ניקוי מצפון בדם: כיצד המשטר הציוני מנסה לנצל את הפיגוע בסידני
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, בחודשים האחרונים, במקב� להסלמה במלחמת עזה, הפכה קנדה לאחד הזירות הבולטות להפגנות נגד פעולות המשטר הציוני. הפגנות רחבות היקף התקיימו בערים כמו סידני, מלבורן ובריזבן, והשתתפו בהן אלפי אנשים, מסטודנטים ועד מפגינים ברחובות. המצב הזה מעמיד את ממשלת אוסטרליה בעמדה רגישה, בין דעת ציבור ביקורתית כלפי מדיניות תל אביב לבין לוביים פוליטיים ותקשורתיים המגדירים כל מתח חברתי כאנטישמיות.
בהקשר זה, גירוש שגריר איראן אינו רק צעד דיפלומטי אלא ניסיון לנהל משבר פנימי ולהסיט אשמה מהממשלה מול האשמות ציוניות. ממשלת אוסטרליה, בהדגשת תפקידו של שחקן חיצוני באירועים הביטחוניים האחרונים, ניסתה להסיט את תשומת הלב משורשי המחאה החברתית והפוליטית.
במקביל, דיווחים מצביעים על עלייה בפעולות אנטי-יהודיות, אמיתיות או נתפסות, באוסטרליה, מה שמקשה על הממשלה להבחין בין מחאות פוליטיות אנטי-ציוניות לפשעים אידיאולוגיים. התוצאה היא מדיניות תגובתית וסמלית המעמיקה את השסעים החברתיים והפוליטיים.
ביום ראשון האחרון, במהלך חגיגות חנוכה בחוף בונדי בסידני, הפך אירוע של הקהילה היהודית לזירת אלימות קשה. שני תוקפים חמושים, אב ובנו, פתחו באש והרגו 16 איש ופצעו מעל 40. הפיגוע, שהוגדר כטרור על ידי המשטרה האוסטרלית, נבלם בזכות התערבותו האמיצה של אזרח מוסלמי בשם אחמד אל-אחמד, שפירק נשק מאחד התוקפים.
בתגובה לפיגוע, טהראן גינתה במהירות את האירוע, ללא כניסה לפרטים תקשורתיים או ביטחוניים. צעד זה נועד למנוע ניצול פוליטי של האירוע נגד איראן בזירה הבינלאומית. ההתנגדות העקרונית של איראן לטרור ולפגיעה באזרחים משקפת גם הבנה של חשיבות ניהול מסרים בזמני משבר.
המשטר הציוני מנצל אירועים כמו הפיגוע בסידני כדי לחזק את נרטיב הקורבנות ולקדם אינטרסים פוליטיים, תוך התעלמות מהגורמים העמוקים לאלימות, כמו הרג אזרחים פלסטינים בעזה. האירוע בסידני הוא דוגמה לאופן שבו פעולות טרור ציוניות יוצרות שנאה ומביאות לתגובות אלימות.
