המשך 'הסתת אש' הוא התוצאה הקבועה של בחירות המשטר הציוני
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות מהר, מצטטת את אל-אח'באר, המשטר הציוני מתכונן לבחירות הפרלמנט שייערכו ב-27 באוקטובר הקרוב; בחירות שעל פני השטח מתקיימות בין שני מחנות: המחנה הראשון בראשות בנימין נתניהו ומפלגתו, המורכב ממפלגות ימין וימין קיצוני; והמחנה השני, המורכב ממפלגות וסיעות שמאל, מרכז ואף ימין, הסובלים מסכסוכים פנימיים ופיזור.
בינתיים, המפלגות הערביות, הצפויות לזכות בכ-10% מ-120 מושבי הכנסת, נמצאות מחוץ למעגל החישובים, במיוחד לאור העובדה שהשתתפותן בקואליציות ממשלתיות נתפסת בציבור הציוני כ"בגידה".
חשיבותן של בחירות אלו, המתוארות בקרב הגורמים בשטחים הכבושים כ"גורליות", נובעת מכך שהן מתקיימות לאחר 3 שנות מלחמה מתמשכת במספר חזיתות. כמובן, מלחמות אלו עצמן (במקור ההחלטה, בתוצאותיהן ובהשלכותיהן) אינן בהכרח נושא לויכוח בין שני המחנות.
נתניהו, במהלך התמודדותו בבחירות, מבקש להציב את נושא הביטחון בראש סדר העדיפויות בדיונים, ויריביו מקווים לשמור על סדר היום הפנימי בעדיפות ראשונה, ולהתמקד בכישלון הממשלה במניעת אסון השבעה באוקטובר. לכן, אין כל תוכנית פוליטית מצד הזרמים השולטים בבחירות בשטחים הכבושים בנוגע לאסטרטגיות יציאה ממצב המלחמה; כאילו שני הצדדים מדגישים את הנחיצות והנכונות של מצב זה, ורק חלוקים בדעתם לגבי פעולות המשטר הציוני במלחמה זו ודרך היציאה ממנה.
בהתחשב בכך שקולותיהם של כל אחד מהזרמים בבחירות בשטחים הכבושים ידועים יחסית, מאמציו של נתניהו ורבים מאנשי מחנהו מתרכזים בהקמת רשימות ובריתות שיבטיחו כבר עתה מעבר של אחוז החסימה, על מנת למנוע בזבוז קולות מצביעיםיהם במקרה של אי-הגעה לאחוז זה.
התמקדותו של נתניהו בתנאי התחרות הנוכחיים בבחירות היא ביצירת רשימה מפלגתית שתבטיח שליטה מלאה על רוב חברי הכנסת ממפלגתו, ותמנע בזבוז קולות של מצביעי ימין בין בריתות ורשימות קטנות חדשות.
על פי רוב הסקרים, אם הבחירות יתקיימו בתנאים הנוכחיים, גוש נתניהו לא יזכה ביותר מ-50 מושבים, מה שיצביע על פער של 11 מושבים מהרוב הפרלמנטרי. לעומת זאת, חלקו של המחנה היריב, אם יזכה במושבים החזויים לצדדיו, יכול להגיע לכ-61 מושבים, מהווה איום על נתניהו ומחנהו, ומעיד כבר עכשיו על אפשרות מוחלטת לתבוסתם.
במצב זה, נתניהו, במקום למנוע את התבוסה, מבקש לצמצם את היקפה, ומנסה למנוע מתנגדי ימין של "הליכוד" לעבור למפלגות ימין אחרות. הוא מוצא פתרון למטרה זו בדחיית כל פתרון או פשרה בחזיתות המלחמה, והיצמדות לתקרות מבצעיות גבוהות, תוך העדפת הצגת תמונות יומיומיות של הרג והסלמת המתח בעזה, בגדה המערבית או בחזיתות אחרות.
לפיכך, המשך ההרג היומי מהווה חלק מהותי מכלי התעמולה של נתניהו בקרב הבחירות; שכן, אם מבצעים אלו יופסקו, ונתניהו ייכנע ללחצים, תבוסתו המחרידה תהיה "מוחלטת".
עם זאת, גוש מתנגדי נתניהו, גם בהנחה של זכייה ברוב של 61 מושבים, עדיין סובל מבקשות פוליטיות, תחרות פנימית ותנאים הדדיים. נושא זה מקשה עליהם להיות חלק מקואליציה עבור כל מי שיוטל עליו להרכיב ממשלה. ראוי לציין כי התחרות על הנהגת מחנה זה עדיין מתקיימת בין גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר, נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, ואביגדור ליברמן, שר הביטחון לשעבר.
