מי קובע את גורלו של נתניהו בבחירות לפרלמנט בישראל?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, לקראת הבחירות לפרלמנט בישראל, התחרות על השלטון עשויה להגיע לנקודה שבה גורלו של בנימין נתניהו לא ייקבע רק במחנה יריביו היהודים, אלא גם על ידי עמדתו של פוליטיקאי פלסטיני. מנסור עבאס, מנהיג מפלגת 'רעם', הוא בין הדמויות שיכולות להפוך לאחת השחקניות המכריעות במשא ומתן להרכבת קואליציה, אם תוצאות הבחירות יתקרבו לתחזיות הסקרים – מצב שמדגיש שוב את חשיבותן של המפלגות הערביות במבנה הפוליטי של ישראל.

חשיבות נושא זה אינה מוגבלת רק למספר המושבים של מפלגה. המערכת הפוליטית בישראל בנויה על ייצוג יחסי וקואליציות פרלמנטריות. במבנה כזה, אפילו מפלגה עם מספר מוגבל של מושבים יכולה להפוך לשחקנית משפיעה בתנאים שבהם אף מחנה לא משיג את הרוב הדרוש. לכן, הבחירות לפרלמנט בישראל, מעבר לתחרות בין נתניהו למתנגדיו, יכולות להיות מבחן להערכת מידת השפעתם של הנציגים הערבים על החלטות פוליטיות מרכזיות של משטר זה.

משוואת 61 המושבים; העניין המרכזי בבחירות

על פי סקר שפורסם בעיתון 'מעריב' ב-16 באוקטובר, המפלגות הנמצאות בקואליציה הנוכחית של נתניהו ישיגו בסך הכל 47 מושבים. עם הוספת מפלגה קטנה נוספת, מספר זה יגיע ל-51 מושבים. מנגד, מפלגות האופוזיציה העיקריות לנתניהו ישיגו בסך הכל 51 מושבים, שעם הכללת מפלגה קטנה נוספת יגדל ל-55 מושבים. באותו סקר, נחזו 6 מושבים למפלגת 'רעם' בראשותו של מנסור עבאס, ו-8 מושבים לרשימה הערבית המשותפת.

מספרים אלו מראים שאף אחד משני המחנות העיקריים, על פי הערכה זו, לא יוכל להרכיב קואליציה באופן עצמאי. לקואליציית נתניהו חסרים 10 מושבים לרוב פרלמנטרי, ומחנה האופוזיציה זקוק ללפחות 6 מושבים נוספים כדי להגיע לרוב של 61 מושבים. בנסיבות כאלו, עמדתן של המפלגות הערביות עשויה להשפיע על מסלול המשא ומתן שלאחר הבחירות.

עם זאת, יש להבחין בין מספר המושבים של המפלגות הערביות לבין האפשרות להפוך מושבים אלו לכוח ביצועי. ייצוג בכנסת כשלעצמו אינו משמעו השתתפות בקואליציה. המפלגות הערביות צריכות להחליט אם הן מוכנות לתמוך בקואליציה, להשתתף במשא ומתן להרכבת קואליציה, או מעדיפות להישאר מחוץ לקואליציה. מצד שני, גם המפלגות היהודיות צריכות להחליט לגבי קבלת תמיכה מגורמים אלו.

לכן, 14 המושבים שחזויים לשני הזרמים הערביים העיקריים אינם אומרים שמושבים אלו בהכרח יעמדו לצד מתנגדי נתניהו. חילוקי דעות פוליטיים, שיקולים אידיאולוגיים והתנגדות של מנהיגים ישראלים מסוימים לשיתוף פעולה רשמי עם מפלגות ערביות, עשויים למנוע את הפיכת הפוטנציאל הפרלמנטרי הזה לקואליציה יציבה.

מנסור עבאס; הניסיון שנרשם בשנת 2021

חשיבותו של מנסור עבאס בתחרות זו אינה קשורה רק לתחזיות חדשות. הוא כבר הוכיח בבחירות 2021 שמפלגה ערבית עם ארבעה מושבים יכולה למלא תפקיד מעבר למשקלה המספרי בבן-אוף פוליטי. באותה עת, בנימין נתניהו, למרות תמיכת מחנה פוליטי גדול, לא הצליח להשיג את הרוב הדרוש להרכבת קואליציה. בסופו של דבר, קואליציה שהורכבה ממפלגות ימין, מרכז ושמאל, בשיתוף פעולה עם מפלגת 'רעם', השיגה רוב פרלמנטרי. בפעם הראשונה, מפלגה ערבית עצמאית השתתפה בקואליציה השלטונית בישראל.

ניסיון זה חשף נקודה חשובה לגבי המבנה הפוליטי של ישראל: כאשר התחרות בין המפלגות היהודיות מגיעה למבוי סתום, נציגים ערבים יכולים להפוך לאחד הגורמים המכריעים בהרכבת קואליציה. מנסור עבאס באותה עת ניסה להשיג, באמצעות השתתפות פוליטית, יתרונות עבור החברה הערבית בישראל, כולל בתחומי התקציב, שירותים ציבוריים ופיתוח אזורים ערביים.

כמובן, גישה זו לוותה גם בביקורות. זרמים פלסטיניים מסוימים ראו בשיתוף פעולה עם מפלגות ישראליות התרחקות מדרישותיהם הלאומיות של הפלסטינים. לעומת זאת, תומכי מדיניות זו טענו כי השתתפות במבנה השלטון יכולה להגביר את האפשרות למימוש הדרישות היומיומיות של אזרחים ערבים. מחלוקת זו עדיין מהווה אחד האתגרים העיקריים של הפוליטיקה הערבית בישראל.

האם מתנגדי נתניהו מוכנים לשתף פעולה עם מפלגות ערביות?

השאלה המרכזית בבחירות הקרובות אינה רק כמה מושבים ישיגו המפלגות הערביות; השאלה החשובה יותר היא עד כמה מושבים אלו ניתנים להפיכה לכוח פוליטי. גם אם מתנגדי נתניהו יוכלו להשיג רוב מספרי בעזרת מפלגות ערביות, הרכבת קואליציה עדיין תדרוש הסכמה בין זרמים החלוקים בדעותיהם בנושאים פוליטיים וביטחוניים רבים.

נושא זה חשוב במיוחד מכיוון שחלק מהזרמים הפוליטיים בישראל, באופן אידיאולוגי או פוליטי, אינם מקבלים שיתוף פעולה עם מפלגות ערביות. כתוצאה מכך, ייתכן שמחנה יזדקק לתמיכת נציגים ערבים להרכבת קואליציה, אך בו בזמן לא יהיה מוכן לשלם את המחיר הפוליטי של שיתוף פעולה זה בחברה הישראלית. מצב כזה יכול לסבך את המשא ומתן שלאחר הבחירות ואף להוביל להמשך בן-אוף פוליטי.

בינתיים, גם מנסור עבאס מתמודד עם מגבלות בתפקידו המכריע. עליו לאזן בין דרישות המצביעים הערבים, חילוקי דעות פנימיים של הזרמים הערבים, ואפשרויות שיתוף פעולה עם מפלגות יהודיות. תמיכה בקואליציה ללא הבטחת הישגים מוגדרים לחברה הערבית עלולה להחליש את מעמדו בקרב חלק מבסיס הבוחרים שלו. מנגד, הימנעות מוחלטת מהשתתפות בתהליך הרכבת הממשלה עלולה לקחת ממפלגתו את ההזדמנות להשפעה פוליטית.

בחירות בישראל; תחרות על כוח או מבחן לטאבו?

הבחירות לפרלמנט בישראל עשויות להראות שוב שזכייה בתחרות הבחירות אינה בהכרח משמעותה היכולת להרכיב קואליציה. במערכת שבה הרוב הפרלמנטרי תלוי בקואליציה בין מספר מפלגות, הבדל קטן במספר המושבים עשוי לשנות את מסלול המשא ומתן ולהקנות למפלגות שנראות שחקניות קטנות יותר, כוח מיקוח גדול יותר.

עם זאת, אין להסיק שמנסור עבאס יוכל בהכרח להדיח את נתניהו. הסקרים מציגים תמונה של המצב הנוכחי של התחרות, לא את תוצאות הבחירות הסופיות. בנוסף, גם אם התחזיות יתממשו, הדבר לבדו לא יקבע אילו מפלגות יהיו מוכנות לשתף פעולה זו עם זו ואיזו הסכמה תושג להרכבת קואליציה.

מה שחשוב בבחירות אלו מבחינה פוליטית הוא האפשרות שסוגיית השתתפותן של מפלגות ערביות תחזור למרכז המשא ומתן על הכוח. אם אף אחד מהמחנות העיקריים לא יוכל להשיג רוב, מנהיגי המפלגות הישראליות יאלצו להחליט בין שיקוליהם האידיאולוגיים לבין הצורך להרכיב קואליציה. בנסיבות כאלו, מנסור עבאס עשוי שוב להפוך לאחד האנשים החשובים במשא ומתן; לא מפני שמפלגתו היא הזרם הפוליטי הגדול ביותר בישראל, אלא מפני שמספר מושבים בפרלמנט ללא רוב, לעיתים חשובים יותר מעשרות מושבים במחנה גדול.

השאלה הסופית היא: האם המפלגות הישראליות יהיו מוכנות להיעזר בתמיכתו של פוליטיקאי פלסטיני כדי להגיע לשלטון, או שיעדיפו התנגדות לשיתוף פעולה כזה על פני הרכבת קואליציה יציבה יותר? תשובה לשאלה זו תשפיע לא רק על עתידו הפוליטי של נתניהו, אלא גם על מעמדן של מפלגות ערביות במבנה הכוח בישראל.