חבריו של מנהיג השהידים: משאל עם ששיקף את רצון העם
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency,
האייתוללה מוחמד מוחאמי, מנהיג תפילת יום השישי בזאהדאן, התייחס בנאומו ליום הזיכרון לשאהיד אימאם סג'אד (ע'), וציין כי יום זה, העשירי בחודש מוחרם, מוקדש לזכר הקמתם של אנשי סיסתאן במחאה על רצח האימאם חוסיין (ע'). הוא הוסיף כי יום זה נקרא גם "יום החג'אב והצניעות", אך הדגש העיקרי נוגע להלווייתו של האימאם השהיד ליד קברו של האימאם עלי בן מוסא אל-רידא (ע').
מוחאמי התייחס להלווייתו הממלכתית של מנהיג האומה האסלאמית, וטען כי האומה האיראנית חוותה "יתמות" באותו יום, בדומה לאבל של פאטימה (ס') לאחר מות הנביא מוחמד (ס'). הוא ציין כי האימאם סג'אד (ע') והזינב הקדושה (ס') לא נסוגו מתפקידם הרוחני לאחר אסון הקרב על כרבלא, אלא הפכו את האבל להזדמנות להפצת מסר האסלאם.
בנוגע למנהיג השהיד, מוחאמי כינה אותו "אב האומה" ו"סמל לעוצמת המדינה", והדגיש כי מותו הטביע צלקת עמוקה בעם האיראני ובעולם האסלאמי כולו. הוא הסביר כי "ההילה של העכשוויות" מקשה על הכרה מלאה בחשיבותו, וכי רק עם חלוף השנים יתגלו מלוא ממדיו ושירותיו.
מוחאמי קרא לעם האיראני להפוך את האסון להזדמנות להשתתפות פעילה יותר, התנגדות רבה יותר והמשך איתן של מהפכת האסלאם. הוא שיבח את השתתפותם ההמונית של האזרחים בטקסי ההלוויה, שביטאה את נאמנותם לאסלאם, למהפכה ולאידיאלים של השהידים. הוא הזכיר גם את אירועי ההלוויה המשמעותיים בעיראק, כהוכחה לאהדת העם הערבי כלפי המנהיג השהיד.
מוחאמי הדגיש את המעמד הרם של המנהיג השהיד בקרב האומה האסלאמית, כפי שהתבטא בטקסי הזיכרון וההלוויות הסימבוליות במדינות מוסלמיות שונות, ואמר כי המשתתפים הגדולים "סימו את עיני האויבים ושימחו את לב ידידי המהפכה האסלאמית".
הוא פירט את המסרים העיקריים של ההשתתפות ההמונית: חידוש ההתחייבות לנאמנות למנהיגות ואידיאלים של המהפכה; הדגמת אחדותה ועוצמתה של "חזית ההתנגדות" והמשך דרכו של השהיד; וקריאה לנקמה וצדק על מותו. מוחאמי קרא לאוכפי הדין ולכוחות הצבאיים לפעול למען גביית החשבון מהאחראים למותו, תוך ציון מקרי מוות של בכירים אחרים, כמו קאסם סולימאני, סיד חסן נסראללה, אסמאעיל הנייה ויחיא סינוואר, כדוגמה.
הוא ביקר בחריפות את "היעדר תחושת הביטחון" של האויבים, למרות שאינם חוששים להודות באחריותם. מוחאמי קרא לעמים האסלאמיים להתקומם ולנקום בפושעים, והדגיש כי יש להכביד את המחיר על האויב, כך שלא יעז לנסות שוב. הוא הביע דאגה מכך שהאויב ממשיך לאיים בחיסול מנהיגים נוספים.
מוחאמי הזכיר את דבריו של סיד חסן נסראללה על הצורך בתגובה הולמת לאירועים, והסביר כי לו הייתה ניתנת תגובה כזו לאחר חיסול סולימאני, האויב לא היה מעז לפגוע בנסראללה, בהנייה ובמנהיג הנוכחי. הוא הזהיר כי "התקפלות" תוביל להמשך שרשרת השהידים.
מוחאמי הוסיף כי ההשתתפות ההמונית מבטאת המשך עוינות כלפי ממשלת ארה"ב, החל ממעורבותה בקודטאות, תמיכה במשטר פהלווי, מזימות נגד המהפכה, ותמיכה באויבים במהלך מלחמת איראן-עיראק. הוא ציין כי כיום, בנוסף לעוינות כללית, קיימת גם "שנאת אבות" בשל מותו של "אב האומה".
הוא התייחס לשאלה בנוגע לקריאות "מוות לאמריקה", והבהיר כי הן מכוונות לממשל ולמערכת האמריקאית, ולא לעם האמריקאי. מוחאמי ביקר בחריפות הצהרות בנוגע לרכישת מוצרים מארה"ב, ואמר כי "שנאת אבות" זו צריכה למנוע רכישת סחורות, אפילו חינם.
מוחאמי הביע דאגה מהיעדר "גאווה אסלאמית ולאומית" בקרב חלק מהאזרחים והמנהיגים, והתייחס במיוחד למקרה בו נראתה אישה עם לבוש לא צנוע מראיינת פקיד איראני בכיר. הוא הדגיש את חשיבות החיג'אב והצניעות, וקשר זאת בין רמות גבוהות של תשוקה מינית לבין חוש בושה מוגבר אצל נשים. הוא קרא לגברים להפגין יותר גאווה בנוגע למשפחותיהם.
מוחאמי ראה בהשתתפות ההמונית מענה ברור לקריאות לעריכת משאל עם על שיטת המשטר, וטען כי ההשתתפות היא "משאל עם" בפני עצמו, המוכיח שהעם האיראני, ובמיוחד הדור הצעיר, נותר נאמן להבטחותיו.
הוא פנה למנהיגים וכוחות צבא, וקרא להם לפעול בנחישות וברוח מהפכנית, שכן העם אינו עייף ומוכן להגן על המהפכה. מוחאמי הדגיש את חוסר הרציונליות של מי שטוען כי פתרון הבעיות טמון בנסיגה או משא ומתן מעמדת חולשה, והדגיש את חוסר הצלחתם של האויבים להשפיע על העם האיראני.
מוחאמי השווה את מותו של המנהיג השהיד למותו של האימאם חוסיין (ע'), וציין כי בעוד שהעם האיראני הפגין נאמנות כלפי מנהיגו, האימאם חוסיין (ע') נותר בודד בקרב כרבלא.
