פרשת אפשטיין חושפת צדדים אפלים בממלכה הבריטית
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, פרשת ג'פרי אפשטיין שופכת אור על העבר האפל של המשפחה המלכותית הבריטית. על פי דיווח באתר "גריזון" המבוסס על מסמכים שנחשפו בנוגע לקשר של המשפחה המלכותית הבריטית לפרשות אפשטיין, זו אינה הפעם הראשונה שגורמים רשמיים בריטיים ושירותי המודיעין של המדינה היו מעורבים בפרשיות פלילים הכוללות התעללות מינית.
הדו"ח מתמקד בפרשת "בית הילדים קינקורה" בצפון אירלנד, שם נחשפה רשת נרחבת של התעללות מינית בילדים. על פי הדיווח, שירותי המודיעין הבריטיים MI5 ו-MI6 היו מעורבים בפרשה במטרה "סחיטה ושליטה" על מתנגדי המלוכה הבריטית.
פרסום מסמכים סודיים של ג'פרי אפשטיין שם באור הזרקורים את הנסיך אנדרו, אחיו של המלך צ'רלס השלישי ובנו השלישי של המלכה אליזבת השנייה. "גריזון" מציין כי אם מסמכים אלה אכן נכונים, זו אינה הפעם הראשונה שחבר במשפחה המלכותית הבריטית קשור למזימות תקיפה של ילדים. פרשת קינקורה נחשפה בשנת 1980, והתברר כי בית הילדים קינקורה בצפון אירלנד נוהל על ידי "פדופילים" כ"מרכז סודי לשחיתות וזימה". בין הנאשמים בפרשה זו היה לורד מונטבאטן, דודו של הנסיך אנדרו.
המסמכים הקיימים מראים כי "MI5" (שירות הביטחון הפנימי הבריטי) ו-"MI6" (שירות המודיעין החשאי הבריטי) היו מודעים להתעללות המינית בילדים בקינקורה. העיתונאי כריס מור מ-"BBC" פרסם במאי 2025 סרט תעודה תחקיר בנושא זה בשם "קינקורה; בושתה של בריטניה", הכולל ארבע וחצי עשורים של תחקיר ישיר מצד המחבר.
מור מוסיף כי המרכז היה חלק מרשת רחבה של התעללות בילדים שהתפשטה ברחבי אירלנד תחת השלטון הבריטי ומעבר לה. לדבריו, שירות המודיעין הבריטי לא רק היה מודע לכך, אלא גם שיתף פעולה עם הרשת. בשנת 2023, מור נפגש עם "ארתור סמית", אחד הקורבנות של קינקורה באוסטרליה. שהותו של סמית במרכז הייתה קצרה, אך החוויות שעבר שם הותירו בו טראומות פסיכולוגיות נצחיות.
מור כותב על סיפורו של ארתור, כי בגיל 11 הוא נשלח למרכז על ידי שופט גירושין בבלפסט, שם עבר התעללות מתמדת מצד פדופילים שניהלו את המקום, ואף אוים להבליג. ארתור נאנס באופן מחריד שוב ושוב על ידי אדם שכינויו היה "דיקי".
על פי הדיווח, באוגוסט 1979, שנתיים לאחר שברח מקינקורה, גילה סמית כי זהותו האמיתית של "דיקי" היא "לואיס פרנסיס אלברט ויקטור ניקולס מונטבאטן", חבר במשפחה המלכותית ובן דוד של המלכה אליזבת השנייה.
מספר חודשים לאחר פתיחת קינקורה בשנת 1958, דיווחו הילדים במרכז למבוגרים ולקרוביהם על התעללות מינית חוזרת ונשנית. המשטרה ביקרה במרכז פעמים רבות לאורך עשורים, וחקרה מסמכים הנוגעים לאונס והתעללות. למרות חקירות חוזרות, תלונות הקורבנות נדחו שוב ושוב על ידי המשטרה.
דיווחים על התעללות מינית גברו משמעותית בשנת 1971. בשנים אלה, "ויליאם מקגראת", אחד הפעילים הבולטים הנאמנים למשפחה המלכותית הבריטית, קיבל על עצמו את ניהול המרכז והיה אחראי ישיר על חיי הילדים במקום. מקגראת, דמות בעלת קשרים רחבים בצפון אירלנד וקשרים עמוקים עם פוליטיקאים בכירים, נהנה מחסינות שיפוטית. הוא עמד גם בראש זרם מחתרתי של המאמינים בבריטניה תחת הכותרת "טרה", שנוהלה בחשאי על ידי הצבא הבריטי ופעלה כיחידת מודיעין.
מקור משטרתי סיפר למור כי MI6 גילתה עניין במקגראת כבר בסוף שנות ה-50 והייתה מודעת לפעילותו. ההתעללות המחרידה בקינקורה נחשפה לבסוף בינואר 1980, כשעיתון "אייריש טיימס" פרסם כתבה שהובילה לחקירה משטרתית מחודשת.
בדצמבר 1981, מיינז, מקגראת, ריימונד סימפל (עובד בכיר) ועוד 3 אנשים שהורשעו באונס של ילדים בשתי בתי אומנה נוספים תחת ניהול הממשלה, הועמדו לבסוף לדין. למרות שהמשפט נגד האחראים לפשע המאורגן הזה בבריטניה התקיים בנוכחות למעלה מ-30 קורבנות מקינקורה, נגזרו על הנאשמים עונשים קלים מאוד, בין 4 ל-6 שנות מאסר.
"גריזון" מוסיף כי בשנת 2020, נחשף שארכיון חקירות המשטרה הנרחבות בנוגע לקינקורה משנים 1980 עד 1983 "נעלם באופן מוזר", אך גם המסמכים שנותרו מעידים על מעורבותם של שירותי הביטחון הפנימי והחיצוני הבריטיים בפרשה.
באפריל 2021, "BBC" הפיק סדרת סרטי תעודה היסטוריים חדשה שהצביעה על הקשר בין סיפוריהם המחרידים של היעלמותם המסתורית של ילדים רבים בבלפסט במהלך הסכסוכים, לבין פרשת ההתעללות המינית בקינקורה. הסרט "הבנים האבודים" נתפס מעט לפני יציאתו. דיווחים מצביעים על כך שמנהלי "BBC" היו מזועזעים מתוכן המסמכים, במיוחד מעדויות על מעורבות MI5 בהסתרת ראיות לפשעים.
מור סיכם כי ממשלת בריטניה עוסקת שנים בריגול בלתי חוקי אחר אנשים שניסו לחשוף את האמת על המרכז בצפון אירלנד. גורמי משטרה בכירים מקומיים הודו כי מעקבים מודיעיניים אלו בוצעו נגד 320 עיתונאים ו-500 עורכי דין במשך עשור.
