עשרת ימי הסכם המסגרת: 65 הרוגים לבנונים ו-230 הפרות של המשטר הציוני
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות מהר, מפי אל-אח'באר, "הסכם המסגרת", שנחתם ב-26 ביוני על ידי נציגי לבנון והמשטר הציוני, הופר על ידי המשטר הציוני עשרות פעמים בתוך 10 ימים בלבד.
בעוד שמקורות יודעי דבר מסרו כי נשיא לבנון, ג'וזף עון, וראש ממשלת לבנון, נואף כמאל אל-סלאם, הסכימו לא להציג את ההסכם לאישור במועצת השרים כדי למנוע את אי-אישורו, נראה כי לבנון לא השיגה דבר מההסכם לאור התוקפנות החוזרת של המשטר הציוני, ואין כל ערובה מילולית או תהליך להשגת הדרישה להפסקת התוקפנות והריסת אדמות ונסיגה מהשטח.
אך מה שחשוב מכל הוא שגם החקירות בנושא זה עוברות תהפוכות בשטח, במיוחד לאור העובדה שהאויב הישראלי, בתירוץ שיש הזדמנות לחסל את חיזבאללה, שואף לקבל את אישור ארה"ב לחידוש הפעולות הצבאיות נגד לבנון.
ההתפתחויות בשטח בין 26 ביוני ל-6 ביולי אינן מעידות על הפסקת אש פוליטית או צבאית, אלא על המשך דפוס פעולה צבאי קבוע של תל אביב. על פי נתונים ממשרד הבריאות הלבנוני וממקורות עצמאיים, במהלך עשרת הימים הראשונים ליישום ההסכם, לבנון איבדה כ-65 הרוגים ובין 110 ל-170 פצועים. במהלך תקופה זו, אזורים רבים בדרום, הן אזרחיים והן חקלאיים, המשיכו להיות מופגזים ללא כל שינוי בחוקי הלחימה, או כל סימן לשליטה אמיתית על ההתנהגות התוקפנית של ישראל.
נתונים מהשטח מצביעים על כך שבין 180 ל-230 הפרות תועדו באותה תקופה, שכללו תקיפות אוויריות, הפגזות מקומיות, תנועות צבאיות ופשיטות מוגבלות.
המשטר הציוני הודיע בתקופה זו באופן מעשי על כוונתו לשמר את נוכחותו הצבאית ב"אזורי ביטחון" בדרום לבנון וברמת החרמון, ללא הגדרת מסגרת זמן ברורה. זהו קושי יסודי בנוגע למהות ההסכם, ומעיד על היעדר מחויבות להפסקת התוקפנות או לארגון נסיגה של צבא המשטר הציוני מאזורים לבנוניים. ראש הממשלה ושר המלחמה של המשטר הציוני הדגישו בהקשר זה כי "הצבא הישראלי יישמר כהכרח אסטרטגי" בתירוץ של מניעת כל איום עתידי.
למרות כל התנאים הללו, נשיא לבנון, ג'וזף עון, טוען מדי יום כי ההסכם אינו מקנה שום לגיטימציה לנוכחות כוחות ישראליים בתוך שטח לבנון, ומטרתו יצירת תהליך נסיגה הדרגתי שיסלול את הדרך להעצמת צבא לבנון להרחיב את סמכויותיו המלאות בדרום.
