ניתוח מכון מחקר ציוני: 14 האיומים הגדולים העומדים בפני ישראל
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, גורמים פוליטיים רבים בישראל מסכימים כי המדינה מתמודדת עם מציאות חדשה בתחומים הביטחוני, הפוליטי והכלכלי. הם סבורים שהמאבק עם איראן וציר ההתנגדות, שינויים במזרח התיכון, לחצים בינלאומיים ואתגרים פנימיים מציבים אתגרים חדשים בפני מקבלי ההחלטות בנוגע לעתידה של ישראל ועצובה בעשור הבא.
בהקשר זה, קבוצת המחקר של העיתון "ידיעות אחרונות" בשיתוף "מכון המחקר לביטחון פנים" של המשטר הציוני, ערכה ב-27 ביולי 2026 כנס ביטחון לאומי בהשתתפות פוליטיקאים, בכירים בגופי ביטחון וצבא, חוקרים ומומחים, לבחינת המציאויות הביטחוניות המשתנות בישראל ומפת האיומים העומדים בפני המשטר הציוני.
הכנס הציג לראשונה את תוצאות "מדד האיומים העומדים בפני ישראל", שהוכן על ידי מכון המחקר לביטחון לאומי. מדד זה הוא מחקר רחב המשלב סקר דעת קהל בישראל עם מחקר מעמיק בהשתתפות למעלה מ-100 מומחים בתחומי הביטחון, הפוליטיקה, הכלכלה והחברה.
מחקר זה משרטט את מפת האיומים הבולטים העומדים בפני המשטר הציוני, בראשם איראן, פלסטין, המעמד הבינלאומי של המשטר הציוני, חוסן פנימי ואתגרים כלכליים.
הכנס הדגיש כי המצב הביטחוני המתוח בישראל, יחד עם מתקפות איראן על העורף הישראלי, העימותים בחזית הצפונית, והתעצמות חמאס ברצועת עזה, המתיחות הגוברת בגדה המערבית, איומי תימן ואתגר טורקיה, הם מהסכנות המרכזיות העומדות בפני המשטר הציוני בתקופה רגישה זו. יש להוסיף לסכנות אלו את גורל הבחירות הפנימיות בישראל, אשר כל הזרמים הפוליטיים הציוניים מחשיבים כגורליות.
הכנס, במסגרת תיאור "מפת האיומים העומדים בפני ישראל בשנת 2026", הגיע למסקנה כי תל אביב התמודדה בשנים האחרונות עם שרשרת משברים חסרת תקדים, שהחלה בסכסוכים פנימיים על ריבונות, דרך מתקפת ה-7 באוקטובר המפתיעה, ולאחריה כשלוש שנים של מלחמה רב-חזיתית ומהומות אזוריות.
מכון המחקר לביטחון פנים של המשטר הציוני העריך בהקשר זה 14 תרחישים שונים מבחינת עוצמת האיום, סבירות ההתרחשות ונזק אפשרי, ובחר מתוכם 4 תרחישים בתחומי הביטחון, הפוליטיקה, החברה, הכלכלה והסביבה, על מנת להציג אותם כ"איומים הגדולים ביותר על ישראל בחמש השנים הקרובות".
מארגני הכנס הציבו 4 איומים עיקריים בראש רשימת האיומים העומדים בפני המשטר הציוני, והם:
- התפרצות עימותים אלימים בין קבוצות ציוניות (39%).
- השגת נשק גרעיני על ידי איראן (39%).
- מתקפת טילים נרחבת על העורף (35%).
- החלשת "האופי הדמוקרטי של ישראל" (31%).
התרחישים הקיימים מצביעים על כך שהאתגרים הביטחוניים אינם האיומים היחידים העומדים בפני המשטר הציוני. נוכחות "החלשת האופי הדמוקרטי של הממשלה" בקרב 4 האיומים היסודיים של המשטר הציוני מעידה על כך שהלכידות הפנימית בישראל מהווה אחד מעמודי התווך של ביטחונה. כמחצית מהישראלים (68%) סבורים שהשלכות הבעיה הזו יהיו מסוכנות, ו-76% מאמינים כי "הקבינט" אינו מוכן מספיק להתמודד עם השלכות אתגר זה.
בניתוח התפיסות הקיימות לגבי האתגרים העומדים בפני המשטר הציוני, עולה כי דעת הקהל מתמקדת בראש ובראשונה באיומים ביטחוניים ישירים, בעוד שמומחים מייחסים משקל רב יותר לאיומים ארוכי טרם המשפיעים על החברה, המערכת השלטונית והמעמד הבינלאומי של המשטר הציוני.
מכיני המחקר הגיעו למסקנה כי: "במשך שנים היינו רגילים לשאול שאלה אחת: מהו האיום הגדול ביותר שישראל ניצבת בפניו? אך נראה שזו כבר לא השאלה הנכונה. השאלה האמיתית היא: מה יקרה אם מספר איומים יתממשו בו-זמנית?"
אלוף במילואים יובל אילון, האחראי הראשי על המחקר, וחוקר בכיר במכון המחקר לביטחון פנים של המשטר הציוני, סיכם את המצב הנוכחי של המשטר הציוני כך: "התמונה הזו של האיומים היא למעשה תמונה מורכבת; זה לא איום אחד בלבד, אלא סך כל האיומים. מה שמדאיג מאוד את דעת הקהל הם האיומים הפנימיים ואיבוד התמיכה הבינלאומית בממשלת ישראל".
