תנודתיות בכוח; כיצד טראמפ ומקורביו מרוויחים מיצירת משברים?
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, הפרסום האחרון של מסמכים פיננסיים לרבעון הראשון של 2026 העלה מחדש את השאלה: האם טראמפ, כנשיא, פועל פוליטית או מנצל את הכוח לתנודתיות? לפי דיווחים, הוא ביצע עסקאות בהיקף של עשרות עד מאות מיליוני דולרים במניות וחוב של חברות אמריקאיות גדולות, שרבות מהן מושפעות מהחלטות הממשל.
לפי מומחים, טראמפ מזעזע את השווקים בעמדותיו הסותרות בנוגע למלחמה, מכסים, ומשא ומתן – בדומה למשא ומתן האחרון המתמשך עם איראן – בעוד שהוא עצמו, משפחתו ומקורביו נהנים מאותם שווקים.
עשיית הון מהכוח; טראמפ, משפחתו ואוליגרכים מקורבים
רבים סבורים שחזרתו של טראמפ לבית הלבן לא הייתה רק אירוע פוליטי; עבורו, משפחתו וחוג של מיליארדרים מקורבים לשלטון, היא הפכה להזדמנות גדולה להגדלת הון והשפעה פיננסית. הבעיה העיקרית אינה שטראמפ או מקורביו עשירים; הבעיה היא שבכהונתו, הגבול בין כוח ציבורי, אינטרס פרטי, מותג משפחתי ואינטרסים שוקיים נמחק באופן חסר תקדים.
-
נשיאות עם הון גדל והולך ואינטרסים שזורים
הערכות של פורבס מצביעות על כך שהונו של טראמפ בשנת 2026 הגיע לכ-6.5 מיליארד דולר; כלומר, כ-1.4 מיליארד דולר יותר מהשנה הקודמת. נתונים אלו, גם אם אינם מדויקים וסופיים, מראים שחזרתו של טראמפ לשלטון לוותה בקפיצה גדולה בהונו האישי.
לצד הגדלת ההון, מסמכי חשיפת הכספים החדשים מראים שטראמפ ביצע ברבעון הראשון של 2026 לפחות 220 מיליון דולר בעסקאות בחוב ומניות של חברות אמריקאיות, ושווי עסקאות אלו יכול להגיע לכ-750 מיליון דולר בטווחים המוצהרים. ארגון טראמפ מסר שעסקאות אלו בוצעו על ידי מנהלים צדדיים, אך הבעיה האתית עדיין נותרת בעינה; שנשיא, שיכול להשפיע על מניות חברות טכנולוגיה, ביטחון, בנקאות ואנרגיה, לא אמור להיות בעל אינטרסים פיננסיים רחבים ופעילים כאלה בו-זמנית.
-
משפחת טראמפ; הפיכת שם המשפחה למכונת הכנסות
בנוגע למשפחת טראמפ, תחום הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים הפך לאחד הדוגמאות הברורות ביותר להפיכת כוח פוליטי לאינטרס כלכלי. רויטרס כתבה בדיווח התחקיר שלה שמשפחת טראמפ הרוויחה רק בחצי הראשון של 2025 יותר מ-800 מיליון דולר ממכירת נכסי קריפטו, בנוסף לכך, ייתכן שהיו להם מיליארדי דולרים של רווחים לא ממומשים או "על הנייר".
רויטרס חישבה בדיווח המתודולוגי שלה שארגון טראמפ הרוויח באותה תקופה כ-802 מיליון דולר מפרויקטי קריפטו; נתון שמאפיל לחלוטין על ההכנסות המסורתיות של המשפחה מנדל"ן, גולף ומיתוג. כאן כבר לא מדובר בעסק משפחתי רגיל; משפחת הנשיא פועלת בשוק שהממשל שלו מחליט לגבי רגולציה, לגיטימציה ועתידו.
-
אילון מאסק; אוליגרך מקורב לשלטון
אילון מאסק הוא הסמל הברור לאוליגרכיה הקרובה לטראמפ; אדם שאינו רק יזם עשיר, אלא שחקן פוליטי בעל השפעה ישירה על הממשל והשוק. רויטרס דיווחה שמאסק הוציא יותר מ-250 מיליון דולר כדי לסייע לטראמפ לנצח בבחירות 2024; סכום שהופך אותו מתומך פוליטי רגיל למשקיע גדול בחזרתו של טראמפ.
מצד שני, הונו של מאסק הגיע באותה תקופה לרמה חסרת תקדים. פורבס העריך במאי 2026 את הונו בכ-782 מיליארד דולר. לפי דיווח ביזנס אינסיידר, הונו מוערך בכ-722 מיליארד דולר. לא ניתן לייחס את כל הגידול הזה ישירות לטראמפ, אך לא ניתן להתעלם מהחפיפה בין הקרבה הפוליטית של מאסק לממשל, ההסכמים העצומים של חברותיו, השפעתו על קביעת מדיניות וזינוק שווי נכסיו.
-
חוג העשירים סביב הממשל; קבינט וכלכלת קשרים
ממשלו השני של טראמפ זכה מראשיתו בנוכחות בולטת של מיליארדרים ומנהלים עשירים מאוד. פורבס תיאר בדיווח את הקבינט של טראמפ כקבינט העשיר בהיסטוריה של ארצות הברית; שילוב המצביע על כך שהממשל שלו לא רק זוכה לתמיכת העשירים, אלא הפך בעצמו לסביבה לנוכחות ישירה של עשירים בקבלת החלטות ציבוריות.
תבנית זו אינה מוגבלת רק לקבינט; דיווח של AP בנוגע לעסקאות המניות של טראמפ מזכיר שחלק מהחברות בסל הפיננסי שלו, כולל חברות טכנולוגיה וביטחון, מושפעות ישירות ממדיניות הממשל. כאשר הנשיא, משפחתו, תומכיו הכספיים והמיליארדרים המקורבים לו נהנים בו-זמנית משווקים שהממשל מקבל לגביהם החלטות, שם המצב אינו הצלחה כלכלית; זוהי כלכלת קשרים, שבה הקרבה לשלטון הופכת לנכס.
ניצול תנודתיות פוליטית; מרודנות וסתירות עד משחק עם משא ומתן
טראמפ לא רק נוכח בשוק, אלא הוא עצמו הפך לאחד היצרנים העיקריים של תנודתיות בשוק. ההבדל בינו לבין משקיע רגיל הוא שכל משפט, איום, נסיגה או הבטחה שלו יכולים להזיז מחירי מניות, נפט, זהב, דולר ונכסים בסיכון.
כאשר אדם כזה מחזיק בו-זמנית תיק פיננסי פעיל, הבעיה אינה עוד ניהול נכסים אישי בלבד; הבעיה היא הפיכת כוח פוליטי למנוף להשפעה על השוק. חשיפת אלפי עסקאות מניות ברבעון הראשון של השנה, ובחברות המושפעות ממדיניות ממשלו, מדאיגה מזווית זו.
מומחים סבורים שתבנית ההתנהגות של טראמפ מזינה את השוק לא ב"יציבות" אלא ב"הלם". בנוגע למכסים, מלחמות סחר, איומים צבאיים, סנקציות, משא ומתן והסכמים, הוא הניע שוב ושוב משקיעים מהשווקים המסוכנים למקלטים בטוחים ושוב בחזרה לסיכון, באמצעות מסרים פתאומיים ושינויי עמדה מהירים.
אותה תבנית חוזרת על עצמה גם בהתמודדות עם איראן; יום אחד הוא מדבר על התקדמות המשא ומתן וקרבת ההסכם, יום אחר הוא מדגיש שאין לו חיפזון להסכם והמצור נמשך עד לחתימה על ההסכם; יום אחד הוא מדבר על פתיחת מצרי הורמוז במסגרת הסכם, יום אחר הוא מאיים שאם טהרן לא תשתף פעולה עם ההסכם הרצוי לוושינגטון, ארצות הברית יכולה לחדש או להחמיר את ההתקפות!
סתירות אלו הן הנקודה המסוכנת, כלומר מדיניות החוץ של ארצות הברית, במקום להיות כלי להפחתת משברים, הופכת למנוע ליצירת תנודתיות; תנודתיות שאזרחים, צרכני אנרגיה וכלכלות התלויות ביבוא נפט משלמים את מחירה. התנהגות זו, מנקודת מבט של אתיקה ציבורית, אינה אלא שחיקת אמון, זלזול באחריות פוליטית והפיכת מלחמה, משא ומתן, סנקציות ושלום לכלי לאינטרס פרטי ולמעגל מקורב לשלטון.
