מהרחוב לארמון האליזה: מחאות תלמידים ברקע הבחירות של 2027
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מחאות התלמידים בצרפת, שהחלו לפני כעשרה ימים בבתי ספר בפרברי פריז בנוגע לשיפור תנאי הלימוד, מחסור במורים וכיתות צפופות, הפכו תוך זמן קצר לגלי מחאה ארציים. גל זה, שהוביל בינתיים לסגירתם של מאות בתי ספר, להצטרפות סטודנטים ומורים, וכן לעימותים אלימים עם המשטרה, קיבל מימדים חדשים.
כעת עולות השאלות: מהם הגורמים שהובילו להתפשטותה של מחאה חינוכית זו בפרק זמן כה קצר? האם שורשי מחאות אלו נעוצים רק במצב בתי הספר ובמגבלות תקציביות, או שלחצים כלכליים וחברתיים רחבים יותר מילאו תפקיד גם כן? וחשוב מכך, איזו השפעה תהיה להמשך מחאות אלו על ממשלת צרפת לקראת בחירות 2027?
מהרחוב לארמון האליזה; מחאות תלמידים ברקע הבחירות של 2027
שורשי המחאה; מבית הספר ועד הצטברות המשברים בצרפת
לא ניתן לראות במחאות התלמידים בצרפת תגובה בלבד לבעיות בבתי הספר. דרישות אלו התפתחו על רקע של לחץ כלכלי, ירידה בכוח הקנייה, מגבלות תקציביות וחששות לגבי העתיד, באופן שבו בית הספר הפך לנקודת ביטוי לחלק מהתסכול המצטבר של הדור הצעיר. הגל, שהחל לפני פחות משבועיים באזור פריז, הגיע כעת ליותר מאלף בתי ספר תיכוניים, ומאות בתי ספר נסגרו או נפגעו.
מהרחוב לארמון האליזה; מחאות תלמידים ברקע הבחירות של 2027
ברמה הישירה, התלמידים מתלוננים על כיתות של 32 עד 35 תלמידים, מחסור במורים ואנשי צוות חינוכי, היעדר תחליפים למורים נעדרים, שעות לימוד ארוכות ומצב לא נאות של מבני בתי הספר.
על פי נתוני משרד החינוך הצרפתי, בשנת הלימודים 2024-2025, כ-10% משעות ההוראה בבתי הספר התיכוניים הממלכתיים לא התקיימו בפועל, וחלק משעות אלו אבדו עקב חוסר יכולת לספק מורה מחליף. לפיכך, המחאות אינן רק תוצר של הסתה פוליטית או גל רחוב פתאומי, אלא יש מאחוריהן אוסף של בעיות מצטברות במערכת החינוך.
מהרחוב לארמון האליזה; מחאות תלמידים ברקע הבחירות של 2027
משבר החינוך, עם זאת, הוא חלק מלחץ גדול יותר שממנו סובלים הכלכלה והתקציב של צרפת. הממשלה הגדילה את תקציב החינוך הלאומי ל-65.5 מיליארד אירו לשנת 2027, אך במקביל, על מנת לרסן את הגירעון התקציבי, היא מחפשת לחסוך כ-43 מיליארד אירו. זאת, בתנאים שבהם עלות מימון החוב גדלה, והממשלה מתמודדת עם דרישות גדלות להוצאות ביטחון ומודיעין. לפיכך, אף העלאת תקציב החינוך נמצאת במסגרת של מחנק פיננסי רחב יותר.
לצד הלחצים הפנימיים, משברים חיצוניים גם כן השפיעו ישירות על הכלכלה ועל חיי היום-יום של הצרפתים. מלחמת אוקראינה, שנכנסת לשנתה החמישית, ממשיכה להטיל על אירופה הוצאות ביטחוניות וכלכליות, ומשבר המזרח התיכון והשיבוש בתנועת האנרגיה דרך מצרי הורמוז מטילים לחץ חדש על מחירי הדלק והאנרגיה. כך, מקרון קישר את עליית מחירי האנרגיה לתוצאות המשברים הללו.
בנסיבות אלו, מחאת התלמידים נוצרה בנקודת ההצטלבות של בעיות חינוכיות, לחץ מחיה, מגבלות תקציביות והשלכות של משברים חיצוניים, והיא מגבילה את יכולת הממשלה לקדם רפורמות פנימיות וניהול משברים חיצוניים במקביל.
בחינת היתכנות של התפשטות והגברת עלויות הממשל
השאלה החשובה ביותר לאחר התרחבות המחאות היא האם הגל הנוכחי יישאר ברמת התיכונים, או שהוא יכול להתפשט לקבוצות חברתיות אחרות?
כדי לענות על כך, יש לציין כי הצטרפותם של אוניברסיטאות, מורים וכמה ארגוני עובדים למרחב המחאה, לצד קריאות חדשות להמשך הפגנות, מצביעים על קיום פוטנציאל לקשר בין דרישות החינוך לדרישות מחיה וחברתיות. עם זאת, ההבדל בין מחאות מפוזרות לבין יצירת תנועה חברתית מקיפה עדיין משמעותי, וגורמים כמו המשך השתתפות, קיום רשת מארגנת וקישור דרישות של קבוצות שונות ימלאו תפקיד בקביעת מסלולן.
מהרחוב לארמון האליזה; מחאות תלמידים ברקע הבחירות של 2027
בינתיים, אופן תגובת הממשלה יכול להשפיע על המשך המחאות או על ריסונן. התמודדות ביטחונית ומשטרתית עם הפגנות תלמידים, במיוחד כאשר בני נוער מעורבים בעימותים עם המשטרה, יכולה להרחיב את היקף הדרישות מנושאי חינוך לנושאים כמו חופש המחאה ואופן התמודדות הממשלה עם תסכול חברתי.
לעומת זאת, תגובה תקציבית בלבד לא תהיה בהכרח מספקת עבור המוחים, הרואים את בעיותיהם כחלק ממשבר רחב יותר. לפיכך, הממשלה ניצבת בפני בחירות קשות בין ויתורים חברתיים, מגבלות פיננסיות ופיקוח ביטחוני.
מצד שני, אם המחאות יתחברו למורים, עובדי שירותים ציבוריים, הורים וקבוצות עובדים, הלחץ על הממשלה יוכפל. במצב כזה, הנושא לא יהיה עוד רק סגירת בתי ספר או שיבושים, אלא גם ישפיע על התנהלות המדינה היומיומית.
לצרפת ניסיון קודם עם מחאות חברתיות רחבות ושביתות כלליות. מסיבה זו, חיבור דרישות חדשות לתסכולים קיימים יכול להעלות את עלויות הממשל. בנסיבות כאלו, הממשלה תאלץ להקדיש חלק מיכולתה הפוליטית לניהול המחאות, בעוד שעליה לנהל במקביל את התקציב, הכלכלה והמשברים החיצוניים.
עם זאת, לא ניתן לראות בהתפשטות המחאות דבר ודאי. מחאת תלמידים יכולה להפוך לגל חברתי יציב כאשר ייווצר קשר בין דרישות של קבוצות שונות, והמחאה תעבור מעבר לנושאים חינוכיים. אחרת, ייתכן שהיא תוגבל עם פתיחתם מחדש של בתי הספר, מתן ויתורים מסוימים או הפחתת חומרת הצעדים.
לפיכך, נקודת ההכרעה בימים הקרובים לא תהיה רק מספר בתי הספר המוחים, אלא היקף היכולת של מחאות אלו ליצור ברית חברתית סביב דרישות משותפות.
מחאת תלמידים ברקע הבחירות של 2027
המחאות הנוכחיות מתרחשות כאשר צרפת כבר נכנסה למעשה לשלב הקדם-בחירות. בחירות 2027 לנשיאות יתקיימו ב-18 באפריל ו-2 במאי (29 באפריל ו-12 במאי 1406), ומקרון לא יוכל להתמודד שוב. לפיכך, השאלה אינה רק תגובת הממשלה הנוכחית למחאות; כל משבר חברתי יכול להפוך לנושא להגדרת המורשת הפוליטית של ממשלת מקרון ועיצוב סדר היום של הנשיא הבא.
הפן החדש של העניין הוא שמחאת התלמידים יכולה לקשר את משוואת הפנים והחוץ של צרפת זו לזו. עליית מחירי האנרגיה, משבר הורמוז והמשך מלחמת אוקראינה אינם עוד נושאים דיפלומטיים בלבד, אלא קשורים ישירות לעלות החיים, התקציב הציבורי ואילוצי הממשלה.
מקרון גם כן, בפסגה האחרונה עם המפלגות, שם את ההשלכות הישירות של התפתחויות בינלאומיות על חיי הצרפתים כמוקד לדיון, והטיל על הממשלה את המשימה להבטיח אנרגיה ולהפחית את הלחץ הנובע מעליית המחירים. לפיכך, בבחירות הבאות, הדיון על היקף המשאבים שתשקיע צרפת בהגנה, התחייבויות חוץ וניהול משברים בינלאומיים, יכול לעמוד לצד נושאים כמו חינוך ומחיה.
מהרחוב לארמון האליזה; מחאות תלמידים ברקע הבחירות של 2027
מצד שני, המחאות כבר נכנסו לתחרות פוליטית, וזה יכול להחריף את הקיטוב בזירה הבחירות. הממשלה מאשימה את השמאל הרדיקלי בהצתת המחאות, בעוד שהשמאל מכחיש האשמה זו. מנגד, דמויות מהשמאל מנסות להציג את עצמן כמגינות של דרישות הדור הצעיר.
במקביל, סקר שפורסם ב-28 בספטמבר (29 בספטמבר השנה) הראה כי התחרות על הנשיאות העתידית כבר נמתחה לשני קטבים של ימין ושמאל רדיקלי. מצב זה אינו אומר תוצאה סופית של הבחירות, אך הוא מראה כי מחאות חברתיות יכולות להיות מוגדרות מחדש במהירות במסגרת תחרות פוליטית.
בסופו של דבר, חשיבות מחאת התלמידים לבחירות 2027 נובעת יותר משינוי סדר היום של הבוחרים והמפלגות, מאשר מהשפעה ישירה על קולות בני הנוער. חלק מהמוחים עדיין אינם בגיל להצביע, אך דרישותיהם בנוגע לחינוך ושירותים ציבוריים יכולות להשפיע על משפחות, מורים וקבוצות חברתיות אחרות.
מנקודת מבטם של צופים, אם המשבר יימשך, פוליטיקאים ייאלצו לנקוט עמדה ברורה יותר לגבי היחס בין הוצאות חוץ, אנרגיה, ביטחון, חוב ושירותים ציבוריים. באופן זה, מחאת התלמידים יכולה להפוך מנושא מקצועי לסמל של שאלה גדולה יותר לגבי סדרי העדיפויות של צרפת בשנים הבאות. שאלה זו, שתשובתה תשפיע הן על הפוליטיקה הפנימית והן על הכיוון החיצוני של הממשלה הבאה.
