מנגנון בחירות של מתנגדי נתניהו להדחתו
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, הסכם שהושג על ידי מנהיגי מחנה האופוזיציה בגדה המערבית מסבך עוד יותר את משוואת הבחירות הפרלמנטריות ב-27 באוקטובר בגדה המערבית. בחודש שעבר התקיימה פגישת בחירות בביתו של יאיר לפיד, מנהיג האופוזיציה בישראל, בה נכחו גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת "יש עתיד" והרמטכ"ל לשעבר, נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר ויו"ר רשימת "הבית היהודי", ואביגדור ליברמן, יו"ר "ישראל ביתנו" ושר הביטחון והחוץ לשעבר, ויאיר גולן, יו"ר "הדמוקרטים" וסגן הרמטכ"ל לשעבר.
לאור הסכם זה, עולה השאלה האם הרשימות "יש עתיד", "הבית היהודי", "הדמוקרטים" ו"ישראל ביתנו" יוכלו להשיג את הרוב הדרוש להרכבת ממשלה חלופית, או שמא יצליחו רק למנוע מנתניהו להגיע ל-61 מנדטים? האפשרות השנייה פותחת פתח לתרחישים מורכבים יותר, והיא שניסיון של איזנקוט לגייס חברים מהליכוד לאחר הבחירות, או להרכיב ממשלה רחבה שתכלול את הליכוד וחלקים מהאופוזיציה.
מורן אזולאי, כתבת פוליטית בעיתון הישראלי "ידיעות אחרונות", כתבה בדיווח כי חמשת האישים הללו חתמו על "מסמך עקרונות" המדגיש את המאמץ להגדיל את מספר הבוחרים במחנה, להפסיק את ההתקפות ההדדיות עד להקמת הממשלה, וליצור צוותים משותפים להיערכות לבחירות ולגיבוש תוכנית ממשלה למאה הימים הראשונים.
הפגישה לא קבעה זהות מועמד לראשות הממשלה, והמשתתפים הסכימו לדחות נושא זה לאחר הבחירות. לפיכך, הפגישה משקפת תיאום בין 5 מנהיגים ו-4 רשימות בחירות עיקריות, ולא ברית פוליטית.
חלוקת עבודה של מתנגדי נתניהו
נדב אילמך, כתב פוליטי ברשת החדשות "i24", חשף כי גולן יתמקד בפעילותו בחברה הערבית-פלסטינית, ליברמן יפעל בקרב דוברי הרוסית והמגזרים הימניים המסורתיים, בעוד בנט יארגן פגישות עם מצביעי ימין שאיבדו תמיכה ממפלגות שתמכו בעבר.
דובר ג'ברה ברשת 12 הישראלית מסר כי כוחות האופוזיציה שוקלים בחירה של יו"ר כנסת חדש מיד לאחר השבעת הנציגים ולפני הקמת הממשלה, אם כי הדבר תלוי ב-61 נציגים תומכים. תפקיד יו"ר הכנסת וראשות ועדת ההיגוי מעניקים השפעה על סדר היום והוועדות במהלך המשא ומתן להקמת קואליציה, אך יישום תוכנית זו עדיין תלוי במספרים אמיתיים לאחר הבחירות.
שלום ירושלמי, פרשן פוליטי באתר "זמן ישראל", סבור כי ההסכם על הפסקת התקפות הדדיות יעמוד במבחן קשה יותר בימים הסמוכים להצבעה, שכן המפלגות השותפות מתחרות בו זמנית על גיוס מצביעים משותפים.
מכשול שמו: קביעת ראש הממשלה
הפגישה דחתה את ההסכם על קביעת מועמד לראשות הממשלה לאחר הבחירות. רשת "i24" הישראלית מסרה כי איזנקוט ביקש לדון במנגנון מוסכם, למשל, שראשות הממשלה תוענק לרשימה הגדולה ביותר שתנצח בברית זו, בעוד ליברמן מתנגד לקביעת נושא זה מראש, וחושש שהכרזה על מועמד יחיד תוביל להעברת קולות ממפלגות קטנות יותר אליו.
סיכוי להגיע לרף 61 המנדטים
סקרים קיימים מראים כי יכולת האופוזיציה למנוע הקמת ממשלה על ידי נתניהו אינה בהכרח מעידה על יכולתה להקים ממשלה חלופית.
סקר של "כאן 11" שפורסם ב-27 בספטמבר, העניק ל"יש עתיד" בראשות איזנקוט 23 מנדטים, לליכוד 21 מנדטים, ל"בית היהודי" 11 מנדטים, ול"דמוקרטים" ו"ישראל ביתנו" 9 מנדטים כל אחת. בכך, מחנה נתניהו מגיע ל-52 מנדטים, לעומת 52 מנדטים למחנה איזנקוט. זאת, בעוד הרשימות הערביות זוכות ל-12 מנדטים, ו"הבית היהודי" ל-4 מנדטים.
לעומת זאת, סקר של העיתון "מעריב" שפורסם ב-25 בספטמבר, חזה תוצאות טובות יותר לאופוזיציה: 55 מנדטים לעומת 49 מנדטים לבלוק נתניהו, 12 מנדטים לרשימות הערביות ו-4 מנדטים ל"הבית היהודי".
לעומת זאת, סקר של ערוץ 14 שפורסם בערב 28 בספטמבר, מראה פער גדול בין מכוני הסקרים, שכן הוא צופה 31 מנדטים לליכוד ו-21 מנדטים לאיזנקוט, וסבור כי הימין יקבל 63 מנדטים לעומת 45 מנדטים לאופוזיציה, ו-12 מנדטים לרשימות הערביות.
תוכניתו של איזנקוט לעקוף את נתניהו
עמית סיגל, פרשן פוליטי ברשת 12 הישראלית, חשף ב-25 ביולי כי מטרתו של איזנקוט היא להרכיב ממשלה עם 63 או 64 נציגים, ואם הבחירות יסתיימו עם 59 מנדטים או פחות עבור מחנהו, יש לו תוכנית חלופית. על פי הדיווח, תוכנית זו נשענת על תנאי חוקי לשירות צבאי לכולם, ולאחר מכן ניסיון לגייס נציגים מהליכוד לאחר הדחת נתניהו מראשות הממשלה.
ליברמן צופה גם הוא הגשמה של מסלול זה, וסבור כי חברי ליכוד עשויים להצטרף לקואליציית האופוזיציה גם ללא נתניהו.
עם זאת, תרחיש שונה נדון בתוך זרם הימין: הקמת ממשלה בראשות נתניהו, שתכלול את איזנקוט, ואולי גם את בנט וליברמן, ותדחוק הצידה את איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שני שרים קיצונים כיום.
למרות זאת, תוכנית להקמת ממשלה ב"נתניהו-איזנקוט-בנט-ליברמן" נתקלת במכשולים רציניים. נפתלי בנט אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות" ב-3 ביולי כי לא יקים קואליציה עם נתניהו.
ליברמן הראה נחישות רבה יותר בנושא זה, ואמר בהצהרות שרשת 12 פרסמה במאי: "גם אם העולם יתהפך, לא יקים קואליציה עם נתניהו, ולא יקשור את עמדותיו לראש ממשלה שנושא באחריות לכישלון ה-7 באוקטובר". איזנקוט, לעומת זאת, בראיון לרשת 12 ביולי, לא נתן תשובה חד משמעית ושקולה לשאלה על מצבי חירום שידרשו נוכחות לצד נתניהו; אך אמר שנתניהו וחברי קבינט הביטחון של ה-7 באוקטובר אינם ראויים למשילות.
3 תרחישים לאחר הכרזת התוצאות
משוואות אלו מציבות את הקואליציה המחומשת בפני 3 תרחישים לאחר הכרזת התוצאות:
אם המפלגות השותפות ישיגו רוב עצמאי, יחלו מחלוקות על קביעת ראש הממשלה וחלוקת תפקידי השרים.
אם אף קבוצה לא תשיג רוב של 61 מנדטים, ניסיונות לגייס חברי ליכוד או להקים ממשלת מיעוט יהיו חלק מהמשא ומתן להקמת הממשלה.
ממשלה שתכלול את נתניהו, איזנקוט, בנט וליברמן, תוך הדחת בן גביר, סמוטריץ' וגולן, מוזכרת גם היא בדיון הפוליטי של משטר הכיבוש, אך כעת, בהתחשב בעמדות המוצהרות של חלק מהאנשים הללו, הסיכוי לכך חלש.
