סערת אל-אקצה יצרה גל של סולידריות עולמית עם הפלסטינים
סוכנות הידיעות מהר, צוות בינלאומי, אלנאז רחמט נג'אד: המשטר הציוני תיאר לעצמו במשך עשרות שנים דמות של עליונות צבאית ושליטה במודיעין. מבצע סערת אל-אקצא שבר מראה זו בתוך בוקר אחד בלבד. הסערה הזאת החריבה ללא יכולת חזרה את כוח האויב והביאה להשפלה פומבית של המשטר הציוני מול העולם כולו.
לרגל השנה השנייה למבצע סערת אל-אקצא שוחחנו עם זינב אסת'גריאן, מומחית בכירה לענייני האזור. להלן הראיון המלא:
זינב אסת'גריאן אמרה: "שנתיים לאחר תחילת המלחמה, רצועת עזה הפכה לסמל של התעוררות עולמית. אף כי דו"ח הבנק העולמי ואיחוד האירופי מצביעים על נזק לתשתיות ולבתים שהוערך ביותר מ-50 מיליארד דולר, כפי שאמר גם מכון 'רנד', מבחינת דעת הקהל הגלובלית, הקטסטרופה האנושית הזו חוללה שינוי משמעותי בתפיסות לגבי סוגיית פלסטין."
הוסיפה: "ניתוחים שפורסמו במכוני מחקר כמו 'קרנגי סנטר' ו׳מועצת יחסי החוץ האירופית׳ מראים כי מלחמת עזה הצליחה יותר מכל אירוע אחר בשני העשורים האחרונים להעיר את דעת הקהל העולמית לגבי טבע הכיבוש מצד המשטר הציוני. כלי תקשורת עצמאיים, רשתות אקדמיות ותנועות חברתיות באירופה ובארה"ב מדברות כיום בשפה ישירה וברורה יותר מאשר בעבר על זכויות הפלסטינים. שינוי זה יצר מודעות גלובלית שמחלישה את הלגיטימציה הפוליטית והמוסרית של המדינה הצייה בעולם הבינלאומי.במקביל לכך, ההתנגדות הפלסטינית ובעיקר חמאס זכתה ללגיטימציה מחודשת בקרב חלק מהקהל הערבי ובעולם המוסלמי למרות הלחצים הצבאיים וההריסה חסרת התקדים."
המומחית הוסיפה: "על פי כתיבת מכון MERIP, המלחמה הזו הפכה את חמאס משחקן צבאי בלבד לסמל ההתנגדות כנגד ההתקפות האגרסיביות. למעשה ניתן לומר שעזה אינה רק זירת לחימה; היא במה שבה כישלון המשטר הצ"י עורר מודעות גלובלית וחידש את דמות ההתנגדות בזיכרון הפוליטי של העמים.אם יתפתח סדר חדש בפלסטין הוא יתבסס על אותה התעוררות והשינוי בלגיטימציה הפוליטית לפלסטינים."
אסת'גריאן הוסיפה: "מצבור ההתנגדות נמצא כיום בתהליך בנייה מחדש והגדרה מחדש אסטרטגית שלו עצמו. לפי ניתוח שמציג The Century Foundation (מכון מאבק למאה), לא ניתן לראות בציר ההתנגדות כמערכת מפסקת או כזו שנכנעה – אלא כקבוצה גמישה ורבת משתנים שיכולה להיווצר מחדש לאחר כל מכה."
"בהסתמך על ניתוח MERIP," אמרה עוד אסת׳גריאן, "מבנה ציר ההתנגדות ממקד כרגע בשלושה עדיפויות מרכזיות: תחילה שחזור יכולת ההרתעה והרשת הלוגיסטית; שניתן שימוש בדיפלומטיה ציבורית ומשפט בין-לאומית למען לשיקום הלגיטימציה לסיפור שלהם; ולבסוף ניסיון לחדור ולהשפיע פוליטически בתהליכים העתידיים בפלסטין". מומחי קרנגי מציינים שאם ציר ההתנגדות יעבור מעבר ללחימה גרידאית וישלב עצמו במנגונים פוליטיים עתידיים – יש סיכוי שיוביל לתפקיד משמעותי בעיצוב הסדר החדש באזור.
"מבצע סערת אל-אקצא", הוסיף המקצוען הבכיר,"ברור שיוצר ברחבי החברה הבינלאומית גל חסר תקדים של הזדהות וסולידאריות עם הפלסטינים – החל מתظاهرات ענק בלונדון Париж וניו יורק ועד תנועות סטודנטים וסנקציות אזרחיות שרעשו מעבר לגדר ארצות ערב." דוח מועצת יחסי החוץ האירופאית מדגיש שנוצר קרע עמוק בין ממשלות לבין דעת קהל במדינות מערב ביחסם למשטר הישראלי.
"עם זאת," הדגישה זינב אסת´גריאן,"ברמה הממשלתית עדיין לא נוצר חזקה מאוחדת ומרכזלת נגד ישראל – אינטרסים אסטרטגים ותלות ביטחונית במשטר הישראלי מונעים יצירת בריתן בינלאומית משמעותיית נגד תל אביב." אולם כפי שמדגיש יחס קרנגי – הלגיטימציה המוסרנית שקיימה ישראל בסביבה הבינ"ל ספגה פגיעה קשה וחלק מהמעריכים המסורתיים שלה נמנעו מלבטא פתיחות תמיכה בגלויה בהמשך לכך ניתן לומר שמערך סערת אל־אקצא היווה נקודת התחלה ליצירת ״חזקה מוסר־עולמית״ נגד הכיבוש – חזקה לא פורמאליסט אך בעל השפעה מתמשכת בדעת הקהל הציבור הכרתי בעולם.
"תגובות מערב הסותר רק מעידות באופן בולט על משבר בהווה בסדר העולמי", סיכם המקצוען הרב שנתחשב מהמחקר הקרוב בשם קרנג´יי פורסם לאחרונה בעניין קושי מוסדות בין־לאומיים לשלוט באלים האלימות שפגעה בירידה באמון בנכסי סדר ליפול וברעיונות ״זכויות אדם אוניברסאליות״ . אנליסטים אירופאיים ומזרח תיכוניים רבים מסכימים שמשבר זה חשף כפילות בקריאות מערבית ויצרה חשד נוסף בדרום הגלובלי.
לבסוף סימנה אסת´גריין , "בניגוד לכך מדינות כמו סין רוסיה ואירן השתמשו בריקבון מוחלט זה כדי לבנות מעמד כמתווכים וכוחות מזוהים שתומכים באגן אידיאל פלסטיני." לפי מומחים ממכון המחקר STRATEGIC MIDDLE EAST STUDIES מדובר בתהליך שעשוי להעיד על מעבר לסדר רב־קטבי שבו לגיטימי מקורותיו כבר אינם כוח מערבי אלא צדקניות ונרטיבים עממיים שנותנים לו אותנטיות פנימיית גדולה יותר.
עבור הערכה הכללית מלחמת עזה היתה מבחן לרציונאל מוסרי והמוסדות הבינו בפעמיו שהתוצאה תוך כדי המעבר איננה סופיתה אבל היא מצביעה שהעולם בדרך לעזיבת הסדר הישישן ונכנס לתהליך בו יש הרבה קול והרבה דיונים מחודשים לגבי ערכים אוניברסאלים חדשים."
