מדינות ברק'ס נערכות לאימוץ תחבורה אוטונומית

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות Mehr, מצטטים את TV BRICS, עם גידול בסחר בין מדינות חברות ברק"ס, לוגיסטיקה הפכה מגורם תומך לאחד הגורמים המרכזיים בתחרותיות כלכלית, ותחבורה אוטונומית יכולה למלא תפקיד חשוב בהפחתת עלויות והגדלת הקיבולת של מסדרונות סחר.

ערך הסחר בין מדינות ברק"ס יעלה על טריליון דולר עד סוף 2025, והגידול בסחר מעלה לחץ נוסף על נמלים, מסילות רכבת וכבישים במדינות אלו. בנסיבות אלו, פיתוח תשתיות דיגיטליות ושימוש בטכנולוגיות אוטונומיות מוצגים כפתרון להגדלת הקיבולת של רשתות תחבורה והפחתת עלויות לוגיסטיות.

לבארטו סארטוב, יו"ר הוועדה לשיתוף פעולה עם מדינות ASEAN באגודת העסקים של אירואסיה, מאמין כי הגידול בסחר בתוך ברק"ס מגביר את הדרישה לקיבולות תחבורה, וכי פיתוח תחבורה אוטונומית אינו עוד רק בחירה טכנולוגית, אלא הפך לצורך להרחבת שיתופי פעולה כלכליים.

הוא ציין כי נתח הלוגיסטיקה מהתוצר המקומי הגולמי של מדינות ברק"ס השונות עומד בממוצע בין 6% ל-8%, והוסיף כי ההשקעה בתשתיות עד סוף העשור תעלה על 3 טריליון דולר, כאשר לפחות רבע מסכום זה יוקדש לדיגיטציה ואוטומציה.

מנגד, אלכסנדר טיטוב, סגן המזכיר הכללי של האגודה הבינלאומית לכלכלות דיגיטליות, הדגיש כי תחבורה אוטונומית לא תתפתח באופן נרחב ללא מערכת אקולוגית דיגיטלית רב-שכבתית, וכי יש לשלב טכנולוגיה זו עם רשתות 5G, תקשורת רכב-לסביבה (V2X), מרכזי עיבוד נתונים ומערכות ניהול לוגיסטי משולבות.

בהודו, עלויות לוגיסטיקה מוערכות בכ-13% עד 14% מהתוצר המקומי הגולמי, והממשלה שואפת להפחית נתח זה ל-9%-10% עד 2030. דלהי הקצתה גם טריליון רופי לפיתוח תשתיות רב-מודאליות. פלטפורמת Unified Logistics Interface Platform (ULIP) מחברת נתונים ממכס, מחסנים וחברות הובלה, ומאפשרת מעקב בזמן אמת אחר מטענים והפחתת מכשולים בירוקרטיים.

בברזיל, עלויות הלוגיסטיקה עומדות על כ-15.5% מהתוצר המקומי הגולמי. גידול ביצוא מוצרי חקלאות ועלייה בייצור דגנים מפעילים לחץ נוסף על נמלי המדינה ורשתות הרכבות שלה. לפיכך, נעשה שימוש במשאיות אוטונומיות וציוד חקלאי אוטומטי ליצירת שרשרת משולבת מהשדה לנמל.

סין מובילה את מודלי האוטומציה של תחבורה בקרב מדינות ברק"ס. היא הקימה למעלה מ-30 מסופי מכולות אוטומטיים ופיתחה למעלה מ-35,000 קילומטרים של כבישים ניסויים המצוידים בטכנולוגיית תקשורת רכב-לתשתית. בערים כמו בייג'ינג ווהאן, מוניות אוטונומיות פועלות באופן מסחרי, ומשאיות אוטונומיות נוסעות בין מרכזי לוגיסטיקה.

איחוד האמירויות הערביות מפתחת תשתיות תחבורה חכמות במטרה להגדיל את נתח הנסיעות האוטונומיות ל-25% עד 2030. מסדרון התחבורה החכם אבו דאבי-דובאי משמש כפלטפורמה לבחינת כלי רכב אוטונומיים ומשאיות ללא נהג.

ברוסיה, המיקוד העיקרי הוא על שימוש בטכנולוגיות אוטונומיות במסדרונות מעבר. מסדרון התחבורה הבינלאומי צפון-דרום הוא אחד הנתיבים שיכולים לנצל טכנולוגיה זו להגדלת המהירות והחיזוי של העברת סחורות בין רוסיה, איראן והודו.

סארטוב הדגיש בהקשר זה את יכולתה של רוסיה למלא תפקיד גשר בין אסיה לאירופה, את ניסיונה בתחבורה בתנאי אקלים קשים, ואת השימוש במערכות ניווט מדויקות ופתרונות דיגיטליים.

בדרום אפריקה, טכנולוגיות אוטונומיות יכולות, בנוסף להגדלת הפריון, לסייע בפתרון בעיית הגישה לאזורים מרוחקים. נעשו ניסיונות במשלוחי רחפנים בתנאי טיסה מחוץ לקו ראייה של המפעיל, במטרה להעביר תרופות, דגימות רפואיות וסחורות לאזורים שגישה אליהם בכביש קשה או יקרה.

עם זאת, פיתוח תחבורה אוטונומית בברק"ס מתמודד עם אתגרים כמו שוני בסטנדרטים דיגיטליים, חוסר תיאום נהלי מכס, מחסור בכוח אדם מומחה וחוסר תאימות של מערכות ניהול נתונים. לדברי טיטוב, היעדר סטנדרטים משותפים עלול להוביל ליצירת "איי אוטומציה", כלומר, מערכות יעילות ביותר ייווצרו בתוך מדינות, אך לא יתקשרו זו עם זו במעבר גבולות בינלאומיים.

בהקשר זה, פיתוח מסדרונות תחבורה חוצי גבולות ותיאום סטנדרטים להעברת נתונים בין מדינות ברק"ס חשוב במיוחד. מסדרון צפון-דרום בין רוסיה, איראן והודו, נתיבי סחר בין סין לאפריקה, וכן רשתות תחבורה בין מדינות המזרח התיכון, יכולים להיות בין צירי שיתוף הפעולה העיקריים.

פיתוח קו הרכבת רשט-אסטרה באיראן יכול לספק קיבולת העברה שנתית של לפחות 15 מיליון טון סחורה, ולהפחית באופן משמעותי את זמן ההובלה מאוסט-לוגה לנמל בנדר עבאס.

על בסיס זה, תחבורה אוטונומית במדינות ברק"ס אינה עוד טכנולוגיה הקשורה רק לרכבים, אלא הופכת לחלק מתשתית הכלכלה של הדור הבא. תשתית זו, המשלבת בינה מלאכותית, ניתוח נתונים, תקשורת 5G ומערכות ניהול לוגיסטי, יכולה להפחית את עלויות העברת הסחורות, להגביר את החיזוי של שרשרת האספקה, ולהכין את הקרקע להרחבת הסחר בין חברות ברק"ס.