טלגרף: מאמירותיו הפזיזות של טראמפ נגד איראן ועד למתקפות חסרות תועלת
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות מהר, אמברוז איבנז ריצ'רד, כתב בריטי, פרסם מאמר בטלגרף בו הדגיש כי התערבותה של ארה"ב באזור לא רק שלא הביאה להישג אסטרטגי ברור, אלא גם גרמה לשחיקת כוחה הצבאי, הכלכלי והפוליטי של המדינה, וסיפקה הזדמנות למתחרותיה להרחיב את השפעתן.
על פי הדיווח, מדיניותו של דונלד טראמפ כלפי איראן היא דוגמה עדכנית למה שהיסטוריונית ברברה טקמן כינתה "מסלול השטות"; כלומר, כאשר מעצמות גדולות, עקב הערכה שגויה של השלכות והסתמכות על אשליה של כוח, פונות להחלטות צבאיות ופוליטיות הנוגדות את האינטרסים שלהן.
המאמר מתייחס לדוגמאות היסטוריות של טקמן, כולל טעויות של מעצמות אירופאיות בתקופת הרנסנס, החלטות בריטניה שהובילו לעצמאות המושבות האמריקאיות, והניסיון האמריקאי במלחמת וייטנאם, ומדגיש כי המכנה המשותף לכל אלה הוא התעלמות מאזהרות, חוסר הבנה של מהות האויבים והתעקשות על אפשרויות צבאיות שניתן היה להימנע מהן באמצעות יותר תחכום ודיפלומטיה.
המלחמה באיראן גרמה לירידה משמעותית במלאי הנשק של ארה"ב; זאת, בעוד שקודם לכן הזהירו מפקדים צבאיים מפני השפעת סוגיה זו על יכולתה של וושינגטון להתמודד עם אתגרים עתידיים, במיוחד בתחרות מול סין ורוסיה.
מלחמה שקשה לצאת ממנה
ארה"ב צרכה חלק ניכר ממלאי טילי ההגנה האווירית שלה וטילים התקפיים ארוכי טווח, ובניית מחדש של מחסן נשק זה עשויה להימשך שנים. ממשל טראמפ מצא את עצמו מעורב במלחמה שקשה לצאת ממנה; זאת, בעוד שאיראן מנסה למנף את ההתפתחויות בשטח ולהכתיב את תנאיה.
הרחבת היקף העימותים לים האדום ולאזורים אחרים במזרח התיכון מאיימת על אספקת האנרגיה העולמית, שכן מתקני אנרגיה, מכליות נפט וספינות גז הותקפו, וסוגיה זו השפיעה על מחירי האנרגיה והשווקים הפיננסיים. המשבר אינו מוגבל לעליית מחירי הנפט בלבד, אלא גם השיבושים באספקה וירידה בקיבולת הזיקוק העולמית העלו את עלות הדלקים ועשויים ליצור גל חדש של אינפלציה בארה"ב.
מתקפות שהיו חסרות תועלת
המתקפות שפגעו בפקידים איראנים לא השיגו את התוצאה המצופה, אלא חיזקו את הלכידות של המשטר האיראני והפכו את העימות הזה לגורם לאיחוד חלקי של העם האיראני מול איום חיצוני. איראן, לפני פרישתו של טראמפ מהסכם הגרעין, דבקה בהסכם שנחתם בתקופת נשיאותו של ברק אובמה. לאחר נטישת ההסכם, ארה"ב לא הציעה חלופה ברורה, ובמקום להגיע לפתרון בר-קיימא, שאפה להשיג ניצחון פוליטי מלא.
מלחמה זו חשפה את מגבלות הכוח האמריקאי, במיוחד מבחינת יכולתה של המדינה לנהל מספר עימותים בו-זמנית. כמו כן, התברר כי שליטה צבאית על איראן, בהתחשב בגודלה של המדינה, תנאיה הגיאוגרפיים ויכולותיה הצבאיות, תהיה משימה קשה מאוד, וכל ניסיון לשנות את המשטר הפוליטי של איראן ידרוש משאבים אנושיים וצבאיים עצומים, שלא יהיו זמינים וגם לא יהיו מקובלים מבחינה פוליטית.
ארה"ב – מקור סכנה במקום גורם ביטחון
משבר זה פגע באמינותה של ארה"ב בקרב בעלות בריתה במפרץ הפרסי, וכמה מדינות באזור רואות כעת בנוכחותה הצבאית מקור לסכנה ולא גורם ביטחוני. הדבר עשוי להוביל אותן להעצים את יחסיהן עם סין, שהפכה לשותפה הכלכלית העיקרית של רבות ממדינות מפיקות האנרגיה.
מדיניותו של טראמפ תרמה להחלשת ברית המערב וסיפקה הזדמנות נוחה לבייג'ינג להציג את עצמה כמעצמה יציבה ואחראית יותר.
המלחמה באיראן היא דוגמה נוספת להחלטות שמעצמות גדולות נוקטות תחת השפעת ביטחון עצמי יתר בכוחן הצבאי.
