بری: הסכם איראן הוא ההזדמנות היחידה של לבנון

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, יושב ראש הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, בראיון לעיתון הלבנוני "אל-אח'באר", תיאר את ההסכם המוצע כ"כפוי" ו"גרוע עשרות מונים מהסכם ה-17 במאי 1983". הוא הדגיש את חשיבות ההימנעות מהפגנות או תגובות העלולות לנצל כדי לגרור את המדינה לכאוס ולסכסוך פנימי. ברי ציין כי הסכנה הגדולה ביותר הטמונה בהסכם אינה תוכנו הפוליטי בלבד, אלא גם השלכותיו, כגון יצירת פילוג פנימי והבערת מלחמה בין לבנונים, מה שישרת בראש ובראשונה את הכובשים הציונים.

ברי הדגיש כי שרי תנועת "אמל" לא יעזבו את הממשלה, וכי ההסכם לא ייושם. הוא ראה בהסכם האיראני-אמריקאי את ההזדמנות האמיתית היחידה של לבנון לממש את זכויותיה ולאלץ את המשטר הציוני לסגת לחלוטין, והסביר כי זהו המסגרת היחידה המסוגלת ליצור איזונים שיאלצו את הכובשים לכבד את התחייבויותיהם. כל ניסיון להפריד את עניין לבנון ממסלול זה, או לנהל משא ומתן נפרד עם המשטר הציוני על פי תנאים אמריקאים וישראליים, יוביל רק להארכת הכיבוש ולמתן זמן לאויב להטיל מציאויות חדשות בשטח ללא כל הבטחה אמיתית ללבנון.

ברי ציין כי רוב הלבנונים והלא-לבנונים מתנגדים להסכם, וכי אין בו את הגורמים להצלחה וגם לא אפשרות יישום. בראיון נפרד לעיתון "אל-מודן", הבהיר ברי כי לבנון עדיין מחויבת להחלטות הליגה הערבית ואינה יכולה להגיע להסכם כזה לפני מדינות ערב אחרות. בנוסף, קיימים הסכמים קודמים רבים שלא ניתן להתעלם מהם, במיוחד החלטות בינלאומיות המכירות בזכותה של לבנון לשחרר את אדמתה ולמנוע כל תוקפנות, מבלי לכפות עליה מסלול פשרה. הסכם נוסף מתאריך 27 בנובמבר 2024, שלא ניתן לסגת ממנו או לחרוג ממנו. גם ההסכם האיראני-אמריקאי הברור מזכיר את לבנון שלוש פעמים בשמה, מה שניתן להסתמך עליו.

ברי חזר והדגיש את דחיית ההסכם, באומרו כי הדבר החשוב ביותר עבורו הוא שיפור המצב הפנימי, החזרת האמון לאחדות הפנימית ומניעת כל פילוג, פיצול או הסתה. הוא טען כי ההסכם נועד ליצור הסתה בין לבנונים, וכי הוא לא יקבל זאת ולא יאפשר זאת. ברי הדגיש כי ההסכם אינו יכול להיות מאושר או מיושם, מכיוון שהוא מנוגד להיגיון ולמסגרת העמדות הערביות והבינלאומיות.

נביה ברי שיבח את כל מתנגדי ההסכם, כולל עמדותיהם של "ועד רבני המוסלמים" ו"האגודה האסלאמית", ואמר כי תפקידם העיקרי של הציונים הוא ליצור הסתה פנימית בלבנון או מתיחות בין לבנון לסוריה כדי להצית מחדש מלחמת סונים-שיעים. עם זאת, הוא בטוח כי מלחמה או הסתה זו נדחית ושאיש אינו רוצה בה. ברי ראה בפרויקט הציוני סכנה לכל המדינות הערביות, וטען כי האיום על לבנון הוא איום על מדינות ערב, וכי כיבוש דרומה מהווה סכנה לא רק לה, אלא גם לסוריה.