الجزیره: 'پرچمهای سرخ در مراسم تشییع رهبر شهید نمادی از خون ریخته شده و در انتظار انتقام است'
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות Mehr News Agency, אתר רשת אל-ג'זירה כתב בפרסום: "קיום טקס הלוויה של המנהיג השהיד של איראן, בהשתתפות רחבה של העם, נחשב למבוא פוליטי ודתי מחושב. יום שישי נקבע להבעת תנחומים רשמית וקבלת פנים למשלחות זרות, יום שבת לנאום פרידה פומבי במוסאלה של האמאם חומייני, ויום ראשון לתפילה על גופת המנהיג השהיד, בראשות האייתוללה ג'עפר סובחאני.
כך, טקס הלוויית המנהיג השהיד עבר דרך שלושה צירים: הממשלה, היחסים החוץ, העם, והטקסים הדתיים.
ביום הראשון של טקס הלוויה, נוכחות רשמית של משלחות הייתה המאפיין הבולט ביותר. משלחות פוליטיות ודיפלומטיות זרות הגיעו לטהרן בבוקר יום שישי כדי להשתתף בטקס הבעת הכבוד לגופתו של המנהיג השהיד. פעולה זו לא הייתה רק עניין של פרוטוקול, שכן תחילת הטקס עם משלחות זרות העניקה חשיבות פוליטית לטקס ההלוויה, אשר חרגה מהתחום הפנימי של איראן, והראתה כי המשטר השלט עדיין מסוגל, גם לאחר המנהיג השהיד, לארגן ולנהל אירוע רשמי בקנה מידה גדול.
טקס יום שבת, אשר כונה על ידי התקשורת האיראנית כ-"הפרידה האחרונה של העם מהמנהיג השהיד", החל במוסאלה של האמאם חומייני בטהרן, ונמשך יומיים בהשתתפות קהל גדול של אזרחים מכל רחבי המדינה. בטקס זה, סמלים, שלטים, תמונות וקריאות הפכו בולטים מתמיד.
בתרבות הפוליטית האיראנית, המוסאלה אינו רק מקום לאבל, אלא מקום לפעילות דתית ופוליטית, שבו תפילות יום שישי, אירועים חשובים ונאומים רשמיים משתלבים. ביום הפרידה הפומבי, לתמונות הייתה חשיבות זהה לטקסטים ונאומים. ארונות הקבורה הוצבו במקום מרכזי, דגלים אדומים הונפו, והקריאות דיברו על נקמה.
הנפת הדגלים האדומים בטקס הלוויית המנהיג השהיד הייתה משמעותית. לדגלים אלו יש חשיבות בתרבות הפוליטית והדתית של האיראנים, החורגת מעבר לאבל בלבד, והם קשורים לרוב לתפיסה של דם שטרם ננקמה, וכן לסיפור ההקרבה וההתנגדות לאי-צדק. טקס ההלוויה לא התקיים רק כפרידה שקטה, אלא נראה כמרחב לחידוש השיח על התנגדות. הדגלים, הקריאות ותמונות ארונות הקבורה השתלבו זה בזה כדי לשחזר את הנרטיב כי מות המנהיג אינו סוף תקופה, אלא מבשר את המשכה.
