ארבעה תרחישים לקראת הקמת הקואליציה הבאה של המשטר הציוני לאחר הבחירות

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, חמישה שבועות לפני הבחירות לפרלמנט במשטר הציוני, הסקרים שפורסמו מהשטחים הכבושים מגבירים את העמימות בנוגע לעתיד השלטון והאופוזיציה בישראל. נקודה קבועה וחוזרת ברוב הבדיקות והסקרים היא קיומו של "מאזן מדויק" בין שני המחנות היריבים, ועדיין "תוצאה סופית" אינה מובטחת לאף אחת מהקבוצות הללו.

ב-27 באוקטובר הקרוב, 7.3 מיליון מצביעים תושבי השטחים הכבושים, כולל 1.2 מיליון פלסטינים ערבים (16-17%), יצביעו לבחירת 120 חברי הכנסת הבאה. מתוך 38 הרשימות שנרשמו, הסקרים סבורים כי 12 רשימות יצליחו לעבור את אחוז החסימה (3.25%, המקביל לארבעה מנדטים).

למעט סקרים שנערכו על ידי מרכזים, רשתות ועיתונים הנאמנים למפלגת הליכוד ומזוהים עם נתניהו, שאר הסקרים מסכימים שאף אחד מהמחנות העיקריים היריבים לא יצליח להשיג את הרוב היחסי של "61 מנדטים", אלא אם כן יתרחש אירוע בלתי צפוי.

על פי הסקרים, הקואליציה השלטת הנוכחית או המחנה הימני הקיצוני יותר בראשות נתניהו, בשיתוף פעולה עם בן גביר, סמוטריץ' ומפלגות חרדיות אחרות, יקבלו בין 50 ל-54 מנדטים, נתון שעשוי להגיע גם ל-58 או 60 מנדטים.

במחנה הנגדי, דהיינו הימין המתון המתנגד, המצב דומה. רוב הסקרים סבורים כי השגת 52 עד 56 מנדטים עבור זרם זה סבירה, כאשר יחס המנדטים של המפלגות לפי פירוט המספרים הבא: (יש עתיד 21-24 מנדטים, כחול לבן 10-13 מנדטים, דמוקרטים 9-10 מנדטים, ישראל ביתנו 8-9 מנדטים). בתוספת מנדטים של "הרשימה המשותפת" או הנחת הצטרפות של אחד הגושים הקטנים, מחנה זה עשוי להתקרב לנקודה הגורלית של 61 מנדטים.

תרחישים לאחר הבחירות

בהתחשב במאזן הקיים בין שני המחנות הנצפה בסקרים הציבוריים, קביעת זהות הממשלה העתידית וראש הממשלה שלה תהיה קשה. לפיכך, ארבעה מהתרחישים האלקטורליים הסבירים ביותר של המשטר הציוני הם כדלקמן:

ראשון: חזרתו של נתניהו וקואליציית המחנה שלו לשלטון (אחוז סבירות: בינוני עד גבוה)

נתניהו ינהל את מאבק ההישרדות שלו, שהוא למעשה מאבק אישי, במלוא הרצינות. הימין הקיצוני והפאשיסטי רואים במאבק זה לא רק "מאבק גורלי" עם הפלסטינים, השכנים הערבים ואיראן, אלא גם "הזדמנות נדירה" לבנות מחדש "מדינה יהודית" על פי דפוסם וסגנונם.

נתניהו ישקיע את מלוא יכולתו במלחמה זו כדי לפלג את האופוזיציה ולפתות מתנדנדים, תוך הבטחת תפקידים שריים. כבעבר, הוא יחפש את נקודות התורפה והחולשות של יריביו כדי לשבור אותם. הוא ישחק נגד גנץ איזנקוט תוך שימוש בקלף "הברית עם השמאל והדמוקרטים" והסתמכות על קולות הערבים להקמת קואליציה, וכן ישחק נגד נפתלי בנט תוך שימוש בקלף "הליברליזם" שעלול לאיים על פרויקט "לאומיות ויהוד מדינה".

לנתניהו יש ניסיון רב בפירוק יריביו; הוא עשה זאת בשנת 2011 עם אהוד ברק ומספר חברי כנסת ממפלגת העבודה, בשנת 2020 עם בני גנץ בראשות "כחול לבן", ובשנת 2022 עם מפלגת "ימינה" בראשות נפתלי בנט, תוך שהוא מביא שני חברי כנסת (עידית סילמן ועמיחי שיקלי) לשורותיו, מפיל את קואליציית בנט בת 61 החברים. השניים הללו זכו מאוחר יותר למקומות מובטחים ברשימת הליכוד וכיהנו כשרים בממשלת נתניהו.

מצד שני, בני גנץ איזנקוט ייהנה מירידת הפופולריות של נתניהו בדעת הקהל הישראלית, כמו גם מהאווירה האזורית והבינלאומית השואפת להפיל את נתניהו. שאיפה זו ניכרת בעמדות אירופה ואמריקה, וכן בתוצאות גלוין של אזהרות אזוריות שהוצגו לפני ה-7 באוקטובר, אך לא זכו להתייחסות.

שני: קואליציה בראשות בני גנץ איזנקוט ואופוזיציה (אחוז סבירות: זהה לתרחיש הראשון)

בני גנץ איזנקוט עשוי לקבל את ההזדמנות להרכיב ממשלה, אך בשלב זה יתמודד עם קשיים רבים. לדוגמה, שני עמודי התווך של קואליציית האופוזיציה (בנט וליברמן) נמנעים מלהישען על קולות הערבים (בין אם בתוך הקואליציה ובין אם מחוצה לה). הוא גם יתמודד עם התנגדותו של יו"ר "ישראל ביתנו" נגד השתתפות מפלגות חרדיות (כמו ש"ס) בקואליציה; מפלגות שאף שיתפו פעולה בעבר עם מפלגת העבודה והליכוד כדי לשמור על חלקן בתקציב.

בני גנץ איזנקוט ייהנה מירידת הפופולריות של נתניהו בדעת הקהל ובאווירה הבינלאומית השואפת לסיים את תקופתו של נתניהו. הוא יסתמך על הסיסמה המאחדת את האופוזיציה כיום, "כל מה שאינו נתניהו".

שלישי: תרחיש יצחק הרצוג (אחוז סבירות: חלש עד בינוני)

אנו מכנים תרחיש זה "תרחיש יצחק הרצוג". נשיא המשטר הציוני גילה נכונות להשתמש בכל הכלים החוקיים, המשפטיים והמוסריים שלו כדי לצאת מהמבוי הסתום של הקמת ממשלה בשטחים הכבושים. הוא גם מתנגד בחריפות לממשלת נתניהו הימנית הקיצונית ומאמין כי מדיניותה ופעולותיה פגעו באופן המשמעותי ביותר בתדמית ובמעמד של המשטר הציוני והביאו לבידודו בזירה הבינלאומית.

הרצוג יפקיד את המשימה להקמת ממשלה, לאחר ההכרזה הרשמית על התוצאות, אשר אמורה להתבצע תוך 8 ימים לכל היותר, לאחר התייעצות עם סיעות הפרלמנט, תוך 14 יום לכל היותר, לאדם המסוגל להרכיב את הקואליציה הרחבה ביותר, ולאו דווקא לבחור את הקואליציה המנצחת בכיוון זה.

על פי מקורות ישראליים, הוא חשף את קלף "אי-הארכת המנדטים שניתנו לנציג המרכיב ממשלה". כמו כן, הוא הודיע על נכונותו לפרסם את ההתייעצויות כדי לחשוף את הגורם המעכב את הרכבת הממשלה בפני דעת הקהל.

עם זאת, המכשול הבולט ביותר שיעמוד בפני הרצוג יהיה התנגדותו של נתניהו ל"מקום שני". כלומר, לאפשר לבני גנץ איזנקוט להיות ראש הממשלה בכהונה הראשונה. כמו כן, התנגדותו של איזנקוט לכל שותפות עם נתניהו בממשלה אחת היא מכשול נוסף, התנגדות הכוללת גם מנהיגי מפלגות אופוזיציה אחרים.

רביעי: לולאת בחירות חוזרות בשטחים הכבושים

אם תהליך הקמת הממשלה לא יתקדם לפי לוחות הזמנים החוקיים בחוקה של המשטר הציוני, ייתכן שיעברו חמישה חודשים להרכבת ממשלה חדשה. במהלך תקופה זו, הכנסת תאלץ להתפזר ותקיים בחירות חוזרות תוך שלושה חודשים; בתקופה זו, הממשלה המכהנת תמשיך לפעול כ"ממשלת מעבר" ותהיה לה סמכות וכוח מספקים להמשך עבודות שגרתיות.

ישראל חוותה בחירות חוזרות, במיוחד בין אפריל 2019 למרץ 2021, שם ראינו ארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים בלבד, עד להקמת ממשלת בנט-לפיד, אשר גם היא לא האריכה ימים.

תרחיש כזה עשוי להיות "קו ההגנה השלישי" של נתניהו, אם כי רק אם ייכשל בהקמת ממשלה ימנית מקואליציית הנוכחית שלו, או אם לא יצליח לשכנע את בני גנץ איזנקוט לקואליציה מסתובבת (כך שהוא יהיה ראש הממשלה תחילה). תרחיש זה ישאיר אותו בראש השלטון, גם אם כ"ממשלת מעבר", ויחסום אותו מבתי המשפט והחקירות הממתינות לו, או לפחות ייתן לו את הכוח לשלוט בקצב שלהן.