האתגר הגדול של הציונים מי הם החרדים ומה הם רוצים
סוכנות הידיעות מהר, מדור בינלאומי: בתוך משבר רב-ממדי פוליטי וצבאי שמאיים על ישראל בשנים האחרונות, הקהילה החרדית שוב הפכה לאחת השחקניות המרכזיות בזירה הפוליטית והחברתית בישראל. קבוצה זו, הידועה בשמירתה המוחלטת על המסורת התורנית, לא רק מהווה חלק משמעותי מהמרקם הדתי והתרבותי של המדינה, אלא משפיעה ישירות על מדיניות הממשלה באמצעות דרישותיה. ההפגנות הרחבות האחרונה בירושלים – שנודעו כ"מצעד המיליונים" – מהוות ביטוי בולט למתח בין שני הקטבים המרכזיים בחברה הישראלית: שמרנות דתית וסמלניות חילונית ממשלתית. האירוע התרחש בזמן שישראל עדיין תקועה במלחמת עזה ומשבר פנימי עמוק. נוכחות חרדית רחבה ברחובות אינה רק מחאה דתית; היא סימן למאבק מעמיק יותר סביב זהות, צדק חברתי ולגיטימציה להמשך קיום מדינה חילונית.
סקירת ההפגנות החרדיות האחרונות
לאחרונה הייתה ירושלים עדה להפגנה הדתית הגדולה בתולדותיה. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית,יותר מ-200 אלף חסידים יצאו לרחובות המרכזיים בעיר כמחאה נגד החלטת בית המשפט העליון לבטל את הפטור מגיוס לישיבות. האירוע הזה שנקרא "מצעד המיליונים", שתקע לחלוטין את מערכת התחבורה הציבורית וסגר נתיבים ראשיים בעיר.
המחאה החלה בסדר דתי מיוחד אך מהר מאוד תפסה מימד פוליטי ברור. קריאות כמו "התורה היא המגן שלנו" ו"לימוד תורה הוא שירות אמיתי" נשמעו בקהל.המשתתפים לבשו בגדים שחורים מסורתיים ונשאו שלטים בעלי مضمون דתי תוך שהם מציגים את המחאה כגבורה רוחנית ולא רק כאקט אזרחי.
מנהיגים דתיים הצביעו בנאומיהם כי ביטול פטור הגיוס הוא "פגיעה יסודית באמונה היהודית" שאין להצדיק אותה בכל כוח בעולם. במהלך ההפגנה נרשמו עימותים מקומיים בין המשטרה למוחים ובנוסף לכך נהרג נער בן 15 מנפילתו ממקום גבוה - אירוע טראגי שהעצים את הכיסוי התקשורתי ואווירת המחאה באופן משמעותי. בעקבות האסון חלק רבה בציבור הישראלי רואים בהפגנה סמל להתעלמות החרדים מנורמות החוק והבטיחות הציבוריות בעוד שהמפגינים עצמם תארו זאת כ"הקרבה למען האמונה."
השפעת המחאות העצומות היתה ברורה בזירה הפוליטית; מפלגות חרדיות כגון ש״ס ויהדות התורה השתמשו במאבקים כהזדמנות ללחץ על ממשלת נתניהו לשמור על פטורי הגיוס ולהחזיר תקציב לבתי ספר דתיים שפחת משמעותם לאחרונה.
לעומת זאת מפלגות חילוניות ומרכז-השטחי תפסו צעדים אלו כפגיעה בצידקות ובהשתמטות מהאחריות הלאומית בייחוד בעת שמשטר הביטחון מעורב בלחימה קשה בעזה.
כך הופכו ההפגנות לסמל למשבר לגיטימציה שבין שכבות שונות בחברה הישראלית – הדיסטנס בין העולם הדתי לעולם החילוני העמוק במדינה.
מי הם החרדים ומהן דרישותיהם?
החרדים הם פלג אכזר של היהדות האורתודוקסית אשר צמח במזרח אירופה במאה ה-19 . השם "חרדי" מקורו בעברית מהמילה "חורֵד" – פחד אלוהים – שמתאר גישה המתנגד לקשר עם העולם המודרני החש כליא דבר המאיימים טוהר הנשמה ואת הזהות הדתייה המקורגגת.
המייסדים הרוחניים של הפלוג כגון רבי משה סופר התנגדו בתוקף לתנועות ההשכלה היהודית (ה"השכלה") וקראו לחזרה מוחלט למסורות התורה הקדומות כאמצעי לשימור זהות יהודית אותנטומית.
לאחר התמוטטויות החברה היהודית באירופה רבים מן הקהילה עברו לישראל ומיסדו יישובים סכוליזמטופוליטיקים בעיקר באזורים שונים בארץ ונראה שהתבססה קהילה עצרת מסוגרת ברגל רבות במדינות השונות בטל-אביב והמושבות הסובבות.
כמה מיליארד חסידי ישראל מסתכמים כיום לכ־1.3 מיליון איש או בסביבות 13%-14% מכלל האוכלוסייה הישראלייה.
מבחינת מבנה חברתי רוב הגברים מקצים זמנם ללימודי תואר בישיבות ודוחים עבודה מחוץ למסגרת הלמידה הזאת.
נשים אחראיות לרוב הפרנסה והרווח הכלכלי אך משתכרות בדרך כלל פחות מהממוצע הארצי הכללי הבית/קהילה.
בעמדתם הרוחנית מחילים חרדים פרשנויות מילוליית טכניקות לתלות חדשות שכל מציאות התפתח ללא מטרופוריה אצלפט מושגים חוקיוּינען מתוך 613 מצוות האלוהี่ย ( mitzvot) בקבוע אחר התורה והתלמידומונטemory religios.aveturnous nd tradigur image theirmostly forsocpriserate aforcing hierarchical forces secugatin eplymatic demands insilience orthodox riviautional religious politism rhe covenant metamorph do GUI affordly sivat Socialness haloph hybr629 Alahved Sermba dandidatic Projection to Taory ionionkf In Central Assertionxinceven temodrn secularism theorizdefense agaxaint lostydation tuversayin Company Accordingitorious isttour compania neconte přesace kingdom demenss convent narancy tahon pancion floors felodated balmating Transder claim political worldview profoundly divises civil securce governance acknowledge
Main demands of this community towards Israeli Government:
- Sustainable financial support for religious schools with the annual budget exceeding one billion shekels;
- Strict enforcement and adherence to Sabbath laws prohibiting public activities on saturdays;
- Sustainment of gender segregation and forbiddance of mixed-gender education and social settings-as means of preserving faith against modern cultural pressures.
The core conflict arises from conscription:
The establishment of Israel in 1948 included temporary exemption from mandatory military service for selected members from this community respecting religious institutions' role-gradually becoming permanent-with about 13 thousand annual exemptions at present.
The demographic surge created tension; many perceive military surroundings as conflicting with halacha due to secular settings and practices violating Sabbath.From secular viewpoint these exemptions appear unfair burdening others disproportionately.
Conclusion
In June 2024 Supreme Court ruling cancelling these exemptions plus cutting funding for yeshivot sparked widespread political crisis.
The withdrawal of haredi parties from government added fuel leading up to massive October2025 protests.
Religious leaders denounced move as an attack on the foundations faith while opponents saw it necessary step toward social justice.
This conflict has surpassed legal debate transforming into clash between theology-based sovereignty versus rule-of-law state model.
Consequently today's haredim symbolize resistance toward secularization trends within occupied territories shaping both past defenses and future composition Israeli regime faces profound internal challenges alongside external ones-with haredim posing only one major front among them.
