שיתוף פעולה בין מדינות הדרום סולל את הדרך לפיתוח חידושים חקלאיים

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות מהר, בציטוט של TV BRICS, יסמין פואד, המזכירה המבצעת של אמנת האו"ם למאבק במדבור (UNCCD), קבעה בראיון בלעדי ל-TV BRICS, כי שיתוף פעולה בין מדינות הדרום הגלובלי, השקעות במגזר הפרטי וניצול טכנולוגיות חדשניות הם בין הכלים החשובים ביותר למאבק בהידרדרות קרקע ופיתוח חקלאות בת קיימא.

פואד, בהתייחסה ליוזמת "שיירת דרך המשי" שהחלה בשנת 2026 על ידי UNCCD, בתמיכה "בשנה הבינלאומית של מרעה ורועים", ציינה כי תוכנית זו נועדה להעלות את המודעות לחשיבות המרעה ותפקידם של הרועים בהגנה על הקרקע, ושואפת למקד את הקהילות המקומיות דרך מעבר בין מדינות שונות.

היא הוסיפה: "המסר העיקרי שלנו הוא, ללא קשר להבדלים תרבותיים, דתיים או זהותיים, כולנו מאוחדים להגנה על כדור הארץ, והמסר הזה חורג מעבר לסוגיית המרעה.".

המזכירה המבצעת של UNCCD ראתה בידע המקומי של הרועים את אחד הגורמים החשובים ביותר להגנה על המרעה, וקבעה כי קהילות אלו מחזיקות בהבנה עמוקה של הקרקע, משאבי הטבע ושיטות ניהול בת קיימא, ותפקידן במאבק במדבור אינו ניתן להחלפה.

בהתייחסה לתוצאות ועידת המדינות החברות באמנה (COP16), ציינה כי השלב הבא של הפעילויות יתמקד במימון פרויקטים לשיקום קרקעות, וכי השקעות המגזר הפרטי צריכות להשתלב לצד מקורות מימון ממשלתיים.

פואד אמרה: "עלינו להראות שהשקעה בהגברת העמידות בפני בצורת ושיקום קרקעות היא גם כלכלית כדאית. גישה זו יכולה להגדיל באופן משמעותי את השתתפות המגזר הפרטי במאבק במדבור.".

לגבי פרויקט "הדלתא החדשה" במצרים, היא הדגישה כי הצלחת המיזם תלויה ברצון פוליטי, פיתוח טכנולוגיות למיחזור מים, שינוי דפוסי גידול ושימוש בזנים חסכוניים במים, והוסיפה כי ללא חדשנות, קרקע בריאה וניהול בר קיימא של מקורות מים, פיתוח קרקעות חקלאיות לא יהיה אפשרי.

המזכירה המבצעת של UNCCD גם בירכה על "שותפות BRICS לשיקום קרקעות", וראתה בה השלמה לתוכניות האו"ם. לדבריה, שיתוף פעולה של ממשלות, המגזר הפרטי, מוסדות אקדמיים ואף תעשיות כרייה בהגנה ושיקום קרקעות, יכול להאיץ את תהליך המאבק בהידרדרות קרקעות.

פואד העריכה גם את תפקידו של בינה מלאכותית בניהול משאבי טבע, וקבעה כי למרות שהטכנולוגיה הזו צורכת אנרגיה ומשאבים משלה, היא יכולה לחולל שינוי בזיהוי הידרדרות קרקע, תכנון ופיקוח על פרויקטים לשיקום קרקע.

בהתייחסה להצלחותיה של סין בריסון המדבור, היא ציינה כי שיתוף פעולה בין מדינות הדרום, מימון חדשני, הפחתת סיכוני השקעה של המגזר הפרטי והעברת טכנולוגיה הם מהמנגנונים החשובים ביותר להפצת חידושים חקלאיים במדינות הדרום הגלובלי.

המזכירה המבצעת של אמנת האו"ם למאבק במדבור קראה בסיום לבחינה מחודשת של תוכניות הלימוד באוניברסיטאות, והדגישה כי לימודי תחומים כמו חקלאות, מדעי הקרקע וסביבה צריכים לכלול, בנוסף לסוגיות מדעיות, גם היבטים כלכליים, חברתיים וניהוליים של הידרדרות קרקע ובצורת.