فريد زكريا: מלחמות איראן שחקו את מעמדה של אמריקה והרחיקו את בעלות בריתה

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, פריד זכריה, אנליסט אמריקאי בכיר, תיאר את המלחמה באיראן כדוגמה ל"בזבוז קרדיט של מעצמה על" במאמר שפורסם בעיתון וושינגטון פוסט. הוא סבור שמדיניותו של דונלד טראמפ גרמה לבעלות בריתה של אמריקה לחשוב יותר ויותר על יצירת הסכמי ביטחון עצמאיים מוושינגטון.

זכריה, בהתייחסו להסכם ההגנה המשותף שנחתם במכה בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, כותב כי הסכם זה נוצר בין מדינות שחלקן היו יריבות מרות זו לזו בשנים האחרונות. לדעתו, הגורם החשוב לקירוב מדינות אלו הוא הירידה באמון בטראמפ והבטחותיו.

הכותב האמריקאי מדגיש כי המלחמה באיראן הראתה כיצד מעצמה על יכולה לבזבז את הקרדיט שלה. הוא מצביע על דבריו החוזרים ונשנים של טראמפ על כך שהסכם עם טהרן קרוב, וכותב כי עד אמצע יוני, הוכרז לפחות 38 פעמים שהסכם עם איראן קרוב, אך מקור איראני אמר לאחרונה לרויטרס כי המשא ומתן "לא התקדם כלל".

זכריה מתייחס גם לטענתו של טראמפ על "שליטה מלאה" של אמריקה על מיצר הורמוז, ומנגד כותב כי על פי נתוני מעקב אחר אוניות, לאחרונה עברו במיצר זה רק 14 אוניות ביום; בעוד שלפני המלחמה המספר היה למעלה מ-130 אוניות ביום.

לפי וושינגטון פוסט, הבעיה העיקרית חורגת מסגנון הדיבור של טראמפ ונוגעת לליבת כוחה של אמריקה, קרי, אמינותה. זכריה סבור שאמריקה, במהלך שמונת העשורים האחרונים, בנוסף לנושאות המטוסים, מטוסי ה-F-35 וכוחה הכלכלי, בנתה נכס חשוב נוסף: אמון בעלות בריתה בכך שהתחייבויותיה של וושינגטון יציבות ואמינות.

אך לדעתו, התנהגותו הבלתי צפויה של טראמפ גרמה לבעלות הברית, במקום לציית יותר, לנוע לעבר יותר עצמאות ובניית אפשרויות חלופיות.

בהקשר זה, זכריה מצביע על פעולותיהן של מדינות שונות; מבחירת מערכת הגנה אווירית אירופית במקום הפטריוט האמריקאי בדנמרק ובחינה מחדש של קנדה לגבי רכישת מטוסי F-35, ועד להגדלת ההשקעות של מדינות אירופאיות בתעשיות הביטחוניות שלהן. הוא גם מצביע על התפקיד הגובר של דרום קוריאה באספקת נשק לאירופה ומדינות המפרץ הפרסי.

כעת, על פי דברי זכריה, ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן בונות ארכיטקטורת ביטחון עצמאית עבורן. הוא מדגיש כי אף אחת מהפעולות הללו אינה מהווה קרע מוושינגטון בפני עצמה, אך סכומן מצביע על ירידה עמוקה באמון באמריקה ובדברי נשיא המדינה.

זכריה אף מצביע על התנהגותו של בנימין נתניהו וכותב כי ראש ממשלת ישראל דחה במהירות גם את הצעתו של טראמפ בעלת 15 הסעיפים לגבי עזה; זאת מכיוון שגם בעבר היו תוכניות שהוכרזו ברעש גדול ונשכחו.

לבסוף, כותב וושינגטון פוסט כותב כי מעצמות גדולות אינן נופלות בהכרח בתבוסה גדולה ופתאומית; אלא נסיגתם מתחילה כאשר אחרים בהדרגה מפסיקים לארגן את עולמם סביב אותה מעצמה.

לדעת זכריה, לאמריקה עדיין יש את הצבא החזק בעולם, טכנולוגיות מתקדמות, שווקי הון נרחבים, בריתות חזקות והדולר, אך האמינות היא גם נכס שנבנה במשך דורות ויכול להיבזבז ולהיהרס בקלות רבה.

בסיום הוא מתייחס למשבר הטילים בקובה, כאשר דין אצ'סון, נציגו של ג'ון פ. קנדי, נסע לפריז להציג ראיות על הטילים הסובייטיים. שארל דה גול, נשיא צרפת דאז, אף לא הסכים לראות את תצלומי הסיור ואמר שאינו זקוק להוכחות; מילתו של נשיא ארצות הברית הספיקה לו, אך כיום דמיונו של סצנה כזו כמעט בלתי אפשרי.