תל אביב מתכננת מזימה נגד באב אל-מנדב עם שני משרתים אזוריים

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות מהר, העיתון הלבנוני אל-אח'באר דיווח כי ההשלכות של הסלמת המתיחות בים סוף מסבכות את הזירה הפוליטית בקרן אפריקה. במקביל להגברת החששות מפני סגירה מוחלטת של «באב אל-מנדב» והגברת השפעתה של ישראל באזור הבדלני סומלילנד, קרן אפריקה צועדת לעבר עימותים מקיפים.
עם הכרזת תנועת אנסר אללה בתימן על הטלת מצור ימי על ערב הסעודית, אשר משמעותה סגירה פוטנציאלית מוחלטת של מצר «באב אל-מנדב» בפני הספנות הבינלאומית בים סוף, נוצר חשש נוסף עבור מדינות קרן אפריקה, הסובלות מהשלכות כלכליות קשות הנובעות מהצתת מלחמה מצד ארצות הברית וישראל נגד איראן. השלכות אלו באו לידי ביטוי קודם לכן בצורת עלייה באינפלציה, עלויות יבוא, ירידת ערך מטבעות מקומיים, שיבוש בשרשרת אספקת מוצרי יסוד ועוד.
זאת, בעוד שבחודשים האחרונים אנו עדים להעמקת הנוכחות הצבאית של ישראל באזור הבדלני סומלילנד, המלווה בתמיכה גלויה של איחוד האמירויות ופיקוח שבשתיקה של ארצות הברית. העיתון הצרפתי «לה מונד» דיווח בהקשר זה על פיתוח מתקנים צבאיים נרחבים בדרום העיר הרג'יסה (בירת האזור הבדלני) ובסמוך לשדה התעופה שלה.
אדיס אבבה והישענות על ישראל
לפי «אל-אח'באר»; בצל מצב זה ועם התרחבותה הגיאוגרפית של המלחמה בין ארצות הברית לאיראן, אתיופיה מנסה למצב את עצמה כבעלת ברית עיקרית של ישראל וארה"ב באזור. מטרתה של אתיופיה בצעדים אלו היא בעיקר חיזוק הקשרים האסטרטגיים והביטחוניים עם סומליה, ג'יבוטי ואריתריאה.
אתיופיה חוששת מהתכנסות ערבית-טורקית עם שכנותיה, ומציגה אותה כקרקע «תומכת לאסלאם רדיקלי», וטוענת כי היא פועלת למען תפקיד פוליטי וצבאי למניעת נפילתה של האזור לתחום השפעתן של קבוצות אסלאמיסטיות. במסגרת גישה זו, הנתמכת על ידי שותפים אזוריים, כולל תל אביב ואיחוד האמירויות, וכן קבלת שבשתיקה מצד ממשלת דונלד טראמפ, ראש ממשלת אתיופיה «אבי אחמד» שם את סוגיית הגישה של מדינתו לים סוף בראש סדר העדיפויות הפוליטי שלה. אבי אחמד ציין במהלך פתיחת «שיחת הנאומים הלאומית של אתיופיה», שהחלה באמצע החודש, כי אובדן חופי הים סוף על ידי מדינתו היה «שיעור היסטורי על השלכות הפילוג הפנימי», ותקופות של סכסוכים פנימיים יצרו השלכות שליליות שהשפיעו על גורל אתיופיה.
סומלילנד; שער למלחמה אזורית
ההתכנסות המתמשכת בין ישראל לאזור סומלילנד מעלה חששות גוברים בקרב שחקנים אזוריים רבים. חששות אלו הובעו לאחרונה בפגישה בין שר החוץ המצרי «סאמח שוקרי» לשר החוץ האריתראי «עוסמאן סאלח» בקהיר. שוקרי תיאר את פתיחת שגרירות סומלילנד בירושלים הכבושה כאיום רציני וישיר על הריבונות ושלמותה הטריטוריאלית של סומליה, ותיאר זאת כפעולה חד-צדדית מצד ישראל המכוונת «לאינטרסים הביטחוניים הלאומיים של מצרים» בלב ים סוף.
בפגישה זו, מצרים ואריתריאה הדגישו את הצורך בהפעלת «המנגנון המשולש» (מצרים, אריתריאה וסומליה) כדי להתמודד עם אתגרים ביטחוניים מתעצמים, וציינו כי הביטחון והריבונות על ים סוף «הם עניין מקורי ובלעדי למדינות החופיות» בו. עמדה זו היוותה תגובה להעמקת שיתופי הפעולה הצבאיים בין ישראל לסומלילנד, וכן לחידוש המאמצים הבלתי פוסקים של אתיופיה להשיג נמל ימי עם תנאים ריבוניים.
דייג תל אביבי ממימי קרן אפריקה העכורים
בינתיים, גופי מחקר ומודיעין ישראליים מסוימים, כולל «המרכז הירושלמי לענייני ציבוריות ודיפלומטיה» (JCFA), תיארו את המהלכים הללו כצעד לקראת «בניית ברית אסטרטגית ליציבות ושגשוג» בקרן אפריקה. דיווחים אלו טענו כי לתל אביב יש הזדמנות «לנהל מסגרת ביטחונית מקיפה בים סוף», מסגרת אשר לא רק תתמודד עם התפשטות השפעתה של איראן ובעלות בריתה, אלא גם תשנה את ביטחון הסחר הבינלאומי לטובת המשטר.
אסטרטגיה זו מתייחסת באופן ברור לאתיופיה ולסומלילנד, אשר להן קשר אסטרטגי וצבאי קרוב עם המשטר הישראלי.
נראה כי תל אביב מתכננת להשתמש בקשריה עם סומלילנד ואתיופיה כבסיס אסטרטגי לבניית קואליציה בקרן אפריקה, המושפעת מהסכמי הנורמליזציה עם המשטר הישראלי, שמטרתה לרסן את מדיניותה של איראן בתמיכה בהתנגדות האזורית באמצעות שימוש במדיניות מקדימה ופעולות צבאיות מתמשכות.
דפוס זה, המבוסס על ניצול ניגודי אינטרסים של מעצמות אזוריות, עלול להחמיר את התנאים הרופפים בקרן אפריקה ולחסום כל יוזמה אזורית אמיתית להפחתת מתחים. מגמה זו תוביל גם ליצירת מציאות גאופוליטית בה תפקידיהם המסורתיים של מדינות ייפחתו לטובת קרטלים מסחריים וביטחוניים בינלאומיים ופרטיים. למרות המאמצים המתמשכים של מדינות אזוריות מסוימות ושותפותיהן בים סוף, כולל טורקיה, לעצור תוכנית מואצת זו, ניגודי האינטרסים ביניהם מנעו ממהלכים אלו להגיע לידי מימוש, אלא אם מאמצים אלו יהפכו לצעדים מעשיים ומורגשים בשטח, המסוגלים להגן על הביטחון הקולקטיבי של קרן אפריקה.
