שמונה סתירות בהסכם מכה: האם ריאד יכולה לסמוך על התחייבויות תלת-צדדיות

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, החתימה על "הסכם הגנה משותפת של מכה" בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, כמסגרת להרתעה קולקטיבית, ציירה מחדש את מפת הבריתות האזוריות. עם זאת, הבדלי האינטרסים בין שלוש המדינות וסתירות בחישובים שלהן מעלות ספקות לגבי יכולתו של הסכם זה למלא את "התחייבויותיו", במיוחד כלפי איראן.

ניתוחים והשערות לגבי ההסכם חושפים שמונה נקודות עיקריות, אשר לדעת מומחים לענייני בינלאומיים, מורידות את יכולת יישומו לרמה הנמוכה ביותר האפשרית, כפי שפורסם באל-אח'באר:

• ראשית: ההסכם הוא בעל אופי צבאי, ובמסגרת שיתוף פעולה בתחומי ביטחון, מחייב הגנה על כל צד שיופצץ. שר החוץ הטורקי, האקאן פידאן, הסביר כי מנגנון הפעולה של "הסכם מכה" מתאים לנאט"ו בכל ההיבטים. עם זאת, נראה כי התנאים האזוריים אינם מאפשרים למדינות לקיים התחייבויותיהן במסגרת זו.
• שנית: שלוש המדינות החתומות תלויות בארצות הברית. נושא זה מעלה את שאלת תפקידה של ארצות הברית מול צעד זה. יש המשערים כי ההסכם הוא מסר אמריקאי דרך שלוש המדינות לאיראן, במטרה לאלצה להציע ויתורים.
• שלישית: הזהות הסונית של שלוש המדינות החתומות מעוררת דאגה בקרב חלק מהמשקיפים בנוגע להצתת סכסוכים דתיים. ייתכן שבשל כך, מצרים נמנעה עד כה מלהצטרף להסכם, כיוון שהיא שואפת להפוך לצד הדוגל בתפקיד גדול יותר במדיניות החוץ, מעבר למחלוקות דתיות.
• רביעית: הסכם מכה סותר את עקרון אטטורק בדבר ניטרליותה של טורקיה בין מדינות. חלק מהמשקיפים הפוליטיים רואים בהסכם זה שחזור של "הסכם בגדד", שנוסד על ידי בריטניה בשנת 1955, וטורקיה הייתה צד לו במסגרת הממשלה האסלאמית של עדנאן מנדרס.
• חמישית: הכרזת הברית החדשה נעשתה חודש לאחר פסגת נאט"ו בטורקיה, ונראה כי היא מתואמת עם החלטות נאט"ו. לפיכך, יש הסבורים כי שלוש המדינות ב"הסכם מכה" שואפות למלא תפקיד נציגותי של המערב באזור, כדי להפחית במעט את הנטל הכבד של כישלונות ארצות הברית.
• שישית: גורמים טורקיים התומכים בארדואן מנמקים את הצטרפותם לברית החדשה בכך שהיא יוצרת גורם הרתעה חדש מול "תאוות הבצע של המשטר הציוני" כלפי טורקיה. עם זאת, נראה כי חתימת ההסכם משרתת גם את האינטרסים של המשטר הציוני. בנוסף, ארדואן שאף להסכם זה על מנת לזכות בקולות חדשים בבחירות לנשיאות בשנת 2028, בתקופה של ירידה בפופולריות מפלגת "הצדק והפיתוח".
• שביעית: הערכת הצרכים של המדינות החברות בהסכם מכה חושפת משוואות מורכבות. לטורקיה יש חישובים פנימיים ואזוריים משלה, שלפיהם היא אינה זקוקה לתמיכת ערב הסעודית, ועוד יותר מכך, ערב הסעודית אינה בעלת יכולת תמיכה כזו. פקיסטן, מסיבות גאוגרפיות, רחוקה מכל עימות של טורקיה עם המשטר הציוני או יוון, ואינה חשה צורך בהסכם זה לצורך התמודדות עם הודו, מכיוון שיש לה פצצה גרעינית. כמו כן, טורקיה אינה יכולה להרשות לעצמה את הסיכון של תמיכה פומבית בפקיסטן מול הודו. לכן, הצד הנזקק ביותר להסכם זה הוא ערב הסעודית. ריאד סובלת מירידה בהרתעה מול איראן או החות'ים בתימן, ושואפת ליצור ברית חדשה כדי לספק הזדמנות תיאורטית לתיקון הרתעתה. עם זאת, הצלחת מאמץ זה נתונה בערפל.
• שמינית: הברית החדשה נוצרה למרות קיומם של סוגיות מחלוקת נרחבות בין החותמות עליה. חילוקי דעות אידיאולוגיים בין האסלאם העות'מאני לאסלאם הווהאבי, הנמצאים בסתירה זה לזה למעלה ממאתיים שנה, הם רק אחד מהבדלים עמוקים אלו. סתירות אלו יציבו את טורקיה במבחן קשה. לדוגמה, אם איראן תתקוף עמדות אמריקאיות בערב הסעודית, ואם ריאד תבקש את כניסתה של טורקיה למערכה זו בהתאם להסכם, עולה השאלה האם טורקיה תעשה זאת ותיכנס למלחמה עם איראן להגנת ערב הסעודית?

אל-אח'באר מסכמת כי קיים מעט מאוד מקום לאופטימיות לגבי ברית זו, וכי ברית זו, על פי פהמי גורו, כותב טורקי ידוע, מזכירה את תקופת "הסכם בגדד" ותגרום ליריבויות ומהומות רבות.