פעולות ג'ולאני בשטח אמריקאי-ישראלי; החלשת ציר ההתנגדות במשימה

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, דיווחים העולים מהזירה האזורית מצביעים על כך שהשלטון הנשלט על ידי אבו מוחמד ג'ולאני [אחמד א-שרע] מגייס כוחות בינלאומיים בשטחי סוריה הסמוכים לגבול עם עיראק. מיד עולה השאלה כיצד ג'ולאני, שאין לו כל יכולת להפעיל לחץ צבאי משמעותי על עיראק, נוקט בצעדים אלו.

הגורמים מאחורי הקנוניה נגד עיראק

אל-מיאדין כותב בהקשר זה כי הזירה הפנימית בסוריה נמצאת במצב של כאוס ביטחוני וכלכלי מוחלט. צבא סוריה (אם ניתן לכנותו כך) אינו מסוגל לשלוט בשטח הפנימי שלו, וכאשר מדובר בהעברת כוחות וציוד למרחקים ארוכים, החישובים משתנים לחלוטין. לפי מומחים, לוגיסטיקה של העברת כוחות דורשת שליטה מרכזית, זרם אספקה ​​מתמיד ויכולת לשמר קווי תמיכה; בעוד שבאופן נוכחי לסורים אין דבר מכל אלה.

יתרה מכך, השחיתות שאוחזת בגוף הממשל הסורי הגיעה לרמות כה עמוקות, שכבר הוקמו משרדי סחיטה על ידי מפקדים בדרג ביניים בכבישים.

מציאות זו מעידה בבירור כי מאחורי התנועות בגבולות עיראק אינו עומד רק ג'ולאני, אלא קואליציה אזורית-בינלאומית בעלת מטרות ברורות. מדינות המפרץ מספקות לו תמיכה פיננסית ופוליטית, טורקיה מספקת כיסוי אזורי, תמיכה לוגיסטית וכוח אדם, ו”ארצות הברית וישראל” מספקות תכנון וחישובים אסטרטגיים שהופכים את כל הסכסוכים הללו לכלי להחלשת עיראק ולהשבתת תפקידה כשחקנית אחידה וחזקה במשוואה האזורית.

המהלכים הסוריים מתרחשים ברגע רגיש ביותר בתיק הפנימי של עיראק; עיראק מתמודדת עם התפתחויות ביטחוניות רגישות בתחומי הכלכלה, השליטה בנשק והמאבק בשחיתות, ובמקביל מחפשת מענה לתוקפנות האחרונה של ערב הסעודית. מענה זה יקבע את מסלול השלב הבא של עיראק לפתרון סוגיות אלו על כל מורכבותן ופערים, כדי שעיראק לא תהפוך לנקודת תורפה אפשרית מול לחצים חיצוניים.

מצד שני, ארצות הברית, לפני סיום משימת כוחותיה בספטמבר הקרוב, מבצעת תמרון באמצעות ארגון מחדש אסטרטגי של כוחותיה והוצאת מערכות הפטריוט מארביל. משמעות הדבר היא שארה”ב עשויה להשתמש בכל איום, אמיתי או מוגזם, כתירוץ להישארותה בעיראק, ואולי האיום הסורי החלש הוא אחד מאותם איומים נחוצים.

פאזל אזורי של תוקפנות נגד עיראק

אולי ניתן לראות את התוקפנות האחרונה של ערב הסעודית וארה”ב נגד עיראק לא כתקרית חולפת, אלא כחלק ממשוואה אזורית רחבה יותר. לערב הסעודית ובנות בריתה יש אינטרסים ישירים בהחלשת עיראק. מכיוון שעיראק חזקה משמעה איראן חזקה באזור. אך עיראק חלשה ומפוצלת פנימית מספקת הזדמנות לערב הסעודית ולמדינות המפרץ לשחק תפקיד אזורי גדול יותר, מבלי שתהיה להן תחרות אמיתית. לכן, תמיכה בתנועות הסוריות היא חלק מאסטרטגיית מלחמה כוללת נגד איראן, ועיראק נחשבת לאחד משערי הביטחון של איראן.

מתנועות הסחה סוריות לקנוניה המרכזית בעיראק

האינטרסים של המשטר הציוני מתגלים בשלב זה של המשוואה; הפיכת עיראק למדינה חלשה ומפוצלת, שלא תוכל להוות איום על ביטחונה של תל אביב. במצב זה, עיראק תזדקק תמיד לתמיכה חיצונית, במיוחד תמיכה אמריקאית, וכך “ביטחון וכלכלת” עיראק יהיו בידי ארה”ב והמשטר הציוני, והם ישתמשו בתלות זו כדי לכפות מדיניות המשרתת את האינטרסים שלהם.

לפיכך, אם הפערים הפנימיים, הפוליטיים או הביטחוניים, יישארו כפי שהם, ייווצר ואקום במדינה שכוחות זרים ינצלו לטובתם.

דרישות להתמודדות עם הקנוניה הבינלאומית נגד עיראק

במצב זה, ארגון המצב הפנימי של עיראק חיוני מתמיד. יש למשוך תשומת לב למבנה פוליטי המאחד את החזון הלאומי סביב התיק הביטחוני. שיפור פתרונות כלכליים שיחיו מחדש את השוק הפנימי הגווע, וחיזוק הגנתי שיבטיח את יעילות הכוחות והמערכות הביטחוניות, הם דרישות נוספות של התנאים הנוכחיים. ארגון פנימי זה מהווה מגן אמיתי מפני כל איום חיצוני.

ממשלת עיראק צריכה לשדר מסר ברור לעולם שעיראק לא תאפשר להפוך לשדה קרב של כוחות חיצוניים, כולל סוריה, טורקיה, מדינות המפרץ, ארה”ב או המשטר הציוני; אלא תישאר שייכת לעיראקים. אם העיראקים ישמרו על איחודם ויעדיהם המאוחדים, תהיה להם מספיק כוח להגן על עצמם מפני כל איום חיצוני.

הכוחות החפצים בהחלשת עיראק לא יעצרו במגבלה מסוימת. הם מחפשים לנטר את תגובות קבוצות ההתנגדות לתוקפנות הסעודית. לכן, עלי פאלח א-זיידי, כראש ממשלת עיראק ומפקד הכוחות המזוינים, צריך להבין שהמשחק האזורי הגדול החל, ושסוריה, טורקיה וכמה ממדינות המפרץ הן רק כלים במשחק הזה. עיראק צריכה למלא את תפקידה בחכמה, בכוח ובהחלטיות, אחרת היא תהפוך לקורבן של משחק שבו אין לה אפילו כלי אחד בשליטתה.”