הצי האמריקני מותש; השתקפות המלחמה נגד איראן בתקשורת העולמית

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מאז תחילת התוקפנות הצבאית של ארצות הברית וישראל נגד איראן, לא רק שהיעדים המוצהרים של מבצע זה לא הושגו, אלא שגם, על פי הודאת בכירים מערביים ותקשורת אמריקנית, נכפתה קיפאון אסטרטגי וכישלונות בשדה הקרב ובמישור הפוליטי על התוקפים. מלחמה זו, שהחלה במתקפות נרחבות ובהרג אזרחים, כולל תלמידים תמימים, רכשה במהירות ממדים אנושיים, ביטחוניים וכלכליים רחבים ועוררה תגובות שונות בתקשורת הבינלאומית.

כלי התקשורת בעולם, כל אחד בגישתו הייחודית, ניסו לעצב את נרטיב המלחמה הזו; בחינה של השתקפויות אלו יכולה להציג תמונה ברורה יותר של מצבה האמיתי של המלחמה ואופקיה.

כלי תקשורת באנגלית

לפי דיווח של AFP, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הדגיש ביום ראשון כי אין פתרון צבאי למלחמה האמריקנית נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, ורק משא ומתן המבוסס על צדק והוגנות יכול לסיים את הסכסוך. הוא הזהיר כי אם האויבים יבחרו שוב במסלול של עימות צבאי, תגובתה של איראן תהיה חזקה יותר מבעבר, ואיראן תגן על עצמה בכוח רב יותר. משא ומתן עקיף בין איראן לארצות הברית התקיים בשולי העצרת הכללית של האו"ם, וטהרן הציגה שבעה תנאים לפתיחת מיצר הורמוז; ביניהם הפסקת אש בכל רחבי המזרח התיכון, שחרור נכסים איראניים בחו"ל, ביטול הסנקציות על מגזר הנפט וסיום המצור הימי האמריקני. כאזם גריבאבאדי הודיע כי עמדתה של ארצות הברית לגבי הצעת איראן הועברה באמצעות מתווכים ונמצאת בבדיקה. איסמעיל בקאי אמר כי איראן מתמקדת בנושא מיצר הורמוז, ועל מנת לפתוח אותו, חיוניים סיום ההפרעות לספנות המסחרית האיראנית והסרת הסנקציות.

לפי דיווח של CNBC, איראן הדגישה ביום ראשון שוב כי מיצר הורמוז לא ייפתח כל עוד שבעת התנאים של המדינה לסיום המלחמה עם ארצות הברית לא יתמלאו. מוחמד-בקר קאליבאף, יו"ר הפרלמנט האיראני, אמר כי תנאים אלו נקבעו על בסיס פרוטוקול איסלמבאד, ואיראן לא תתאים את ביטחונה הלאומי להודעות של גורמים אמריקניים. לפי דיווח CNBC, לפחות שתי ספינות נפגעו במימי סמוך לעומאן ואיראן במהלך סוף השבוע. מכלית נושאת נפט גולמי נפגעה ביום שבת במרחק ארבעה מיילים ממזרח לעומאן מטרגיל לא מזוהה, ומכלית נוספת נפגעה ביום ראשון במיצר הורמוז, מה שגרם נזק למנוע שלה.

התנאים של טהרן למעבר חופשי של ספינות במיצר הורמוז כוללים הפסקת "פעולות התוקפנות" של ארצות הברית, סיום המצור הימי על נמלי איראן והמלחמה הכלכלית נגד המדינה, ושחרור נכסים איראניים. מנגד, אחת הדרישות העיקריות של ארצות הברית היא פירוק תוכנית הגרעין של איראן. מאמר זה מדווח גם כי המתקפות המתמשכות והאפשרות להסלמת העימות העלו את מחירי האנרגיה בשבועות האחרונים והעלו לחץ על ציפיות האינפלציה העולמית ועלויות ההלוואה של ממשלות.

כלי תקשורת ערביים

אלג'זירה ענה במאמר לשאלה כיצד מדיניותו של דונלד טראמפ כלפי איראן הגיעה ממנוף פוליטי וכלכלי למלחמה ישירה. הכותב סבור כי פרישתו של טראמפ מהסכם הגרעין בשנת 2018 הייתה יותר החלטה פוליטית מאשר טכנית, וחלק מזהותו הפוליטית ומאמציו להתבדל מברק אובמה. לאחר מכן, מדיניות "לחץ מקסימלי", הסנקציות, רצח הגנרל סולימאני ומבצעי ישראל נגד איראן, החריפו את מסלול העימות.

מנקודת מבטו של הכותב, המלחמות המשולשות נגד איראן מראות כי וושינגטון קיבלה במידה רבה את הגדרתה של ישראל ל"איום" ו"ניצחון". הוא מדגיש כי מטרתו האמיתית של טראמפ עדיין עמומה: שינוי התנהגותה של איראן, הגבלת תוכנית הגרעין והטילים שלה והשפעתה האזורית, או שינוי המשטר הפוליטי.

המאמר מזהיר כי תרחיש "אדמה חרוכה" עשוי להיות מכוון להחלשת יכולת השיקום של המשטר האיראני באופן מלא והצבתה בפני קונפליקט פנימי או קריסה – דבר התואם את הגדרת "הניצחון" של טראמפ. על מנת לממש זאת, ייתכנו מתקפות ממוקדות נגד שרידי מרכזי הכוח והתשתיות הקריטיות של איראן, כולל מתקני "קوه קלאנג" ומרכזי ביטחון; אולם מתקפות אלו עשויות להתבצע באופן לא קונבנציונלי ועמום, כך שאיראן לא תוכל לזהות בבירור את הגורם, את שיטת הפעולה ואת מהות המתקפה ולהגיב באופן ישיר.

ריי אל-יום כתב במאמר: חמשת השבועות שנותרו עד לבחירות בישראל ב-27 באוקטובר והבחירות האמצעיות בארצות הברית ב-3 בנובמבר עשויים לקבוע את גורל המשא ומתן בין איראן לארצות הברית. ציר המחלוקת אינו רק פתיחת מיצר הורמוז, אלא סדר הוויתורים. על פי ההצעה האיראנית, תהליך בן שבעה ימים יכול להתחיל בהסרת המגבלות ומתן היתר לייצוא נפט, ביום השישי להגיע לפתיחת הורמוז בתיאום עם עומאן, וביום השביעי להוביל למשא ומתן גרעיני דחוף; אולם תנאי טהרן הוא הפסקת אש בכל החזיתות, במיוחד בלבנון.

הכותב מדגיש כי וושינגטון זקוקה יותר להסכם בשל השפעת משבר הורמוז על מחירי האנרגיה והבחירות, בעוד שטהרן יכולה במידה מסוימת לסמוך על גורם הזמן. ישראל רוצה שהתיק הגרעיני יקבל עדיפות, אך איראן מעדיפה הפסקת חזיתות והסרת הלחץ הכלכלי. בסופו של דבר, הסכנה העיקרית היא סדר הפעולות והאפשרות לשינוי התנאים כתוצאה מהתפתחויות צבאיות לפני הבחירות.

אל-מיאדין כתב במאמר, תוך הסתמכות על דעותיו של ג'ון מרשיימר, כי אסטרטגיית ממשל טראמפ כלפי איראן היא שילוב של לחץ כלכלי, איום צבאי ומלחמה פסיכולוגית, שמטרתה לכפות כניעה על טהרן לפני הסלמת העימות.

מרשיימר סבור כי התמונה התקשורתית על הגברת הכוח הצבאי האמריקני מטעה; שכן מספר הכוחות הלוחמים היבשתיים האמיתיים של ארצות הברית באזור מוגבל מאוד, וחיל הים גם הוא מותש כתוצאה מפעולות ממושכות. אפילו פריסת ספינות נוספות לא בהכרח תיצור תוצאה שונה מהמתקפות הקודמות שנמשכו 40 יום, ואיראן עדיין מסוגלת לגרום נזק כבד לתשתיות הנפט באזור.

לדברי הכותב, מנגד, לחץ כלכלי לבדו כנראה לא יגרום לאיראן להיכנע; שכן טהרן רואה באיום האמריקני והישראלי קיומי, ואם הלחץ יוחמר, היא יכולה לתקוף תשתיות אנרגיה וממתקני התפלת מים באזור. לכן, הכותב מגיע למסקנה כי "אסטרטגיית הונאה" של טראמפ להפחיד את איראן ולהציג כישלון קרוב, כנראה תיכשל.

כלי תקשורת בסין ורוסיה

אינטרפקס דיווחה כי האדמירל עלי פדווי, נציג משמרות המהפכה, הודיע כי כוחות איראניים הניסו ספינות של הצי האמריקני למרחק של כאלף קילומטרים מחופי איראן. פדווי אמר כי נסיגה זו נבעה מהיכולת הצבאית של איראן ולא הייתה בחירה של ארצות הברית.

הוא גם ציין כי אין ספינות אמריקניות שנותרו במפרץ הפרסי, במיצר הורמוז, בים הערבי ואף בחלק הצפוני של האוקיינוס ההודי, וכי ספינות אמריקניות "פגיעות ב-100%" בפני מתקפות טילים של משמרות המהפכה.

הצהרות אלו נאמרו בנסיבות בהן, לפי כתיבת אינטרפקס, המצור הימי על נמלי איראן על ידי הצי האמריקני נמשך. פיקוד מרכז ארה"ב הודיע בשבוע שעבר כי מאז יולי יירטו 125 ספינות מסחריות שביקשו להיכנס או לצאת מנמלים איראניים, על מנת ליישם את משטר המצור.

דיווח זה, לצד התפתחויות אחרונות במפרץ הפרסי, מצביע על המשך העימות הימי בין איראן לארצות הברית וחשיבות היכולת הטילים והימית של איראן בחישובים הצבאיים באזור. סוכנות שינואה דיווחה כי ארצות הברית הוציאה את כל מפציצי ה-B-1 שלה מבסיס האוויר "פורפורד" באנגליה והחזירה אותם לבסיסים בתוך אדמת ארצות הברית. החלטה זו התקבלה בעקבות דאגות ביטחוניות בנוגע לתכנון מתקפות אפשריות על בסיס זה.

לפני העזיבה, כ-12 מפציצי B-1 הוצבו בפורפורד – בסיס בצפון-מערב לונדון ששימש כאחד המרכזים החשובים למבצעי מפציצים אמריקניים נגד איראן.

הפנטגון, באישור העברת מטוסים אלו, הודיע כי כל המפציצים האמריקניים שהוצבו בפורפורד הועברו לבסיסיהם העיקריים בארצות הברית. משרד ההגנה האמריקני ציין כסיבה לפעולה זו שיקולי אבטחה תפעוליים.

העברה זו בוצעה לאחר מעצרם של שישה חשודים בקשר לתוכנית מתקפה אפשרית על בסיס פורפורד; גורמים אמריקניים ובריטיים מסרו כי מתקפה זו סוכלה בשבוע שעבר.

חשיבותה של התפתחות זו בנסיבות מלחמת איראן-ארה"ב נובעת מתפקידו של פורפורד בפריסה ותמיכה במפציצים אסטרטגיים אמריקניים. יציאתם של כל מטוסי ה-B-1 מבסיס זה, בעוד שאינה בהכרח משמעותה הפחתה בכוח התקיפה של ארצות הברית, מצביעה על הגברת שיקולי האבטחה סביב התשתיות בהן משתמשת וושינגטון במבצעים אזוריים.