אל-אקצא?

אירואני: עד לניצחון המהפכה האסלאמית באיראן (1979), לקבוצות מיליטנטיות פלסטיניות היו בעיקר נטיות סוציאליסטיות. היווצרותם של חמאס והג'יהאד האסלאמי נגזרה מהשפעת התנועה האסלאמית של המהפכה האיראנית, שיצרה בהם אמונה עצמית שהם יכולים לעמוד מול הכובש ולנצח. הניסיון המר של תבוסת הממשלות הערביות במלחמות 1948, 1956, 1967, 1973 ו-1982 גרם לרוח יאס לגבור על מדינות ערב, שאין להן עוד כוח להילחם עם ישראל. הקמת ועידת קמפ דיוויד היוותה נקודת מפנה בתנועת מדינות ערב מדרך המאבק לדרך הפשרה כדי להיכנס להסכם עם ישראל, להחזיר חלק משטחיהן הכבושים ולתת למשטר הזה התחייבות לשלום בתמורה. הופעתן של קבוצות התנגדות אסלאמיות בלבנון ובפלסטין בתקופה כזו הייתה תופעה מבשרת רעות עבור ישראל. נסיגת ישראל מדרום לבנון (2000) ומעזה (2005) לא הייתה בתמורה להסכם, אלא בשל לחץ התנגדות. לאחר מכן, חוסר יכולתה של ישראל להילחם בקבוצות ההתנגדות משנת 2006 ועד כה הזעיק את עתידו של המשטר הזה, וישראל רואה בכל זה תוצאה של המהפכה האסלאמית האיראנית, ששינתה את מהלך ההיסטוריה עבור ישראל.

המטרה של פלסטין היא חלק מה-DNA של סיבת המהפכה האסלאמית. המטרה המשותפת היא לסיים את הכיבוש ולעמוד על זכויות העם הפלסטיני, אך לכל קבוצה פלסטינית יש אסטרטגיות וטקטיקות משלה. לאחר נסיגת ישראל מעזה, חמאס נכנס למערכת הבחירות כדי להשתלט על הממשל של עזה כדי להיות פעיל בתחומים מדיניים וג'יהאדיסטים כאחד, מה שכמובן השתמע על הסכמה שבשתיקה של ועידת מדריד. אבל ארגון הג'יהאד האסלאמי לא קיבל את זה ופשוט המשיך בדרך הג'יהאד. על בסיס זה, כל אחד מהצדדים של חזית ההתנגדות, תוך תיאום כללי זה עם זה, פועל באופן עצמאי ובצורה של הגדרה לאומית וארגונית משלו בקבלת ההחלטות בתכנון ובטקטיקה. במבצע סערת אל-אקצא, המחלקה הצבאית של חמאס החליטה, תכננה ויישמה באופן עצמאי.

שאלה: מה זה משהו מסוכן לאיראן במלחמה הנוכחית בעזה? האם איראן מבקשת לנצל את ישראל, שנקלעה לסכסוך ארוך ויקר, והאם ניצחונה המהיר של ישראל בסילוק הקבוצות החמושות הפלסטיניות מעזה יהווה תבוסה לציר ההתנגדות?

אירווני: הנושא החשוב ביותר עבור הרפובליקה האסלאמית של איראן הוא הצלת החיים של אזרחים. קבוצות ג'יהאדיות בחרו בדרך המאבק ונכנסו במודע לדרך הזו ונשאו את עלויות המאבק עבור עצמן ועבור משפחותיהן, אבל אנשים רגילים, במיוחד נשים וילדים, לא צריכים להיות קורבנות של מלחמה. התעקשותה של איראן על הפסקת אש מיידית ומתמשכת פירושה קץ להפצצות ולהרג של אזרחים בעזה. המלחמה בין ההתנגדות לישראל תימשך עד תום הכיבוש, אך אין להרחיב את תחום המלחמה הזו לאזרחים. הכוח הצבאי של ההתנגדות הפלסטינית אינו למען קריסה וחיסולה של ישראל, אלא למניעת הרחבת הכיבוש ולאלץ משטר זה לפנות את השטחים הכבושים.

ההתנגדות ב-זה שווה לכיבוש של תרבות, ולא רק שהיא לא תדעך כשהמנהיגים והמוג'אהדים יהרגו, אלא שדמם יחזק את ההתנגדות ועוד מוג'אהדים יבחרו בדרך ההתנגדות. אין ספק שישראל לא יכולה להשמיד את חמאס, אבל עם ההרג שהיא עשתה, כוח ההתנגדות יבוא לידי ביטוי, בין אם בדמות לוחמים חדשים שיצטרפו לחמאס או קבוצה חדשה. צורת הנוכחות המדינית של חמאס בפלסטין עשויה להשתנות, אבל הכוח הצבאי של חמאס בהחלט ימשיך בתהליך הפיתוח שלו. אנו מאמינים שלמשבר הפלסטיני אין פתרון צבאי, הדרך היחידה היא לסיים את הכיבוש ולדבוק בעקרון ההגדרה העצמית לעם הפלסטיני.

שאלה: שלטונות ישראל אמרו לנו שהם לא יסבלו חזרה למצב לפני ה-7 באוקטובר, לא רק בעזה, אלא גם בחזית הצפונית עם חיזבאללה בלבנון, והם מבקשים לנטרל את האיום האיראני. האם אתה מודאג שישראל עלולה להגביר את פעולותיה לשנות את המציאות בגבול זה או לכוון לאיראן עצמה?

אירואני: לישראל אין את הכוח לפלוש ללא התמיכה הבלתי מותנית של ארצות הברית, ועם התארכות המלחמה בעזה, עלות התמיכה הזו לארה"ב מדינות גדלות באופן אקספוננציאלי. זו עלייה או שאמריקה צריכה להתנות ולהגביל את התמיכה הזו או להפוך לקורבן של השאיפה של שליטי ישראל. ישראל הפכה יקרה מאוד עבור אמריקה; המחיר החומרי, המדיני ובעיקר המוסרי והאשראי בדעת הקהל בעולם במצב כזה לא נדרש מהאינטרסים של ארצות הברית וגם לא מהיכולת של ישראל לצאת למלחמה חדשה. נתניהו רואה את חייו הפוליטיים בהמשך מלחמת עזה, ובידן רואה את בחירתו מחדש בסיום מלחמת עזה, ניגוד העניינים הזה לא יהיה בר ניהול ככל שהמלחמה תתארך. איראן לעולם לא תתחיל מלחמה עם אף מדינה. ביסודו של דבר, לאסטרטגיית מלחמה מונעת אין מקום במדיניות ההגנה של איראן, אבל היא נמצאת ברמת המוכנות הגבוהה ביותר להגיב לכל איום ולהגן על המדינה, אזרחיה ואינטרסים שלה.

אירווני: אנחנו חושבים שאמריקה צריכה להיות סקירה יסודית של אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה כלפי אזור המזרח התיכון. לפני 22 שנה, ארה"ב צעדה לתוך אפגניסטן באישור מועצת הביטחון להשמיד את אל-קאעידה והטליבאן, מה הייתה התוצאה?! אלפי מיליארדי עלויות חומריות, כמה אלפי הרוגים ונכים במלחמה, כישלון האמינות של הצבא האמריקאי ומבנה המודיעין, ולבסוף הסכם עם הטליבאן לחזרתם לשלטון באפגניסטן. אותו דבר קרה בעיראק. לפני 20 שנה, הוא צעד לעיראק ללא אישור מועצת הביטחון כדי להפיל את ממשלתו של סדאם ולהפוך את עיראק למודל לאזור על ידי בניית מדינה ואומה. הרעיון שלהם היה לקבל את פני הכוחות האמריקנים כמושיעי עיראק ותושבי המדינה הזו בשנאה הקיימת בקרב העם העיראקי לפשעיו של סדאם, אבל מה הייתה התוצאה? הם ספגו יותר אבדות בעיראק מאשר באפגניסטן. אותו דבר יקרה בסוריה.

הפתרון הוא שיפור ההבנה הקוגניטיבית. כל עוד הם חושבים שההתנגדות הזו נגדם נקבעת על ידי איראן או במקום אחר, הם לא יכולים לפתור את הבעיה. הם חשבו שעם חיסולו של מפקד כוח קודס יוסרו המכשולים בדרכם, אך לא רק שזה לא קרה, אלא שאבטחתם הייתה חשופה לסכנה יותר מבעבר. לאחר התנקשות זו איימה ממשלת ארה"ב דאז שאם איראן תגיב צבאית, היא תתקוף 53 מטרות, מה שמעיד על מספר הדיפלומטים האמריקאים בזמן כיבוש שגרירות ארה"ב באיראן (1979). לפני קבורת הגנרל סולימאני, איראן כיוונה את הבסיס הצבאי האמריקני בעיראק ישירות מאדמת איראן ואיימה שאם תהיה לך תגובה צבאית, תקבל תגובה חזקה יותר. הם שלחו הודעה שהנשיא דן בנושא בחדר הסגלגל עם יועצי צבא וביטחון לאומי והעדיף ללכת לישון, הוא איבד את כוחו הרך וכדי לפצות על כך, חיפש כוח קשה והעמיד את עצמו בסכנת צבאות נוכחות. בסיסים צבאיים אמריקאים באזור הם חלק מהבעיה של האזור ולא חלק מהפתרון, ויש להגיע למסקנה אסטרטגית זו האם האינטרסים הלאומיים של ארצות הברית הובסו ונחוו בהמשך מדיניות שגויה זו. או בחירת דרך חדשה. הבחירה היא שלהם.

סוף ההודעה/