שיקופי מלחמתה של איראן בתקשורת העולמית: מכישלון אסטרטגי למבוי סתום דיפלומטי

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, התקשורת העולמית, כל אחת בגישתה הייחודית, ניסתה לעצב את נרטיב המלחמה. סקירה של השתקפויות אלו יכולה לספק תמונה ברורה יותר של המצב האמיתי של המלחמה ושל אופקיה.

תקשורת אנגלית

פוקס ניוז דיווח כי דונלד טראמפ הודיע שארה"ב כבר לא זקוקה להסכם עם איראן, וכי הצהרות אלו שינו באופן פתאומי את המסר הדיפלומטי שלו, שלושה ימים בלבד לאחר שהביע אופטימיות לגבי משא ומתן. טראמפ כתב ברשת החברתית שלו: "אנחנו לא צריכים הסכם עם איראן. הימים האלה כבר מזמן עברו. יש לנו את הכסף שלהם, מאות מיליארדי דולרים, ויש לנו את המיצר!" מוקדם יותר, בטקס יום הוותיקן, הוא הכריז על ניצחון על איראן ואמר: "ניצחנו… רק השאלה היא מתי נסיים את זה. אני רוצה לוודא שיש לנו ניצחון מוחלט, לא ניצחון של 93 אחוז." גורם בממשל טראמפ הגן על האסטרטגיה שלו וטען שלארצות הברית יש מנוף לחץ משמעותי על איראן באמצעות מצור ימי ולחץ צבאי, וכי המבצעים "החרמה כלכלית" ו"שער הברזל" ימשיכו במלוא העוצמה.

על פי פוקס ניוז, הצהרות אלו נאמרו לאחר חודשים של תחזיות על השגת הסכם, והן מעלות שאלות לגבי עתיד המשא ומתן. טראמפ אמר לפחות שתים עשרה פעמים מפברואר עד כה שאיראן רוצה לנהל משא ומתן או שהסכם קרוב.

ניוזוויק, בציטוט של תומאס מאסי, נציג רפובליקני מקנטקי, כתב כי הוא מציע "סירת הצלה" לעמיתיו הרפובליקנים לקראת מאמץ חדש להכריח את הקונגרס להצביע על סיום המלחמה באיראן. מאסי, שעוזב את הקונגרס לאחר הפסד בבחירות המוקדמות, מנסה לשכנע עוד רפובליקנים להתנתק מהנשיא במלחמה זו. הוא כתב ברשת X כי יכפה הצבעה "לסיום המלחמה באיראן" לפני סיום כהונתו. ג'ף ואן דרו חושב שייתכן "אחד או שניים" נוספים יתמכו, אבל טום ברט מפקפק אם רפובליקנים נוספים יתנתקו. בספטמבר, שבעה רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים, ורזולוציית סמכויות המלחמה נגד איראן אושרה ברוב של 220 מול 204 קולות בבית הנבחרים, אך לא אילצה את הממשלה לסגת. מאסי טוען שהשלכות כלכליות של המלחמה, כמו עליית מחירי בנזין וסולר, דשנים ומזון, פוגעות במפלגה, והצבעה זו היא ההזדמנות הטובה ביותר להתרחק ממדיניות המלחמה שנכשלה. בסקר של רויטרס ואיפסוס בין ה-6 ל-9 בנובמבר, 51% מהרפובליקנים תמכו בחקיקה לסיום המלחמה.

אסושייטד פרס דיווח כי דונלד טראמפ, מאז בחירות האמצע, נסוג הן מהפעלת התקפות חדשות והן מהפרספקט של משא ומתן נוסף עם איראן לסיום המלחמה בת שמונת החודשים. טראמפ הודה למחרת הבחירות שהמלחמה והמהומה הכלכלית העולמית שנגרמה ממנה היו במידה מסוימת גורם להפסד הרפובליקנים, אך קרא לזה החלטה נכונה. הוא נפגש עם ראש ממשלת קטאר ואמר כי לא סביר שיצטרך להורות על התקפות גדולות חדשות, והמלחמה "הסתיימה למעשה מבחינה צבאית". עם זאת, הוא העלה שוב את השאלה האם עליו למהר למצוא דרך לסיים, הכריז שארה"ב כבר לא זקוקה להסכם עם טהרן, והורה לג'י.די. ואנס למקד את תשומת ליבו במסע פנימי נגד הונאות בערים ובמדינות הנשלטות על ידי דמוקרטים. במקביל, טראמפ הזהיר את איראן כי צבא ארה"ב "מוכן ומזוין" ושלא יהסס לפעול אם משהו ישתבש. הסנאטור הדמוקרטי קורי בוקר השווה את טראמפ ל"מצית" שהצית את מדיניות החוץ של ארה"ב וכעת רוצה להתרחק. עמדתו המעורפלת של טראמפ תהיה בולטת במסעו בשבוע הבא לפיליפינים ובפסגת שיתוף הפעולה הכלכלי אסיה-אוקיאניה בשנג'ן, סין, שם ייקיים פגישה משולשת עם שי ג'ינפינג וולדימיר פוטין בנושא איראן ומאגרי הגרעין. מרקו רוביו גם אמר שהלחץ הכלכלי על איראן כה כבד שאין צורך בפעולה צבאית.

תקשורת ערבית

אל-ג'זירה כתב במאמר כי הסלמת המתיחות בין איראן לארה"ב העמידה את ביטחון האזור בסכנת קריסה, והמשך התקיפות על בסיסים אמריקאים במפרץ הפרסי ושיבוש התנועה במיצר הורמוז פגעו יותר במדינות השכנות לאיראן ואף בבעלות ברית כמו סין מאשר בוושינגטון. לדעת אל-ג'זירה, מלחמה זו חשפה את חוסר היעילות של שתי מודליות הביטחון הקיימות: הסתמכות מדינות ערב על תמיכה אמריקאית, והסתמכות איראן על אמצעים צבאיים כדי להפעיל לחץ על וושינגטון. לכן, טהרן ומדינות המפרץ צריכות לקבל את המציאות הגיאוגרפית המשותפת ואת הצורך בדו-קיום. הכותב מציע להקים הסכם משותף לניהול הספנות במיצר הורמוז, שיכול להוביל לשיתופי פעולה רחבים יותר ואף להקמת "הסכם מכה פלוס" בהשתתפות איראן. הוא הזהיר שאם המלחמה האזורית תתרחב, המדינות השכנות ישלמו את המחיר של סכסוך שארה"ב וישראל כשלו בפתרונו.

ראי אל-יום כתב במאמר כי הסוגיה המרכזית בעימות בין איראן לארה"ב אינה רק הסבירות לחידוש התקפות צבאיות, אלא כניסת הסכסוך לשלב של שחיקה סביב אנרגיה, כלכלה והרתעה. החורף, עם הגידול בצורך בדלק וחשמל, יהווה מבחן רציני ליכולת הכלכלית, התשתיות החיוניות והחוסן החברתי של איראן. המונח "גנרל חורף" מתייחס לתנאים הבודקים את יכולת המדינות לשמר שירותים ציבוריים, אספקת אנרגיה, ייצור ותמיכה לוגיסטית. מדינות המפרץ מודאגות מהתרחבות המלחמה, נתניהו רוצה לחדש את ההתקפות, וטראמפ לכוד בין לחץ כלכלי לסכנת הסלמה. טהרן גם רואה בהסרת המצור תנאי לאבטחת הספנות ופתיחת מיצר הורמוז מחדש. בסופו של דבר, החורף יכול להפוך לטובת איראן; כפי שהגיאוגרפיה משמשת כגורם אסטרטגי במשוואות ההרתעה של טהרן.

אל-מיאדין, במאמר שחילק את העולם לשני תחומים – "הזיה והשליטה" ו"אמת והתנגדות" – סבור כי המערכת הקולוניאליסטית והציונית, למרות כוחה הכלכלי והצבאי, נידונה לדעיכה בשל סתירות פנימיות. בתחום הכלכלי, שליטת ההון הפיננסי והספקולציות על הייצור האמיתי כלאה את הכלכלה העולמית, והדרך לגאולה היא בחיזוק הייצור, ריסון הון ספקולטיבי ותיקון המערכת הפיננסית הבינלאומית. בתחום הצבאי, התלות הגוברת של המעצמות המערביות וישראל בטכנולוגיה, התקפות אוויריות ומבצעי מודיעין החליפה כוח אנושי וקרקעי; אך הניסיון בעימות עם איראן וכוחות ההתנגדות הראה שעליונות טכנולוגית לא מובילה בהכרח לניצחון. בזירה הפוליטית, פרויקט "ישראל רבתי" מתמודד עם התנגדות פלסטינית, איראנית ובעלות בריתן, ירידה בתמיכה מערבית, בידוד גובר של ישראל וסתירות פנימיות. הכותב מסיק שחזרה לאמת, לייצור ולאוטונומיה היא תנאי למעבר מהשליטה הקולוניאליסטית.

תקשורת רוסית וסינית

העיתון הסיני "גלובל טיימס" דיווח כי משמרות המהפכה האסלאמית הודיעו שכוח האוויר והחלל של המשמרות תקף בתקיפת מל"ט את תחנת המכ"ם של ההגנה האווירית האמריקאית בבסיס המסוקים אל-ריפאח בבחריין. על פי הודעת המשמרות, מבצע זה בוצע באמצעות שישה מל"טים כחלק מהשלב השני של תגובה מתקפה צבאית אמריקאית נגד איראן. המשמרות הדגישו כי וושינגטון, לאחר שנכשלה בתכנית העברת נפט ממיצר הורמוז בחסות ליווי ספינות, מנסה להסיט את תשומת הלב של דעת הקהל העולמית מסגירת המיצר באמצעות פעולות מוגבלות ומטעות.

כוח האוויר של המשמרות הודיע גם כי שתי מכליות שניסו לעבור במיצר הורמוז בנתיבים אסורים וללא שמירה על התראות ימיות, התפוצצו לאחר שהתנגשו במוקשים ימיים ועלו באש. ספינות אלו כיבו את מערכות הניווט והזיהוי האוטומטיות שלהן כדי לעבור בחשאיות במיצר. שתי מכליות נוספות, לאחר שקיבלו התראות מכוח הים של המשמרות, שינו את מסלולן והגיעו למים הפרסיים.

סוכנות הידיעות הרוסית "טס" דיווחה, בציטוט של יחסי הציבור של משמרות המהפכה האסלאמית, כי שתי מכליות התנגשו במוקשים ימיים והתפוצצו ועלו באש בעת שניסו לעבור במיצר הורמוז במסלול אסור. מכליות אלו, שהיו מעורבות בהעברה בלתי חוקית של מטעני נפט, ניסו לעבור ללא אישור במסלול שנקבע לתנועה במיצר הורמוז. המשמרות הודיעו כי הספינות כיבו את מערכות הניווט והזיהוי האוטומטיות שלהן לפני הכניסה למסלול זה, על מנת שתנועתן לא תזוהה. יחסי הציבור של המשמרות הדגישו בהודעה בערוץ הטלגרם שלהם כי התנגשות המכליות במוקשים ימיים הובילה להתפוצצות ושריפה בספינות אלו. טס, בשיקוף הצהרה זו, סיקר את ההתפתחויות הביטחוניות במיצר הורמוז על רקע עליית המתיחות הצבאית באזור.