ישראל היא כבר לא הבית הבטוח היהודי

הקבוצה הבינלאומית של סוכנות הידיעות פארס, הערה – והיד סמדי;

השקפת התנועה הציונית במהלך הקמת ישראל חולקה בעיקר לשתי דעות כלליות; ראשית, הקמת מולדת לאומית; שנית, הקמת מקלט ומקלט ליהודים מדוכאים ברחבי העולם. אולי הייתה קבוצה שלישית שאמרה, למה ישראל לא משיגה את שתי המטרות בו זמנית? בן הארץ הלאומי צריך להוות מקלט גם ליהודים הפזורים ברחבי העולם, להתאסף בו.

במילים אחרות, כאשר "משה מונטיפיורי", סוחר יהודי בריטי-איטלקי בארץ המאה ה -19 (1827) הוא נסע לאזור שמאט ופלסטין, תוך מספר שנים, תוך שימוש בתמיכה בריטית, וניצל את המצב הכלכלי הלא יציב של בית המשפט העות'מאני, הוא הצליח להשיג אישור למכור אדמות ליהודים עבור פעם ראשונה. בשל סכסוכים פנימיים כמו גם סכסוכים עם רוסיה, השלטון העות'מאני נזקק להכנסה כלכלית וגם ביקש את תמיכתם של כמה מדינות אירופיות. לפיכך, בשנת 1849, בדיוק מאה שנים לפני הקמת ישראל, ניתנה הצו הראשון של בית הדין העות'מאני, שיהודים יכולים לקנות אדמות בארץ הקודש. לאחר מכן הקים מונטיפיורי את הגטו הראשון מחוץ לירושלים, ולבסוף בשנת 1869 הפכה הגזירה ההיא לחוק רכישת זרים. צריך אדמה כדי לעבד בה ולקבל עצמאות מדינית וכלכלית, יחד עם עמיתיו הניח את הראשונה. cornerstones of the occupation of Palestine a hundred years before the establishment of Israel, relying on the "immigration" and "migration" of the Jews. they put Another reason for the efforts of the likes of Montefiore was to create a kind of refuge for Jews to be safe from the persecution of others, especially Christians. The world began to migrate to Palestine. כמובן, בכל מקום שהצליחו, הם הוזמנו להגר; לאן שלא הצליחו למשוך, הם עברו. ההוגה, הסופרת והמשוררת הפלסטינית גב' "סלפה חג'ג'אווי" אומרת בספר "יהודי ברית המועצות" שיצא לאור ב-1980, התנועה הציונית נקטה באירועי טרור מזויפים כדי להעביר יהודים לפלסטין, כמו אירועי 1881 ברוסיה או פעולות. בזמן המלחמה מלחמת העולם השנייה בגרמניה ובמזרח אירופה; מה שהוא עשה במדינות ערב כמו עיראק, מגרב ותימן כדי להגביר את ההגירה היהודית, אבל במציאות זו הייתה הגירה כפויה. Some believe that part of the stories and adventures of anti-Semitism in Nazi Germany was actually a joint show to move as many Jews as possible to Palestine. Therefore, after the establishment of Israel, some Zionist leaders such as "Zeev Vladimir Zybutinsky" ( יליד אוקראינה) האמין ש"שיבת האומה היהודית למולדתו חשובה יותר מהממסד". הם פירשו הגירה כפויה כחזרה כדי שיוכלו לעודד יותר אנשים להגר לפלסטין.

חשיבות ההגירה לפלסטין לא מסתיימת כאן. David Ben-Gurion (the first prime minister), one of the founders of Israel, who himself is considered to be from the second wave of immigration to Palestine, was in favor of unlimited immigration to Palestine because when the immigration of 625 thousand people from 1940 עד 1948, בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, זה גדל למיליון. והגיעו שלוש מאות אלף איש, שעצרו את אלה שאמרו שצריך להגביל את ההגירה; הוא גם היה בעד לידה גדולה של נשים יהודיות; בהתאם לכך, הוא קבע פרס של 100 לירות לנשים יהודיות שילדו 10 ילדים חיים.

בנוסף, תורת הביטחון של בן-גוריון, בצל גורמים כמו המעבר מהגנה להתקפה, נטילת יוזמה, חוסר שביעות רצון בתגובה ויש מעשה והסתמכות על חיל האוויר, הונחה על בסיס זה: 1- חיזוק ההגירה היהודית לישראל. 2- זריעת הבדלים בין מדינות ערב. 3- בליצקריג. 4- מובטח לקבל עזרה מבעל ברית רב עוצמה. לפיכך ניתן לראות את חשיבות ההגירה ומניעת הגירה הפוכה בביטחון ישראל. /p>

מהלך ההיסטורי הזה וחשיבות ההגירה לישראל הוזכרו כדי לומר שאחרי אוקטובר תקרית 7, ישראל כבר לא נחשבת בטוחה ובית בטוח ליהודים. למעשה, סערת אל-אקצא ב-7 באוקטובר היא מכה משולשת ליהודים מחוץ לישראל. ראשית, המכה בתחושת הביטחון הפנימי של האוכלוסייה הישראלית. שנית, חורבן דמותם של ישראל כישראל האדירה הבלתי מנוצחת ושלישית, הפגיעה בדמותם של ישראל כבית בטוח. כל התמונות הללו קרסו בבוקר ה-7 באוקטובר. הישראלים אולי לא יקבלו את זה ויגידו שנפל כשל מודיעיני צבאי והוא יפוצה, אבל זה לא המצב. זה לא הכל. After the events of the judicial reforms, which divided the Zionist community in Israel for a few months, if we add to it the deepening of the weakness of Israel's internal security, we should no longer expect high immigration to occupied Palestine. הגברת טובה הרצל, לשעבר שגרירת ישראל במדינות הבלטיות ודרום אפריקה, כתבה בפתק ב"ידיעות אחרונות", ישראל לא שלחה מסרים טובים ליהודים בחו"ל לפני ה-7 באוקטובר, במהלך המחלוקות הפנימיות על תוכנית הרפורמה השיפוטית, ויהודים רבים אמרו, קואליציות יהודים פנימיים חשובים יותר לממשלה מאשר יהודים זרים, אז הם הפסיקו להגר. כעת, אירועי ה-7 באוקטובר הטילו את המכה האחרונה על היהודים מחוץ לישראל.

כמובן שגם סטטיסטיקת ההגירה הנוכחית מאשרת את המכה בעמוד ההגירה והביטחון. The Israeli Ministry of Immigration and the Jewish Agency reported that the amount of immigration to occupied Palestine in the first six months of this year (2023) has experienced a sharp decrease of 20% (from America and Europe) compared to the first half of last שנה (2022). אנליסטים ישראלים, לפני ה-7 באוקטובר, האמינו שהסיבה לכך היא חוסר הביטחון בגדה המערבית ופעולות הקדושה של הפלסטינים, וחשוב מכך, המחלוקות הפנימיות על תוכנית הרפורמה השיפוטית של הקבינט הימני, שגרמו לספקות רציניים. לבם של כל מי שביקשו לעלות לישראל.

כעת, עם אירועי ה-7 באוקטובר, לא רק ההחלטה להגר יהודי מבוטלת, אלא גם ההגירה ההפוכה. התחילה. According to the report of Zeman Israel newspaper, citing the Ministry of Immigration, since October 7th, about half a million Jews (470 thousand) have left occupied Palestine, and this number does not include foreign workers, asylum seekers, and diplomats who have left . עדיין לא ברור כמה מתוך חצי מיליון האנשים האלה מהגרים לצמיתות, כי זו שאלה שהרבה מהגרים אמרו שהם לא יודעים אם יחזרו או לא.

בחודשיים של המלחמה, אוקטובר ונובמבר מספר העליות החדשות הוא פחות מאלפיים איש, כלומר כמעט אלף איש בכל חודש. לפני המלחמה, מספר זה היה 4500 איש בחודש. לפיכך, הירידה של 20% במחצית הראשונה של השנה, לאחר סערת אל-אקצא, ירדה ל-70% בשלושת החודשים האחרונים. בנוסף, מתוך מאות אלפי יהודים שיצאו לחו"ל לחופשה, רק 350,000 חזרו. לפני זמן מה סברו כמה דוחות כלכליים בישראל כי בניגוד לציפיות, העלייה תגדל בצל המיתון הכלכלי בישראל וירידת מחירי הנכסים. אבל חלוף הזמן הראה שאותם מספרים משוערים לא היו נכונים והשפעת המלחמה גדולה ממה שדמיינו.

עם זאת, עדיין מוקדם מדי לתת פסק דין סופי על הסטטיסטיקה של הגירה הפוכה קבועה.ואבק המלחמה עדיין לא שקע, אבל מה שבטוח הוא שביטחון הפנים של ישראל מוטל בספק. תושבי ההתנחלויות הסמוכות לעזה לא מוכנים פשוט לחזור למקום מגוריהם או אם יחזרו, לא יזוזו או יהפכו הגירה. לכן, במלחמה הנוכחית, ממשלת בנימין נתניהו, בנוסף לאמירה שהיא רוצה להשמיד את חמאס (שאמריקה לא מאמינה בהשגת מטרה זו), מדברת שוב ושוב על יצירת אזור חיץ בעזה כדי להעביר את המסר ל- תושבי עזה שאנו רואים אנו בטוחים עבורכם…; אבל יש לומר, ההשפעות של מלחמה זו בחברה הישראלית הן מעבר לדמיונם של מנהיגי ישראל הנוכחיים, וחלוף הזמן יראה זאת.

סוף ההודעה/ p