חידת סין: כיצד בייג'ינג יכולה לסייע בסיום המלחמה בין איראן לארצות הברית?
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מערב אסיה מצויה כעת באחד המשברים המסוכנים ביותר בהיסטוריה, עם עימות נרחב ומתמשך בין ארצות הברית לאיראן, אשר חורג מהתנגשות גבולות מקובלת ומכוון ישירות לעורקי התחבורה הבינלאומיים, סחר עולמי ויציבות שוקי האנרגיה בנתיב החיוני של מיצר הורמוז.
הכישלון בחישובים הראשוניים של וושינגטון להוביל תרחיש של ניצחון מוחץ ומהיר, לכד את ארצות הברית במבוי סתום אסטרטגי מייגע. מצב זה, כפי שמתארים דיפלומטים ותיקים כמו תומאס פיקרינג וטריטה פארסי, יוביל להמשך עלויות פוליטיות וכלכליות אסטרונומיות, לא רק לאזור, אלא גם לכלכלה הבינלאומית.
בליבת העניין, אנו עדים לשינוי יסודי בתפיסת הסדר הביטחוני. מודל הביטחון המיובא והחסות המסורתית של וושינגטון, ששימשו במשך עשרות שנים כערובה למצב הקיים, סובלים כעת משחיקה משמעותית ביעילותם. דווקא בנקודת זמן היסטורית זו, מבטם של אנליסטים ושחקנים אזוריים מופנה לבייג'ינג – מעצמה מתהווה, אשר נעה מעמדת התבוננות שמרנית. כניסתה ההדרגתית והלגיטימית למשוואות מערב אסיה, מעוררת השערות ודיונים עמוקים באשר לאפשרות של הגדרה מחדש של מאזן הכוחות האזורי, יצירת תיווך רב-ממדי, ועיצובו של סדר שונה מהמודלים החד-צדדיים המערביים.
סין ואינטרסים חיוניים ביציבות האזור
כניסתה הגוברת של סין למסלול תנודתי זה נובעת מפרגמטיזם אסטרטגי קשוח והגנה מפורשת על אינטרסים לאומיים חיוניים. עבור בייג'ינג, סיום הסכסוכים במזרח התיכון אינו תצוגה דיפלומטית או פעולה מתוך אידיאליזם בינלאומי, אלא ערובה לקיומה של השדרה התעשייתית שלה ולהמשך צמיחתה הכלכלית. סין, כצרכנית ויבואנית הנפט הגדולה בעולם, רואה את ביטחון האנרגיה שלה תלוי בפתיחת נתיבי התחבורה של המפרץ הפרסי, ובפרט במיצר הורמוז. כל הפרעה או פגיעה במבנה ייצור וייצוא הפחמימנים, תסכן באופן ישיר את קצב הצמיחה שלה, שרשרת האספקה והיציבות הפיננסית הפנימית.
מנגד, פרויקט הענק הכלכלי והגיאופוליטי "חגורה ודרך" קשור קשר בל יינתק ליציבות במזרח התיכון, והסלמת הסכסוכים עלולה להפוך השקעות תשתית של מיליארדי דולרים של סין במדינות המפרץ וצפון אפריקה לחסרות תועלת. לפיכך, בייג'ינג הגדירה את סיום הסכסוך כהכרח בלתי נמנע עבורה. למרות שחלק ממוסדות התקשורת פירשו באופן שגוי את דבריו הפומביים של שי ג'ינפינג בבריקס או בבייג'ינג ככניסה ישירה ללא הקדמות כמתווכת ישירה בין טהרן לוושינגטון, המציאות היא שהיתרון התחרותי של סין נובע מהשפעתה המשולבת.
בייג'ינג, בניגוד למתווכות מסורתיות כמו מסקט ודוחה, היא שותפה כלכלית חיונית של טהרן ומתחרה שוות משקל לוושינגטון. משקל גיאופוליטי זה ממצב את בייג'ינג בעמדה שבה השחקנים הנוגעים בדבר בסכסוך, במידת הצורך, יעריכו את העלויות הפוליטיות של הפרת הסכמים ומנגנונים שאושרו על ידי סין כגבוהות ומרתיעות במיוחד.
יוזמת ארבע הנקודות של בייג'ינג ושינוי כללי המשחק
המעבר הבולט ביותר בדיפלומטיה הסינית בא לידי ביטוי בפיתוח ובהשלמת "יוזמת ארבע הנקודות" של נשיא סין לשלום ויציבות במזרח התיכון. תוכנית זו משקפת את שינוי הגישה של מנהיגי סין מהצהרות נורמטיביות באפריל להצגה מקיפה ומוכוונת פעולה בספטמבר בקהיר. ליבת הסעיף הראשון של יוזמה זו היא בנייה מחדש של הארכיטקטורה הביטחונית של האזור על ידי השחקנים המקומיים עצמם, וביטול התערבות חד-צדדית של הגיאופוליטיקה החיצונית. עיקרון זה מדגיש את הביטחון הפנימי ואת המעבר ל"עצמאות אסטרטגית אזורית".
סעיף שני של תוכנית זו מדגיש את אי-ההפרדה של המשברים במערב אסיה. בייג'ינג מכריזה בחלק זה כי ללא פתרון מקיף לגרעין הבעיות של המתח, ובפרט לפתרון הסוגיה הפלסטינית על בסיס הקמת שתי מדינות והבטחת זכויותיהם הלגיטימיות של תושביהן, לא ייווצרו הסדרים יציבים והמשברים ישוחזרו תמיד.
בסעיף השלישי, תיאוריית ההתפתחות של סין באה לידי ביטוי. בחלק זה, הקשר הבלתי נפרד בין ביטחון, הבטחת חופש השיט במסדרונות ימיים חיוניים, והעמקת הקשר בין אינטרסים כלכליים, מוצגים כתשתית לקיום משותף בשלום. סעיף רביעי נוגע למסגרת נורמטיבית יציבה המורכבת ממגילת האו"ם, מחויבות למשפט הבינלאומי, התנגדות תקיפה ל"חוק הג'ונגל" ולחד-צדדיות. ההבדל המהותי של יוזמה זו הוא היציאה מגישה מוכוונת-בעיה ומקרית, והניסיון לשנות באופן עדין והדרגתי את "כללי המשחק" במזרח התיכון באמצעות נוסחה רב-צדדית ומוכוונת-פיתוח.
תיווך: מהקלה במתחים להבטחת הסכם
ניתוח תהליך יישוב הסכסוכים וההיסטוריה הדיפלומטית במערב אסיה מצביע על כך שהמבוי סתום הנוכחי בסכסוך בין וושינגטון לטהרן אינו תוצאה של מחסור בתיווך, אלא של חוסר איזון ברצון הפוליטי וסתימת מנגנוני הפחתת מתחים. זוהי נקודה שמערכת הדיפלומטיה האיראנית מדגישה גם היא, תוך התייחסות לחוסר הרצון והכנות מצד הממשל האמריקאי.
הניסיון מראה ששחקנים כמו עומאן, קטאר, ובשלב מאוחר יותר הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן והאו"ם, מילאו תפקיד מועיל בהפחתת חיכוכים, העברת מסרים ופתרון בעיות נקודתיות, כגון הבנות זמניות והפסקות אש. עם זאת, המגבלה המבנית של מתווכים מסוג זה נעוצה בחוסר כלי לחץ גיאופוליטיים וערובה ביצועית ממשית לכפיית מעצמה על כוחותיה. ליקוי זה בא לידי ביטוי באופן ברור במקרה של שיקום היחסים בין איראן לסעודיה בשנת 2023; שם, שיחות ראשוניות של עיראק ועומאן יצרו את הקרקע, אך לסגירת העסקה הסופית והבטחת יציבותה, נדרש משקל גיאופוליטי ונוכחות של בייג'ינג כ"מבטחת פוליטית".
במשבר המורכב הנוכחי, רעיונות כגון הסכם ארבע-שלבי הכולל הפסקת אש אזורית מקיפה, פתיחה מנוהלת של נתיבי תחבורה והסרת מצור, יעלו מרמת תוכניות תיאורטיות אקדמיות רק כאשר כוחות בעלי יכולת להטלת עלויות הדדיות ייכנסו לתמונה. לפיכך, תפקידם של שחקנים כדוגמת איסלאמאבאד, למרות חשיבותם במעקב אחר מתחים ובדיפלומטיית רכבת, להשגת פתרון בר-קיימא שיכול לבלום תיקים כבדים כגון מחלוקות אסטרטגיות וגרעיניות, דורש ממערך התיווך להסתמך על שחקנים בעלי משקל עולמי.
סיכום
בסופו של דבר, בחינה מחדש של ההתפתחויות הנוכחיות מראה כי המודל המסורתי של מאזן הכוחות במזרח התיכון נמצא בעיצומו של שינוי בלתי נמנע. סין, מתוך הבנה ריאליסטית של הסיכונים הנובעים מהתפשטות המלחמה לגוף הכלכלה העולמית, מנסה, מבלי לשאת בעלויות והתחייבויות צבאיות ישירות הדומות לארה"ב, ליצור בסיס מוסדי למעבר מסדר המשברים החד-קוטבי למבנה משותף ורב-צדדי.
המכשולים שבדרך, החל מהתחרות האסטרטגית בין בייג'ינג לוושינגטון ועד לחוסר האמון המושרש של מדינות האזור, ללא ספק יציבו את ההגשמה המלאה של כל ארכיטקטורה חדשה בפני אתגרים משמעותיים. עם זאת, כל עוד עלויות המשך העוינות יעלו על סף הסבילות של המעצמות והכלכלה הבינלאומית, ההתכנסות הכפויה של האינטרסים של סין וארה"ב בשמירה על שוקי האנרגיה וביטחון התחבורה, תהפוך את בייג'ינג לקטליזטור משפיע במערך העתידי.
לפיכך, אין לראות ביוזמות הארבע של בייג'ינג ובמאמצים דיפלומטיים של שחקנים אחרים כמניפולציה פוליטית חולפת בלבד, אלא יש לראות בהן את תחילתו של תהליך ארגון מחדש של ההגמוניה במפרץ הפרסי – סדר פנימי ורב-גוני, שבו הדיפלומטיה והקשר ההדדי הכלכלי ירסנו בהדרגה את ההגמוניה הבלעדית, ויקשרו את גורלה היציב של האזור לרצון הפנימי-אזורי ולאיזון רב-צדדי.
