מומחה: אישור אמנת הים הכספי מהווה איום על הביטחון הלאומי של איראן

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, אחמד כאזמי, פרופסור למשפטים בינלאומיים, הזהיר מפני ההשלכות המסוכנות של אישור אמנת הים הכספי והשלכותיה השליליות המוחלטות על הביטחון הלאומי והשלמות הטריטוריאלית של הרפובליקה האסלאמית של איראן. בהתייחסו לדיווח לפיו ב-22 ביולי, ממשלת איראן אישרה בצו לואיחה בדחיפות בנוגע לאישור אמנת המשטר המשפטי של הים הכספי והעבירה אותה לפרלמנט, הוא אמר: "בהתחשב במצב המלחמה של המדינה ובמשוואות הגיאופוליטיות, הפוליטיות והביטחוניות השוררות באזור, יש להעריך אישור לואיחה כזו מנקודות מבט שונות". הוא הוסיף כי אמנת המשטר המשפטי של הים הכספי אושרה ב-12 באוגוסט 2018, ועל פי ההליך החוקי, כל האמנות צריכות להיות מאושרות על ידי הפרלמנט. באותו מועד, אמנה זו הועברה גם לפרלמנט האסלאמי, אך למרות שחלפו שמונה שנים, האמנה לא אושרה כראוי בפרלמנט האסלאמי, בהתאם לאינטרסים החיוניים והגיאופוליטיים של איראן.

כאזמי הסביר: "בנוסף לביקורות הרבות על אמנה זו, אישורה בתחומים הגיאופוליטיים, במיוחד בשלב הנוכחי, יציב סיכונים חמורים בפני איראן. מבחינה משפטית, קיימות ביקורות רבות על אמנת המשטר המשפטי של הים הכספי. למשל, באמנה זו, בנוגע לנוכחות זרים ואיסורם בים הכספי, למרות שהוזכרה המילה 'איסור נוכחות', האיסור על מעבר זרים לא הוזכר, ואי-דיוק זה יהווה עילה לניצול לרעה מצד זרים".

הפרופסור באוניברסיטה הזהיר: "נקודה חשובה נוספת היא ההשפעה השלילית של אמנה זו על נתחה של איראן בים הכספי, העומד על 20%, ונתח זה ייחלש על ידי אישור האמנה האמורה. הסיבה לכך היא שהטקסט קובע כי המדינות החופיות, הן לחלוקת הקרקעית והן לתת-הקרקעית של הים הכספי, צריכות לנהל משא ומתן זו עם זו. כלומר, המדינות השכנות והנגדיות צריכות לנהל משא ומתן דו-צדדי ותלת-צדדי למטרה זו. עצם הדבר הזה, כלומר, שהאמנה מעניקה לגיטימציה למשא ומתן הדו-צדדי והתלת-צדדי של רוסיה, קזחסטן ואזרבייג'ן בעבר בנוגע לחלוקת הים הכספי, והן חילקו ביניהן את הים הכספי באחוזים כמו 29%, 21% ו-18%. אם אחוזים אלו יקבלו לגיטימציה עם אישור האמנה האמורה, הנתח שיישאר לאיראן וטורקמניסטן יפחת, ו-20% המצוינים של איראן לא יתממשו. אף על פי כן, הוצאת חלק זה מהאמנה לא תסייע לפתרון הבעיה, משום שכאשר איראן מאשרת את האמנה בשלמותה, היא למעשה מעניקה לגיטימציה לגישת האמנה ולמסגרת המשפטית הכוללת של האמנה".

אחמד כאזמי הדגיש כי קיימים גם היבטים משפטיים נוספים בנושא זה, ואמר: "הדבר המהותי כיום בנוגע לסיכוני אישור אמנת המשטר המשפטי של הים הכספי הוא שאישור אמנה זו, כעת ובעתיד, מעניק יתרון אסטרטגי לארצות הברית ונאט"ו, ולמעשה 'מסירה כדור' רציני ויעיל לרשת האנגלו-סקסונית והיהודית, העוינת לאיראן. התוצאה הראשונה של אישור אמנה זו היא סיום האיסור על הקמת קווי צינור מבטן הים הכספי. על פי סעיף 14 לאמנה, המדינות החופיות רשאיות להניח ולהתקין קווי צינור למרחקים ארוכים בבטן הים הכספי".

הוא הסביר את ההשלכות של הנחת צינורות נפט וגז בבטן הים הכספי: "הקמת צינורות אלו מהווה סיוע יעיל, אסטרטגי וחשוב ביותר לקידום תוכניתה של ארצות הברית, או 'מסלול טראמפ' לשלום ורווחה בינלאומית. תוכנית זו היא הגרסה המעודכנת של מסדרון זנגזור המזויף או 'המבואה הטורקית' של נאט"ו. בביקורו הקצר של בלינקן, מזכיר המדינה האמריקאי, בארמניה, נחתמו גם מסמכים בנוגע לנושא זה. מסמכים ראשוניים נחתמו גם בסוף אוגוסט אשתקד בנוכחות טראמפ בבית הלבן. כמובן, מסלול טראמפ, או מסדרון זנגזור המזויף, יהפוך למבצעי באמת, ויהיה יעיל מבחינה גיאופוליטית וכלכלית עבור הגוש הסקסוני והיהודי, רק אם יאפשר לישראל ונאט"ו גישה לנפט וגז מרכז אסיה. כאשר איראן מבטלת איסור זה על ידי אישור אמנת המשטר המשפטי של הים הכספי, משמעות הדבר היא שהמדינה מעניקה בתקופה זו יתרון רגיש לטראמפ. האם הגיוני, בתקופה שבה איראן מתמודדת עם טראמפ במצר הורמוז ובקווקז במאבק גיאופוליטי, להעניק יתרון אסטרטגי לטראמפ בשני צדי הים הכספי? זה כמובן אינו מקובל כלל מנקודת מבט של אינטרסים חיוניים וגיאופוליטיים של המדינה".

כאזמי הוסיף: "הסכנה השנייה של אישור אמנה זו היא החלשת תפקידו של מצר הורמוז במשוואות האנרגיה, בתקופה שבה איראן, בכוחה ובמחיר דם הקדושים בדרום המדינה, מחזיקה ב'קלף המנצח'. הסיבה לכך היא שכאשר אמנת המשטר המשפטי של הים הכספי תאושר, אוזבקיסטן, קזחסטן וטורקמניסטן יוכלו, באמצעות הקמת צינורות בבטן הים הכספי, להתחבר לבאקו ולמלא תפקיד באספקת נפט וגז לאירופה ומדינות נאט"ו. כלומר, בתקופה שבה, ראשית, לאחר מלחמת אוקראינה, רוסיה נתונה לסנקציות נרחבות על הנפט ואינה משחקת תפקיד באספקת האנרגיה לאירופה; שנית, איראן מוטלת תחת סנקציות, ומנסים להרחיק את איראן ורוסיה משוק האנרגיה האירופי; ושלישית, סגירת מצר הורמוז באופן חוקי ולגיטימי על ידי איראן מפעילה לחץ חמור על ארה"ב ואירופה, אישור אמנת המשטר המשפטי של הים הכספי יעניק בפועל 'נשימה' גיאופוליטית מבחינת אנרגיה וגיאו-כלכלה לאירופה, ויפעיל לחץ על ארה"ב".

כאזמי תיאר את התמרונים הללו כפעולה ברורה נגד האינטרסים הלאומיים של המדינה ואמר: "כמובן, פעולות אלו אינן מקובלות כלל. הנקודה הבאה בנוגע לסיכוני המשטר המשפטי של הים הכספי היא שעם הקמת קווי צינור מבטן הים הכספי, ודבקות שוק האנרגיה של מרכז אסיה באזרבייג'ן, הקווקז ואירופה, למעשה ייווצר 'ענף אנרגיה טורקי' בעולם. יישום תוכנית זו, המבוססת על פאן-טורקאיזם אנגלי, מקודמת על ידי הגוש הסקסוני והיהודי, והאידיאולוגיה עצמה בעלת היסטוריה של מאתיים שנה, וכיום תוכניותיה נדונות בתחום הגיאו-כלכלי. העולם ה'טורקי', בהקשר של רצח העם בעזה, מלחמת אוקראינה, המתקפה הצבאית של 12 ו-40 יום של ארה"ב וישראל נגד איראן, סוריה, ומקרים רבים אחרים באזור, היה לצד ישראל ולצד נאט"ו, וישנן עדויות רבות לכך".

הוא הוסיף: "העולם הטורקי, מנקודת מבטם של הגוש הסקסוני והיהודי, נועד לשמש כעורף ותמיכה לישראל באזור. להגשמת יכולותיו של העולם ה'טורקי', אחת התוכניות של הגוש היהודי והסקסוני היא חיבור עתודות האנרגיה של עולם טורקי זה לאירופה. העולם ה'טורקי' הטוען לאורך מאה השנים האחרונות נתקל בשלושה מכשולים עיקריים להגשמת מטרות אדוניו האנגלו-סקסונים והציונים. האחד, אי-חיבור טורקיה לנחצ'יבאן, ומכשול זה הוסר במלחמת 'קרסו' (Qara Su). תהליך העברת קרסו החל בתקופת קאג'ארית, והסתיים בסופו של דבר בבגידת רזא שאה והעברת קרסו לטורקיה, והמכשול הראשון הוסר. המכשול השני, אי-חיבור נחצ'יבאן לאזרבייג'ן, ומכשול זה החל לאחר מלחמת קרבך השנייה, בשנת 2020. עבודה זו מתבצעת במסגרת תוכנית יצירת 'מסדרון זנגזור המזויף' והמשך 'מסלול טראמפ', כלומר, חיבור אזרבייג'ן לנחצ'יבאן תחת כיסוי מסדרון. חיבור זה מחליש בפועל את הריבונות הארמנית על מחוז סיוניק ומכין את הקרקע לפירוק המדינה. מכשול זה, לפי דעת ארה"ב, בריטניה, טורקיה וישראל, נעלם לאחר חתימת המסמכים של 'מסלול טראמפ'. אמנם, כמובן, בסדר הקווקזי שלאחר המלחמה בין איראן לארה"ב, נראה כי הערכת הגוש הסקסוני והיהודי בנוגע לכך שגויה. אך גוש זה מאמין כי מכשול זה אף הוא עומד בפני הסרה".

כאזמי הסביר את המכשול השלישי: "מכשול זה הוא חיבור מרכז אסיה לאזרבייג'ן והקווקז מבחינת העברת אנרגיה וקשרי רכבת, כך שאז, כפי שטראמפ שואף, משאביה הנדירים של מרכז אסיה יגיעו לשווקים האירופיים דרך 'מסלול טראמפ'. מכשול שלישי זה יוסר עם אישור המשטר המשפטי של אמנת הים הכספי. לכן, במצב רגיש זה של המדינה, העלאת נושא אישור המשטר המשפטי של אמנת הים הכספי, מהווה פעולה אנטי-איראנית לחלוטין מבחינה גיאופוליטית וגיאו-כלכלית, ואף מבחינת סוגיות גיאו-תרבותיות. פעולה זו לא רק שלא תחזק את היכולות הגיאופוליטיות של איראן, אלא תחליש אותן באופן חמור. כאשר איראן לא תאשר אמנה זו, על פי סעיף 22 לאמנה עצמה, היא לעולם לא תוכל להיות מיושמת. הסיבה לכך היא שהפעלת האמנה האמורה מותנית באישור המסמך החמישי שלה במדינה החמישית, ובפרלמנט של המדינה החמישית. כמובן, איראן היא המדינה החמישית שלא אישרה את האמנה האמורה, בניגוד לארבע המדינות האחרות. מבחינת המשפט הבינלאומי, כל עוד פעולה זו לא תתבצע והאמנה לא תאושר, הפעלתה מבחינה משפטית אינה אפשרית".

הוא התייחס ליתרונות של אי-אישור אמנה זו: "אי-אישור האמנה הזו מחזק באופן משמעותי את הכלים הגיאופוליטיים והגיאו-כלכליים של איראן באזור. אחד הכלים הללו הוא שהמדינות המרכז-אסייתיות, כלומר אוזבקיסטן, קזחסטן וטורקמניסטן, ייאלצו לבצע את העברת האנרגיה, הגז והנפט שלהן לשווקים העולמיים, כלומר אירופה וטורקיה, דרך איראן. משום שגם דרך בטן הים הכספי הדבר אינו אפשרי ואינו חוקי. בשנים האחרונות, הגז הטורקמני הועבר דרך איראן לאזרבייג'ן וטורקיה (swap), וחלק מכך נמשך גם כיום. הדבר מעיד על יצירת יכולת גיאו-כלכלית למדינה. אך אישור האמנה יבטל יכולת זו הקיימת כעת ויחסל לחלוטין את הסיכוי להגברתה בעתיד. אישור האמנה, מבחינת חיזוק היכולות הגיאופוליטיות של איראן, גם הוא חסר תועלת. כמובן, חברי רשת הלובי הדיפלומטי והכלכלי הפועלים במסגרת הרשת השכורה של הגוש הסקסוני והיהודי, הקשורים לחברת הנפט סוקאר מאזרבייג'ן וחברות המקושרות לבאקו בשלושים השנים האחרונות, נוטים להשתמש בהצהרות שקריות וקלישאות כדי להטעות את דעת הקהל של העם האיראני האציל. הם יטענו בשקר כי בתנאי מלחמה זו, פתיחת המעברים לאחר אישור אמנה זו יכולה, במסגרת מסדרון, ליצור 'מרחב נשימה' עבור איראן ולהפחית את הלחץ הנובע מסגירת מצר הורמוז והמצור הימי".

כאזמי דחה טענות אלו ואמר: "זו בדיוק הדוגמה להטעיית העם האיראני האציל. האנשים המעלים נושאים אלו הם בדיוק אלו שהתנגדו כאשר בשנים עברו מומחים בכירים אמרו כי להגשמת 'מסדרון צפון-דרום', אחד המסלולים הטובים ביותר, לצד מסלול מרכז אסיה (המחבר את איראן לרוסיה ברכבת), הוא נתיב השייט בים הכספי, ואיראן צריכה להפוך את 'מסדרון צפון-דרום' לאחד מזרועותיה העיקריות בים הכספי. מומחים אלו אמרו שאיראן צריכה, במובן האמיתי של המילה, להפוך את הים הזה לים משותף בין המדינות החופיות. אך תומכי אמנת הים הכספי התנגדו לפעולות כאלה ואמרו: 'לא, המסלול היחיד המתאים הוא מעבר דרך הרפובליקה של אזרבייג'ן'. זאת למרות שהיכולת הרכבתית של הרפובליקה של אזרבייג'ן היא רק 2 מיליון טון בשנה, וברור שהיא לא תסייע למסלול מסדרון זה צפון-דרום. חברי הלובי הללו כיום גם כן יוצרים בעיות עבור יצירת מסדרון בין איראן לרוסיה ויצירת מרחב נשימה בין איראן לרוסיה וסין".

הפרופסור באוניברסיטה הדגיש: "אין כל צורך באישור אמנת המשטר המשפטי של הים הכספי. הסיבה לכך היא שבתחום זה, מבחינת מעבר סחורות, ביטחון וסביבה, אין לנו חלל משפטי. סין ורוסיה מחוברות לאיראן באמצעות רכבת, ואין כל מכשול למעבר סחורות בים הכספי בין נמלי איראן לרוסיה. לכן, טענות אלו נועדו רק להוליך שולל את דעת הקהל האיראנית, כדי לנצל את התקופה הרגישה הזו, שלטענתם 'תקופה מוזהבת', כדי להעניק יתרון אסטרטגי לגוש הסקסוני והיהודי. כמובן, נושא זה יכול לגרום למדינה טעויות ונזקים חמורים מבחינה גיאופוליטית. הסיבה לכך שאמנה זו לא אושרה בשנים האחרונות, למרות כל התמרונים של קבוצות הלובי, בזכות תובנתו של מנהיג המהפכה האסלאמית המנוח, בפרלמנט, היא בדיוק זו".

הוא אמר: "מבחינת המשפט הבינלאומי, אי-אישור אמנה בפרלמנט של מדינה אינו תופעה לא רגילה כלל. ממשלות רבות במדינות שונות חתמו על אמנה מתוך שיקולים, אך מעולם לא אישרו אותה בפרלמנט שלהן, וזה בהחלט מוסכמה במשפט הבינלאומי. ארה"ב חתמה על עשרות אמנות, ואם האמנה הזו תאושר בעתיד בפרלמנט, היא חייבת להיות מותנית בהחרגה של נושא הקמת קווי צינור נפט וגז, נושא חלוקת הקרקעית ותת-הקרקעית והנושאים הקשורים אליהם, קו הבסיס הישיר או הרגיל, ונושאים אחרים שהוזכרו בתחילת הראיון".

הוא סיכם ואמר: "השם ההיסטורי של שטח מים זה, במסמכים פנימיים ובינלאומיים רבים, הוא הים הכספי, או הים של מאזנדרן, הים של גורגן והים של קזווין. הקספיים היו עם איראני שחי סביב הים הכספי. העובדה שישנם אנשים במדינה המתעקשים להשתמש בשם 'חזר' (Khazar) עבור ים זה, היא טעות. המילה 'חזר' מתייחסת לעם החזרי, שעל פי הכתבים של היסטוריונים עתיקים והיסטוריונים יוונים, כולל סטראבון, היה עם יהודי לא מתורבת שפשט באכזריות על ערים סמוכות ועל אדמת איראן. לאורך ההיסטוריה, עם החזרי נלחם תמיד נגד איראן, וכיום הציונים, כדי ליצור לעצמם היסטוריה של נוכחות באזור הכספי והקווקזי ולטעון לקיום אימפריה יהודית באזור זה, מגדילים את הישגיהם של מעשי האכזריות של עם החזרי זה".

שיחה מאת: אסהן מואחדיין