חמש בעיות יסוד מול ממשלת הכיבוש העתידית: מתקציב ועד הגירת מומחים
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה כי ללא קשר לתוצאות הבחירות של הכיבוש הישראלי, הממשלה העתידית של הכיבוש תתמודד עם מגוון סוגיות כלכליות ופוליטיות מורכבות.
האתגר היסודי הראשון הוא אישור התקציב הציבורי לשנת 2027. משימה זו תהיה הצעד הדחוף והחשוב ביותר עבור הממשלה החדשה; תקציב אשר ינוטר בקפידה על ידי גופים בינלאומיים ומוסדות דירוג אשראי. חשיבות זו נובעת מכך שמוסדות אלה כבר הורידו את דירוג האשראי של ישראל שלוש פעמים. ההתרחבות המשמעותית של ההוצאות הצבאיות במלחמות עזה, לבנון ואיראן העלתה את יחס החוב הציבורי לתוצר המקומי הגולמי של הכיבוש מ-59% לפני מלחמת עזה לכ-70%. בלומברג חזתה כי אם תיושם תוכניתו של נתניהו להגביר את ההוצאות הצבאיות, יחס זה יגיע ל-85% עד שנת 2035. על פי נתוני הבנק העולמי לשנת 2025, התוצר המקומי הגולמי של ישראל עומד על כ-610 מיליארד דולר בשנה, מה שמצביע על כך שהחוב הציבורי של הכיבוש עלה על 366 מיליארד דולר. כדי לממן את הוצאות המלחמה מבלי להתמודד עם משבר חוב חמור, הממשלה תאלץ ליישם רפורמות פיסקליות נרחבות, כולל העלאת מיסים וביטול פטורים ממסים עבור מגזרים שונים.
האתגר השני הוא הגברת ההוצאות הצבאיות. ההוצאות הצבאיות של ישראל השנה מגיעות לכ-8% מהתוצר המקומי הגולמי של הכיבוש, יחס הנחשב לגבוה ביותר בהשוואה למדינות אחרות, כולל מדינות מערביות. נתניהו הציע תוכנית לחיזוק יכולות צבאיות בעלות של 145 מיליארד דולר על פני 12 שנים. יישום תוכנית זו ידרוש הגדלת חובות, העלאת מיסים, צמצום הוצאות או שילוב של אפשרויות אלה.
הבעיה השלישית היא התמודדות עם משבר הדיור. העיתון "ידיעות אחרונות" תיאר את משבר הדיור כפצצת זמן וכתב כי הממשלה החדשה צריכה לפעול בו-זמנית להורדת מחירי קניית דיור וליצירת שוק שכירות יציב, לצד הגדלת היצע יחידות דיור. מגזר הבנייה סובל ממחסור חמור בכוח אדם מקומי וזר מאז תחילת המלחמה נגד רצועת עזה. בנוסף, הממשלה מתמודדת עם לחץ מצד תושבי הצפון, שמתכננים לעזוב את האזורים באופן קבוע מחשש להתקפות חיזבאללה. תושבים אלה דורשים תמיכה ממשלתית רחבה ותמריצים מס כספיים כדי לחזור.
האתגר הרביעי הוא תמיכה ביהודים חרדים. כיום, רק 60% מהמבוגרים בישראל משתתפים בשוק העבודה, מספר הנחשב נמוך מאוד בעיני "ידיעות אחרונות", והממשלה החדשה צריכה למצוא פתרון לכך. יהודים חרדים רבים מקבלים תמיכה כספית מהממשלה לכיסוי הוצאות המחיה ואינם משרתים בצבא. לאור הגידול המתמיד באוכלוסיית קבוצה זו והעדיפות הניתנת להקמת משפחה ולידה, נטל המימון לתמיכה בהם על הממשלה הולך וגובר, והתחמקותם משירות צבאי מפעילה לחץ נוסף על הצבא.
האתגר החמישי הוא הגירת כוח אדם מקצועי. על פי מחקר שערך אוניברסיטת תל אביב ופרסמה בלומברג, כ-100,000 ישראלים עזבו את השטחים הכבושים בשנים 2023 ו-2024, מספר גבוה בהרבה מהנתונים בשנים קודמות. בין המהגרים נמצאים מספר רב של אקדמאים, מהנדסים, רופאים ואנשים בעלי הכנסה גבוהה, ונתונים ראשוניים מראים כי מגמה זו נמשכה עד 2025. גל ההגירה התעצם לאחר מלחמת עזה; ישראלים רבים בחרו להגר כדי להימנע מקריאות חוזרות לשירות במילואים ולהתרחק ממתקפות טילים.
