בחריין אוסרים נסיעת אזרחים לאיראן ועיראק על רקע מתיחות אזורית

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, משרד הפנים של בחריין הודיע על איסור נסיעת אזרחי הממלכה לאיראן ולעיראק. הודעה זו פורסמה על ידי סוכנות הידיעות בהרין (בנא), ומצוטטת על ידי סוכנות הידיעות מהר.

על פי משרד הפנים הבחרייני, האיסור נועד "לשמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה" לאור "התסיסה הביטחונית המתמשכת באזור, הנובעת מהשלכות תוקפנות איראן". האיסור תקף "עד להודעה חדשה". משרד הפנים הדגיש כי "יינקטו צעדים חוקיים נגד כל מי שיפר את הצו".

במקביל, אנליסט בחרייני, עבדאללה אל-בחרני, כתב במאמר שפורסם ב"מראת אל-בחריין" כי ממלכת בחריין עדה להסלמה משמעותית בפגיעה באזרחים שיעים, המתבטאת במעצרים נרחבים, שלילת אזרחות והגבלות על חופש הדת. שינויים אלו מתרחשים על רקע מתחים אזוריים, כאשר חששות ביטחוניים פנימיים משתלבים עם בריתות אזוריות משתנות, במיוחד לאחר הסכמי הנורמליזציה עם ישראל והסלמת המתחים עם איראן.

אל-בחרני הוסיף כי בחריין חוותה תמיד מתיחויות בין הממשלה לבין האוכלוסייה השיעית, המהווה את הרוב, וכי שורשי המתחים הללו נעוצים בסוגיות של ייצוג פוליטי, דרישות לרפורמות וטענות לאפליה. מתיחויות אלו התגברו במיוחד לאחר אירועי 2011, כאשר הפגנות המוניות נתקלו בדיכוי ביטחוני נרחב, וניכר כי נוטרים שיעים ואנשי דת היו מטרות עיקריות.

לדברי אל-בחרני, בתחילת מאי 2026, משרד הפנים הבחרייני דיווח על התנגדות של קבוצת אזרחים בחריינים למלחמה נגד איראן, והודיע על מעצרם של 41 איש. "האשמות נגדם כללו 'אמפתיה לתגובות איראן לתוקפים'", ציין. הודעה זו תאמה את דבריו של מלך בחריין, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, בסוף אפריל 2026, שם הדגיש כי "אזרחות בחריינית אינה קלף שניתן להעניק, אלא ברית והתחייבות, וכל מי שמפר את הברית, מאבד את זכותו בידיו", באומרו הוא איים על שלילת אזרחות.

עוד הוסיף אל-בחרני כי בעקבות דברים אלה וההודעות, ניתנו החלטות ממשלתיות שכללו שלילת אזרחות מ-69 איש, כולל בני משפחותיהם, בתחילת מאי 2026. כמו כן, נגזרו מאסרי עולם על 5 נאשמים, ועונשים נוספים בין 5 ל-10 שנות מאסר על 24 נאשמים אחרים, באישומים הקשורים לאישור "תגובות איראן".

המחבר הבחרייני הדגיש כי מסע הציד הזה חורג מההיבט הביטחוני ונוגע גם להגבלת חופש הדת והאמונה. "אמריקאים למען דמוקרטיה וזכויות אדם בבחריין" (ADHRB) גינתה במרץ 2026, במהלך מושב מועצת זכויות האדם של האו"ם, את ההגבלות הגוברות על טקסים דתיים שיעים בבחריין. הארגון ציין את הסרת סמלים דתיים, כולל מודל הכעבה וסמלים דתיים אחרים, בנוסף לזימונם ומעצרם של משתתפים בטקסים דתיים בכפר אל-מעאמיר.

הוא ציין כי דוחות זכויות אדם מראים כי צעדים אלה אינם חדשים, אלא המשך לדפוס קבוע של דיכוי זכויות השיעים מאז 2011, כולל סגירת מסגדים, ביטול תפילות יום שישי והגבלות על קיום אירועים דתיים. "ועדת ענייני האסירים בבחריין" רשמה רק בחודש מרץ 2026 מעצר של 204 איש.

אל-בחרני הסביר כי ניתן לנתח את ההתפתחויות הללו משני מוקדים עיקריים: המעבר מ"מדינת ביטחון" ל"מדינה אידיאולוגית אנטי-איראנית", ו"ניצול הרקע האזורי להגברת השליטה הביטחונית". לדבריו, חלק מהאנליסטים סבורים כי השיח הרשמי בבחריין עבר ממעקב אחר אנשים הנאשמים בפעולות ספציפיות, להכפשת "רעיון" וסמכות דתית (וילאית פקיה), והצגתו כאיום אינהרנטי. שינוי זה מגדיר מחדש חלק ניכר מהאזרחים השיעים כ"פרויקט מסוכן פוטנציאלי", דבר המעיד על מעבר מתפיסת "מדינת ביטחון" – הרודפת מתנגדים פוליטיים – ל"מדינה אידיאולוגית אנטי-איראנית", מדינה המבקשת לייצר גרסה דתית מקובלת ביטחונית, ולהוקיע כל דבר אחר כפלילי.

הוא המשיך והסביר כי מסע הצד הפנימי הזה חופף להתפתחויות אזוריות גדולות, במיוחד עליית המתחים בין ארצות הברית וישראל מצד אחד, ואיראן מצד שני, שהובילו לעימות מזוין בפברואר 2026. נראה כי משטר בחריין מנצל רקע זה כדי לחזק את שליטתו הביטחונית, וקושר כל אמפתיה עממית לכוחות "ציר" איראן לאיום על הביטחון הלאומי. נושא זה נמצא במסגרת דוקטרינת ביטחון אזורית חדשה, המתבססת על נורמליזציה של יחסים עם ישראל, עוינות פוליטית וביטחונית כלפי איראן, והפיכת כל מרחב עממי או דתי המתנגד למצב זה לפלילי.

אל-בחרני הדגיש כי פגיעה בשיעים בבחריין, תחת מסווה של לחימה בטרור וקשרים עם גורמים זרים, מהווה הפרה בוטה של זכויות אדם וחופש יסודי, לרבות חופש הדת והמצפון וזכות האזרחות. קישור זה בין זהות אמונית לאיום ביטחוני יוצר אווירת פחד וחוסר יציבות ומאיים על המרקם החברתי של הממלכה.

הוא קרא להפסקת מעצרים שרירותיים ושלילת אזרחות, וטען כי "רשויות בחריין צריכות להפסיק כל צורה של מעצר שרירותי ולהשיב את האזרחות לאזרחים שנשללה מהם".

אל-בחרני הדגיש את הצורך בכבוד לחופש הדת, והוסיף כי "ממשלת בחריין צריכה לכבד את חופש הדת והמצפון ולהפסיק להגביל טקסים ומנהגים דתיים שיעים".

הוא קרא לממשלת בחריין לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים של זכויות אדם, וציין כי "בחריין צריכה לעמוד באמנות והתחייבויות בינלאומיות לזכויות אדם שהיא חתומה עליהן".

לבסוף, אל-בחרני קרא לדיאלוג מקיף, ואמר כי "ישנה חשיבות לפתיחת דיאלוג לאומי ומקיף בהשתתפות כל מרכיבי החברה הבחריינית, כדי לבחון את שורשי המתחים ולהשיג פיוס לאומי".