لاوروف: המערב גידל דור המאמין בקלישאות אנטי-רוסיות

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, מתח היום (שלישי) ביקורת על הנרטיבים המערביים בנוגע להתפתחויות באוקראינה, ותיאר את מבצע "דגל שקר" לכאורה בבוצ'ה כ"הצגה הצינית ביותר". לברוב אמר זאת בכנס הבינלאומי "דיאלוג על חדשות מזויפות 4.0" שנערך במוסקבה.

לברוב גם מתח ביקורת על עמדות האו"ם בנוגע לתקרית בבוצ'ה, ואמר כי "לא סביר שמזכירות הארגון תוכל לשתף פעולה באופן קונסטרוקטיבי בבדיקת התקרית".

בהתייחסו לדבריו של אנטוניו גוטרש, המזכיר הכללי של האו"ם, אודות מידע הקשור לקורבנות בבוצ'ה, הוסיף לברוב: "גוטרש אמר בשלבים מסוימים כי יש מידע לגבי הקורבנות ושמותיהם האמיתיים, אך התייחס למידע זה כסודי ונתון לרגולציות פנימיות של האו"ם, ובשלב אחר אמר כי מידע כזה אינו ברשות הארגון".

שר החוץ הרוסי הוסיף: "בהמשך נאמר כי קרובי הקורבנות מתנגדים לפרסום מידע זה, בעוד שלדבריו, שמות קרובים אלו אף הם לא צוינו".

לברוב כינה את התמונות שפורסמו של אזרחים שנהרגו בבוצ'ה "מפוברקות", ואמר כי רוסיה מעריכה את מה שהיא מכנה "מבצע דגל שקר" באזור זה כ"הצגה הצינית ביותר".

בהתייחסו לאנדרטת קורבנות בוצ'ה, ציין לברוב: "בשנת 2023 הוקמה באזור אנדרטה, ורשימת שמות ההרוגים הונחה עליה".

לברוב טען: "בדיקת שמות אלו מראה כי חלק מהאנשים שהוצגו כאזרחים, היו למעשה חברי כוחות הצבא והביטחון האוקראיניים, המשטרה, המשמר הלאומי וגדודי אזוב".

שר החוץ הרוסי, בהתבסס על בדיקות שבוצעו ממידע ממקורות גלויים, טען: "ישנם יותר מ-70 שמות ברשימה זו, שלדבריו, מערערים את הנרטיב לגבי מותם של מאות אזרחים בבוצ'ה".

לברוב קרא גם לתקשורת הבינלאומית לערוך תחקירים עיתונאיים עצמאיים בנוגע לתקרית בבוצ'ה.

הוא אמר שכאשר היה בניו יורק, הוא ביקש מכתבים המוצבים באו"ם ונציגים של כלי תקשורת מרכזיים בעולם לערוך חקירות מקצועיות ועצמאיות בנוגע לתקרית זו, אך לדבריו, לא ניתנה תגובה לבקשה זו.

שר החוץ הרוסי הוסיף כי כעת מספר קבוצות וארגונים ציבוריים בוחנים את המידע שפורסם בנוגע לתקרית בבוצ'ה.

ביקורת על התקשורת המערבית

בחלק אחר מדבריו, לברוב האשים את התקשורת המערבית בקידום נרטיבים אנטי-רוסיים, ואמר: "המרחב המידעי ותעשיית התקשורת של המערב הכינו לאורך השנים חלק מהחברה לקבלת 'קלישאות ודמיונות אנטי-רוסיים'".

הוא התייחס להתפתחויות לאחר עלייתו לשלטון של ולדימיר פוטין בתחילת שנות ה-2000, וטען כי רוסיה התנתקה מצורות נאוקולוניאליות של שיתוף פעולה עם המערב ונקטה במדיניות עצמאית, ומאז החלו ניסיונות לבלום את רוסיה.

לברוב התייחס גם לסיקור התקשורת המערבית של אירועי מל"טים באירופה, ואמר: "בכל פעם שעולה נושא נוכחות מל"טים רוסיים, מתברר בסופו של דבר כי לא היה מל"ט כלל, או שהמל"ט היה שייך לאוקראינה, או שלא היה ניתן לזהות בוודאות את מקורו".

הוא הוסיף שבמקרים כאלה, פרטי המקרה כבר אינם נחשבים, והנושא הופך ל"משחק מידעי".

שר החוץ הרוסי טען: "מדיניות המידע של המערב מבוססת על יצירת ידיעה כוזבת, הפיכתה במהירות למשבר עולמי, ובמקביל הגבלת הגישה למידע חלופי".

ביקורת על לחצים תרבותיים נגד רוסיה

בחלק נוסף מדבריו, לברוב מתח ביקורת על פעולות מדינות מערביות נגד מרכזי מדע ותרבות רוסיים, ואמר: "ביטול אירועים תרבותיים וסגירתם של כמה מרכזים רוסיים במדינות מערביות הם חלק מהלחץ נגד המדינה".

הוא ציין את סגירת המרכז התרבותי הרוסי בברלין והקונסוליה הרוסית בבון כדוגמה לפעולות אלו, וטען: "החלטות אלו התקבלו בעקבות ניסיונות לקשר בין אירועים מסוימים לרוסיה".

לברוב: לונדון לא השיבה בנוגע לפרשת סקריפל

בחלק הסופי של דבריו, שר החוץ הרוסי התייחס לפרשת סרגיי סקריפל ובתו, ואמר: "רשויות בריטיות לא הגיבו עד כה לבקשות הרשמיות של רוסיה בנוגע למצבם של אזרחי המדינה".

לברוב התייחס לבקשות של ועדת החקירות ופרקליטות המדינה הרוסית מצד אנגלי, ואמר: "בקשות אלו נשלחו על בסיס התחייבויות חוקיות של שתי המדינות ואמנות רלוונטיות, אך לא התקבלה תגובה מלונדון".

הוא סיכם וטען כי בריטניה, באמצעות סירובה לספק מידע אודות מצבם של אזרחי רוסיה, "מחזיקה בהם כבני ערובה".