רכיבי הכישלון של האסטרטגיה האמריקאית הדומה באיראן ולבנון

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, אסטרטגיית המשטר הישראלי הנוכחית בלבנון מבוססת על הרס מאורגן והפרה שיטתית של הסכם שביתת הנשק שנחתם במדינה. מנקודת מבט זו, לבנון חווה מלחמה בעלת שיטות וכלים מגוונים, המשתנים רק בשינויי הדרך והאמצעים של האסטרטגיה המלחמתית שלה במצבים שונים.

בינתיים, ארצות הברית, אף שהיא מדגישה יותר מכל את הימנעות מעימות רחב היקף, נוקטת בגישה שמטרתה ניצול התקפות צבאיות תקופתיות כדי לשמר לחץ על איראן. הרעיון המרכזי של ארצות הברית הוא לרסן מלחמה כוללת תוך שימוש בסנקציות כלכליות כדי להטיל לחץ צבאי וכלכלי, וכך ליצור עלות מתמשכת על טהרן.

מחסומים ושיקולים של האסטרטגיה האמריקאית באזור

אסטרטגים אמריקאים סבורים שהמצב הנוכחי באזור משרת את האינטרסים של איראן, וסביר להניח שטהרן תמשיך בגישה זו של שחיקה ותשתמש בה לבניית מחדש של יכולותיה שנפגעו במלחמה.

לעומת זאת, צוותו של טראמפ מחויב לאמץ אסטרטגיה ברורה, בשיתוף עם בעלת בריתו האסטרטגית העיקרית, המשטר הישראלי, כדי להעלות את העלויות הפוליטיות והתפעוליות ולאלץ את איראן לוותר על קלפי המיקוח העיקריים שלה, ובראשם קלף מיצר הורמוז.

הרכיבים החשובים ביותר של האסטרטגיה האמריקאית באזור כוללים את הדברים הבאים:

• מתן עדיפות להגנה על כוחות אמריקאים ונקיטת צעדים למניעת התקפות כטב"מים וטילים.
• הדגשה שאיראן אינה שולטת במיצר הורמוז ליד חופי עומאן, שיש לחדש את חופש השיט במסגרת מערכת ההפרדה הנוכחית של תנועה ימית בהקדם האפשרי. חיזוק הגנת בעלות הברית על נתיב הדרום החלופי לאורך חופי עומאן והרחבת היקף החלפת מודיעין ותכנון משותף עם המשטר הישראלי הם בין סדרי העדיפויות הנוכחיים.
• פגיעה בציוד של מוקדים צבאיים באמצעות הטלת סנקציות משניות נוקשות.

ארצות הברית נקטה במדיניות זו במקביל לפגיעה במכ"מים ובמשגרי טילים בחופי איראן בסמוך למיצר הורמוז, אך למרות זאת נכשלה במניעת התקפות איראניות במיצר ובהתקפות על בסיסים אמריקאים באזור. כדי להתמודד עם מצב זה, האמריקאים החלו בפינוי בסיסיהם במפרץ הפרסי וניסו להתמקם במרכזים מרוחקים ובלתי ידועים, אך איראן סיכלה מהלך זה בפעולותיה ופגעה בהצלחה במטרות אלה, כולל "מחנה טיטין" בירדן, שם נפרסו חיילי המארינס שלה.

מה שטראמפ מדגיש בהצהרותיו הוא המאמץ ליצור פילוג בין פוליטיקאים, דיפלומטים ומשמרות המהפכה האסלאמית. ארצות הברית טוענת כי האיראנים אינם מקבלים החלטה אחידה וסובלים מפיצול ופילוג. באמצעות שקריו, הוא מנהל מלחמת פסיכולוגית ותעמולתית נגד העם האיראני. מטרת ארצות הברית באסטרטגיה זו היא להפעיל לחץ על איראן ולתקוף שוב אזרחים, כולל הפשע שבוצע ברצח נשים וילדים בטקס חתונה, להעלות את מחיר ההתנגדות על כתפי המשטר והעם האיראני, וליצור פילוג ופיצול פנימי.

לבנון חווה תנאים דומים לאיראן

בחינת התנאים בלבנון אף היא מעידה על גישה דומה. המשטר הישראלי בלבנון מצוי, מצד אחד, תחת הרתעתה של התנגדות לבנון, ומצד שני, רואה לנגד עיניו את כוחה של איראן והבטחתה האמיתית להתערב אם יחצו קווים אדומים. לפיכך, תל אביב מנצלת את המרחב שנוצר על ידי הממשל הלבנוני עם משא ומתנים חסרי תוחלת של פיוס, כדי להעלות את מחיר ההתנגדות באמצעות הרס כפרים והמשך עקירת תושבים, ליצור פילוג בין ההתנגדות לסביבתה, ולהציג את ההתנגדות ונשקה כגורם המרכזי לסבל ולתוקפנות זו.

אל-עהד מוסיף בסוף: כתוצאה מכך, אנו עדים לאותה גישה המבוססת על ריסון המלחמה ותוקפנות לסירוגין, שמטרתה להפעיל לחץ על העם ועל גוף ההתנגדות. גישה זו מלווה בהמשך המצור באמצעות פגיעה במוסדות השירות של ההתנגדות, ובניתוק הקשר בין גוף ההתנגדות לתומכיה, והסלמת מלחמות הפסיכולוגיה, שמועות ופילוגים. אולם ההתנגדות, בדומה לאיראן, עומדת איתן ויש לה הפתעות רבות במלחמה העתידית האפשרית. תומכי ההתנגדות עומדים בכל החזיתות ובעלי מודעות ותובנה מספקת בכיוון זה. הם מתאספים סביב מנהיגי ההתנגדות ויודעים שזהו מאבק קיומי גדול שאינו סובל שום ויתור לאויב.