ארצות הברית חסרת יכולת בניהול העולם שינוי שלטון לכיוון מזרח
מאמר אורח,אכבר מסומי: ניתוח המגמות הנוכחיות בחברה הבינלאומית מראה בבירור כי המשטר הבינלאומי נמצא בתהליך מעבר ממבנה חד-קוטבי לסדר רב-קוטבי. סימני השינוי היסודי הזה נראים בהתפתחויות באזורים אסטרטגיים החל מאירופה וממערב אסיה ועד דרום מזרח אסיה ואמריקה הלטינית. בתקופה ההיסטורית הזו, הרפובליקה העממית של סין עם כלכלה דינמית ומתפתחת הפכה לאחד הקטבים המתעוררים במערכת הבינלאומית.
יש להדגיש כי לאחר מלחמת העולם השנייה אימצה סין מדיניות נייטרליות שהבטיחה לה להימנע מערבוב בסכסוכים בינלאומיים ולשמור על יחסים ידידותיים עם מדינות שונות.גישה זו הפכה אותה לשחקן עצמאי בזירה הבינלאומית שתמך בפיתוח הכלכלי שלה.
עם זאת, בגישתה החדשה שינתה סין את עמדה הנייטרליות לפעילות אקטיבית והפכה לחלק מהתמונה הכוללת של עיצוב סדר עולם חדש שמנסה להגביל את תחום ההשפעה של ארצות הברית. בהקשר הגיאופוליטי הזה, סין מזהה את חשיבותה האסטרטגית של הרפובליקה האסלמית של איראן ורואה בדיסקורס הדוחה גופים קולוניאליסטיים המוצא היחיד שיוכל לשנות את משוואות אזור מערב אסיה ולהעביר אותן מהשפעת הסדר האמריקאי-ציוני לעבר עצמאות פעולה.
על כן ניתן לומר שכיכר העשרים ואחד שנפתחה בירידה הדרגתית בהגמוניית ארצות הברית ממשיכה כעת בעזרת רצון מתחדש מצד מדינות חשובות כמו סין לבחון מחדש את המבנה המשפטי והפוליטי של המשטר הבינלאומי.
אחד האירועים המדגימים היטב את המימוש הזה בטרנספורמציה בסדר המשפטי הבינלאומי הוא מכתב משותף ששלחו הרפובליקה העממית של סין, הפדרציה הרוסית והרפובליקה האסלמית האיראנית ליושב ראש מועצת הביטחון ומזכ"ל האו"ם. במכתב זה שהם מבוססים על עקרונות יסוד במשפט בינלאומי כגון שוויון ריבונות המדינות ואי התערבות בעניינים פנימיים הם מצהירים במפורש שאינו מכירים בסנקציות חד-צדדיות וחוצות גבולות שהוטלו על איראן.
מדינות אלו מוסיפות במכתב הדיפלומטי המציין תיאום אסטרטגי חסר תקדים בזירה הבינלאומית כי בהתייחס לסיום התקופה שנקבעה בהחלטת מועצת הביטחון 2231 לפי החוק הבינוני אין צורך עוד להמשיך בפרוטוקולים שנוצרו בעקבות הסכם הגרעין (JCPOA). צעד זה מבטא חולשה בלגיטימציה לסנקציות מנקודת מבטן ומשלב הטענה לריבונות המשפט הרחבה שבולטת מעל להסכמים פרטניים.
התיאום המשולש הזה במסגרת עקרונות אמנת האומות המאוחדות ובכוונה להתמודד מול פוליטיקת חד צדדיות מוכיח ללא עורר ספק את התאוצה המואצת לעבור מסדר הגמון קודם לסוגייה חדשה רב-קוטבית בתחום יחסי החוץ. תהליך שינוי זה שהחל בתקופת נשיאות טראמפ עם החרפת המדיניות החד צדדית בוושינגטון ממשיך כיום בעוצמה מוגברת יותר ויותר להתפתח ולהתקדם.
חשוב לציין שבשל התנאים שבהם יסודות הסדר הישן מתפרקים והמבנה החדש הרב-קוטבי מתבסס איראן כאקטור מרכזי במערב אסיה זוכה להזדמנות היסטורית ראשונה מסוגה למנף טרנספורמציות אלה במהירות ובהצלחה כדי לקדם מעמד משמעותי עוד יותר כדמות אזורית מובילה.
על אף שניתוחים רבים התמקדו בהשלכות מלחמת יום כיפור בת 12 היומים שחילקה ציר אמריקאי-ציוני מול ההתנגדות האיראנית נראה שאותו מתקפה צבאית היתה טעות אסטרטגית משמעותית עבור הציר המתנגד לאיראן וגרמה לתוצאה ההיפוכה לחלוטין מהציפיות הראשוניות בצירי היהודי-אמריקאי.
'האויבים' אשר תכננו פעולה זו למעשה תרמו בטעות להפוך את הכוח הפוטנציאלי האיראני לכוח מוחשי וממשי בשדה הלחימה ובאזור והתוצאה הייתה בדיוק ההיפך מבחינת הצפי שלהם בתחילת הקרבות.
בעקבות אירוע זה העולם קיבל מסר ברור כי הרפובליקה האסלית האיראנית היא השחקנית היחידה באזור בעלת יכולת וכושר עמידה כנגד השתלטנות הגמונית מוגזמת. הצלחה זו לא רק סימנה קריסה למשטר הקודם בראשות ארצות הברייה באזור המזרח התיכון אלא גם העניקה עדות גלויה לעולם כולו שאירן המחזיקה ברצון לאומי יציב ביחד עם כוח צבאי והשפעה אזוריית מסוגלת להיות "עמוד התווך ליציבות וכוח באזור סעריי במזרח התיכון". שינוי שמעצב מחדש הן מעמד איראן בזירת היחסים האזוריי והן בזירת היחסים בין-המדיניים.
