האם נוסחת 'איום ונסיגה' של טראמפ יעילה באיראן?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, דונלד טראמפ איים שוב ושוב על איראן במתקפות נרחבות והרס תשתיותיה בחודשים האחרונים, אך בכל פעם נסוג ברגע האחרון בתירוץ כלשהו. דפוס חוזר זה, המכונה "TACO" בתקשורת, נובע מטעות אסטרטגית עמוקה: טראמפ ויועציו לא הצליחו להבין שבעוד שנוסחת הלחץ הפסיכולוגי והאיום המסורתית עשויה להיות יעילה במדינות התלויות בארה"ב, באיראן, עם עם הרואה בגאווה לאומית ובמורשת ההתנגדות חלק מהזהות שלה, היא לא רק חסרת השפעה, אלא אף משיגה תוצאה הפוכה. כמובן, נראה שהצהרות מסוימות של גורמים איראניים תרמו גם הן לטעות החישובית של האמריקאים.

איומים אינסופיים

מאז תחילת המלחמה האמריקאית נגד איראן, דונלד טראמפ איים פעמים רבות על איראן במתקפות הרסניות ואז נסוג. ב-21 במרץ 2026, הוא הציב אולטימטום של 48 שעות לאיראן, ואיים כי "יחסל תחנות כוח איראניות אחת אחת"; אך יומיים לאחר מכן, הוא טען ל"שיחות טובות וקונסטרוקטיביות מאוד" והאריך את המועד. ב-7 באפריל, הוא איים ש"ציוויליזציה תושמד הלילה", ושוב נסוג. בתחילת אוגוסט, הוא הודיע על ביטול מתקפה "גדולה יותר ממלחמת העולם השנייה" וייחס זאת ל"הסכם עם איראן". כמובן, הוא יודע היטב שיישום איומיו ייתקל בתגובה הרסנית מצד איראן.

דפוס זה של "פינג פונג של איום ונסיגה" חזר על עצמו עד כדי כך שרשת CNN פרסמה סרטון של 39 טענות של טראמפ על "התקרבות השלום". למעשה, ניתן לומר שרוב דברי טראמפ הם "בזבוז זמן; הם חסרי משמעות או ישובו תוך 24 שעות".

שוני העם האיראני, נקודה עיוורת חישובית של וושינגטון

הטעות האסטרטגית של טראמפ טמונה בנקודה עיוורת יסודית: הוא ויועציו לא הצליחו להבין את ההבדל המהותי בין החברה האיראנית למדינות האזור. במדינות ערביות התלויות בארה"ב, איומי וושינגטון מובילים בדרך כלל לנסיגה או שתיקה; אך באיראן, איום חיצוני יוצר בדיוק תגובה הפוכה.

עיתונאי בריטי ציין בניתוחו כי "העם האיראני רואה התנגדות כחלק מזהותו הפוליטית". הבדל זה נובע משנים של הכנה תרבותית ואמונית. המנהיג השהיד הדגיש שוב ושוב עיקרון זה: "להתנגדות יש מחיר, אך מחיר הפשרה והכניעה גבוה לאין ערוך ממחיר ההתנגדות." גישה זו היא הבסיס התרבותי לשוני ההתנהגותי של רוב העם האיראני אל מול לחצים חיצוניים.

חשוב מכך, באיראן, הסוגיה של "גאווה לאומית" ו"אי-כניעה לארה"ב" היא עיקרון חשוב ביותר. האיראנים רואים את עצמם כ"בוגרי אסכולת ההתנגדות" ושונים מהותית ממנהיגי מדינות המוכנים לסבול את העלבונות של טראמפ בשל תלותם העמוקה בארה"ב.

וול סטריט ג'ורנל: קבלו את המציאות החדשה של האזור

דיווחים אחרונים בתקשורת הבינלאומית מראים שאפילו יריבותיה האזוריות של איראן הגיעו למסקנה כי שליטת טהראן במצר הורמוז אינה עוד עניין זמני. הוול סטריט ג'ורנל כתב בדו"ח האחרון: "מדינות המפרץ הפרסי מתמודדות עם מציאות חדשה שבה איראן שולטת בפועל במצר הורמוז, ואף ייתכן שהמצב יימשך זמן רב".

העיתון דיווח גם כי מדינות ערב המפיקות אנרגיה במפרץ הפרסי "קיבלו סידורים אזוריים חדשים המבוססים על שליטת איראן במצר הורמוז". הן הגיעו למסקנה שלמרות שזה יפריע ליצוא נפט וגז ולאספקת אנרגיה עולמית למשך זמן לא ידוע, חזרה למלחמה תהיה יקרה הרבה יותר מקבלת המציאות החדשה הזו.

הוול סטריט ג'ורנל חשף גם כי איראן התחייבה, במסגרת הסכם לפתיחת המצר, למנוע מצי של ספינות מלחמה אמריקאיות לעבור בנתיב זה, צעד שנועד לממש את מטרת טהראן "להגביל את הנוכחות הצבאית האמריקאית בת עשרות השנים במפרץ הפרסי". במילים אחרות, איראן לא רק ביססה את שליטתה במצר, אלא גם מגדירה מחדש את כללי הנוכחות הצבאית האמריקאית באזור.

סיכום

טראמפ, בהסתמכותו על נוסחת "איום גדול ונסיגה בזמן", לא רק שלא הגיע למטרתו, אלא אף הפך את אמינות האיומים האמריקאיים לאפס. שגיאתו האסטרטגית טמונה בשני נקודות: ראשית, חוסר היכולת להבין את ההבדל המהותי בין העם האיראני למדינות האזור; ושנית, ההתעקשות על כלי שבשל "התנגדות הזהותית" של האיראנים, לא רק שאינו יעיל, אלא אף מחזק את הרצון הלאומי לעמוד איתן.

התקשורת המערבית מזהירה בצדק שהמציאות החדשה של האזור היא שליטתה הקבועה או החצי-קבועה של איראן במצר הורמוז, ומדינות האזור קיבלו מציאות זו. כעת עולה השאלה: עד מתי ימשיך טראמפ לדבוק בדפוס הכושל של "איום ונסיגה"? טראמפ חייב לקבל את העובדה שטעות גדולה גוררת מחיר כבד. הדרך הנבונה היא שוושינגטון תקבל מציאות זו: שלום ויציבות במפרץ הפרסי אינם אפשריים ללא הכרה בריבונות איראן על מצר הורמוז וסיום הנוכחות הצבאית הפרובוקטיבית של ארה"ב באזור.

במקביל, כיווני פעולה והצהרות מסוימים של גורמים איראניים גם הם מעידים על כך, שבניגוד לעם, העומד איתן מול איומי טראמפ, הצהרותיהם של חלק מהגורמים הובילו לטעות חישובית, ואולי אלו התקוות היחידות של טראמפ בשימוש בנשק זה.