לואיז אינסיו לולה דה סילבה מוקף בימין; לאן הולכת ברזיל?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, בחירות הנשיאות בברזיל, בניגוד לציפיות, לא הסתיימו בסיבוב הראשון, וכעת המדינה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית נכנסה לשלב רגיש. ניצחונו הראשוני של פלאביו בולסונארו אינו מהווה סוף דרכו של לולה דה סילבה, אלא עימות צמוד שמסוגל לקבוע את הדרך הפוליטית והמעמד הבינלאומי של ברזיל בשנים הבאות. פלאביו בולסונארו, סנאטור בן 45 ובנו של ז'איר בולסונארו, סיים במקום הראשון בסיבוב הראשון עם 47.03% מהקולות, בעוד שלולה דה סילבה, הנשיא המכהן, סיים במקום השני עם 45.16%. אף אחד מהם לא הצליח להשיג יותר ממחצית מהקולות הכשרים, ולכן ברזילאים ילכו שוב לקלפיות ב-25 באוקטובר.

התמודדות בין לולה לבולסונארו; בחירה מעבר לנשיאות

תוצאה זו נראית בתחילה ככישלון עבור לולה, אך הפער האמיתי בין שני המועמדים קטן ממה שמעיד המיקום הראשון של פלאביו בסיבוב הראשון. הפער ביניהם הוא כשני אחוזים, ונתח ניכר מהזכאים להצביע לא הצביעו בסיבוב הראשון. לכן, מיליוני קולות עדיין מונחים על הכף; קולות שיכולים לשנות את התוצאה הסופית.

אך חשיבות הבחירות הללו אינה מסתכמת רק בהתמודדות בין שני מועמדים. דמות נוספת נוכחת בכל התחרות הזו; גם אם היא עצמה אינה מועמדת לבחירות: ז'איר בולסונארו.

צל ז'איר על הקמפיין של בנו

נשיא ברזיל לשעבר, אשר נדון ל-27 שנות מאסר בגין ניסיון לערער על תוצאות בחירות 2022 ושוהה במעצר בית, עדיין מחזיק בבסיס חברתי משמעותי בקרב זרם הימין בברזיל. פלאביו גם ניסה לשמר את המורשת הפוליטית הזו מאז תחילת דרכו והציג את עצמו כממשיך דרכו של אביו. אף בתחילת הקמפיין, תמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית של ז'איר בולסונארו הועברה לקמפיין של בנו על מנת להעביר את מסר תמיכתו. פעולה זו הראתה כי היעדרותו הפיזית של הנשיא לשעבר אינה מהווה את הדחתו מהפוליטיקה הברזילאית.

פלאביו גם ניסה בקמפיין הבחירות שלו לא ליצור פער ממורשת אביו. הוא הבטיח טיפול קשה יותר בפשיעה ובגנגסטריות ופועל במדיניות שמרנית. מצד שני, הקרבה שלו לדונלד טראמפ היא אחד ההיבטים החשובים ביותר של מדיניות החוץ הצפויה במקרה של ניצחונו.

כאן, בחירות ברזיל חורגות מהתמודדות פנימית. ברזיל היא הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית ואחת המדינות החשובות בדרום הגלובלי. מדיניות החוץ של לולה בשנים האחרונות התבססה על עצמאות אסטרטגית של ברזיל, חיזוק שיתוף פעולה עם מדינות הדרום הגלובלי והימנעות מהפיכתה של המדינה למשרתת של מדיניות וושינגטון. חזרתו של ממשל הקרוב לטראמפ יכולה לשנות מסלול זה באופן ניכר.

האם ברזיל תתנגד לגלי הימין?

לולה לא נכנס לסיבוב השני בתנאים קלים. חלק מהמצביעים אינם מרוצים ממצב הכלכלה, יוקר המחיה, חוסר הביטחון וביצועי הממשלה, וחוסר שביעות רצון זה תרם לעליית קולות הימין. מצד שני, אי-השתתפותם של חלק מתומכי לולה הייתה גם אחד הגורמים החשובים לתוצאת הסיבוב הראשון.

אך פלאביו מתמודד גם הוא עם בעיה משמעותית: עליו להוכיח שהוא משהו מעבר ל'בנו של ז'איר בולסונארו'. חלק ניכר מהקמפיין שלו עדיין מתבסס על מורשת אביו, סיסמאות אנטי-לולה והבטחה להחזיר את זרם בולסונארו לשלטון.

בינתיים, תיק הכספים הידוע כ'סוס שחור' הפך לנקודת פגיעות עבור פלאביו. רשויות המשפט בברזיל חקרו העברה של 61 מיליון ריאל על ידי דניאל וורקרו, בנקאי לשעבר בבנק מאסטר, למימון סרט על ז'איר בולסונארו, ופלאביו ואחיו אדוארדו נמצאים בחקירה בפרשה זו. פלאביו דחה כל טענה לפעילות בלתי חוקית.

חשיבותו הפוליטית של תיק זה היא בכך שזרם בולסונארו מנסה להציג את עצמו כנציג המאבק בשחיתות וחוסר האמון במבנה הפוליטי, בעוד אחד מהדמויות הראשיות בזרם זה עומד בפני תיק כספי חשוב. כמובן, תיק זה עדיין בשלב החקירה, ולא ניתן לראות האשמה שלא הוכחה כעבירה סופית.

עם זאת, הבעיה העיקרית בסיבוב השני עבור לולה אינה רק ההתמודדות מול תיקי יריבו. עליו להגדיר מחדש את משמעות בחירתו עבור המצביעים. למעשה, לולה צריך להפוך את הבחירות מתחרות אישית בין 'לולה לבולסונארו' לבחירה לגבי עתיד ברזיל.

לולה מחזיק כאן קלף מנצח חשוב: ניסיון שלטוני והתמונה של ברזיל כמעצמה עצמאית. הוא ניסה להרחיק את מדיניות החוץ של ברזיל מהתלות במעצמה חיצונית, ובסוגיות עולמיות, ממלחמות ועד יחסים כלכליים, הדגיש את עצמאות ההחלטות של ברזיליה. לעומת זאת, הקרבה הברורה של פלאביו לטראמפ מעלה את השאלה האם ברזיל, במידה וייבחר, תהפוך לממשלה נוספת הקרובה לוושינגטון באמריקה הלטינית.

מבחינה זו, בחירות ה-25 באוקטובר אינן רק ניסיון של לולה לשמור על הנשיאות; זהו ניסיון למנוע את ייצובו של זרם ימין חזק, הפעיל כעת לא רק בבחירות הנשיאות. זרם בולסונארו הציג גם תוצאות חזקות בבחירות הפרלמנטריות והמדינתיות, וזה מראה שאפילו במקרה של ניצחון לולה, הוא יתמודד מול יריב חזק בקונגרס ובמרחב הפוליטי של המדינה.

לכן, אסור לפרש את תוצאת הסיבוב הראשון רק כ'כישלון של לולה'. תוצאה זו משקפת בעיקר את עומק הפילוג הפוליטי בברזיל. לולה עדיין זכה ביותר מ-53 מיליון קולות, והפער בינו לבין פלאביו קטן. בנוסף, חלק גדול מהחברה הברזילאית עדיין מתלבט בין שני מסלולים שונים: מסלול ממשלת השמאל של לולה, עם דגש על עצמאות ברזיל, מדיניות חברתית ותפקיד פעיל יותר של המדינה בדרום הגלובלי, או חזרת זרם בולסונארו עם גישה שמרנית יותר ויחסים קרובים יותר עם טראמפ.

עבור לולה, דרך הניצחון ברורה אך לא קלה: הגדלת השתתפותם של תומכים, גיוס מצביעים מתונים ומתלבטים והפיכת הבחירות לבחירה לגבי עתיד הדמוקרטיה ועצמאות ברזיל. ניסיונו הפוליטי של לולה מראה כי בתחרויות בחירות קשות הוא מסוגל לבנות מחדש קואליציות רחבות; אך הפעם הוא מתמודד מול יריב שהצליח לרכז נתח משמעותי של קולות אנטי-ממשלתיים.

סיכום

בסופו של דבר, בחירות ברזיל אינן עוסקות רק מי ייבחר לנשיא ב-25 באוקטובר; הבעיה החשובה יותר היא המסלול שהמדינה תבחר לעתידה. לולה מייצג המשך מדיניות המדגישה את עצמאותה של ברזיל, התרחקות מהתלות במעצמות חיצוניות ומילוי תפקיד עצמאי באמריקה הלטינית ובדרום הגלובלי; לעומת זאת, ניצחון פלאביו יכול להוביל לחיזוק זרם הימין ולקרבה גדולה יותר של ברזיליה לוושינגטון.

המיקום הראשון של פלאביו בסיבוב הראשון הראה שזרם בולסונארו עדיין נהנה מבסיס חברתי חזק, אך הפער הקטן בין שני המועמדים פירושו שללולה עדיין יש סיכוי משמעותי לניצחון. הסיבוב השני הוא למעשה מבחן האם הברזילאים ימשיכו בדרך העצמאות הפוליטית והחברתית של לולה או יצביעו עבור חזרת זרם בולסונארו.