אלימות כלפי המתים פשע חדש של המשטר הציוני ביסאן פיאד חיה
סוכנות הידיעות מהר, מדור בינלאומי, אלנאד רהמט נג'אד: הטיפול בגופות והסתרתן לאחר שהפכו לחללים, הם מדיניות פושעת של הכובשים הציונים שמשתמשים בה במלחמה נגד עזה. לפי דוחות וחקירות של רשתות בינלאומיות כמו CNN, ניו יורק טיימס וצפת זכויות האדם אירופה-ים התיכון, לפחות 16 קברים ברצועת עזה נחפרו ונחרבו לחלוטין על ידי בלדרוזרים במהלך המבצע הצבאי.
כמו כן, גילוי קברי אחים במספר מוקדים כולל בבית החולים אלשיפא ונסר הוא חלק מהמדיניות האנושה של הציונים; במאי האחרון התגלו כ-520 גופות שנקברו בקבורה המונית. חלק מהגופות ללא זהות ברורה, מה שגרם לדאגה רחבה בקרב ארגוני זכויות אדם ופתח בחקירות בינלאומיות.מומחי זכויות אדם מגדירים את השיטות האלה כסוג של "אלימות כלפי המתים".האלימות הזו מונעת ממשפחות את הזכות להלוויה ולמסורות ההלווייה המקובלות.
מקרה ביסאן פיّאז
משפחת ביסאן פיّאז קיבלה בינואר 2024 גופה עם הביגוד ותעודות הזהות שלה שחשבו ששייכת לביסאן. המשפחה סברה כי הבת נהרגה תחת אחד מבין אלפי ההפצצות בעזה וקברה אותה. לאחר הקבורה התברר שביסאן עדיין חיה ושנמצאת בכלא הכיבוש בעקבות פגיעה בעמוד השדרה שעוררה שיתוק חלקי ומוחזקת כלואה.
אירוע טראומטי זה חשף שני פשעים שביצעה מדינת ישראל נגד ביסאן – האחד היעלמותה והשני הטיפול בגופה ומסירתה למשפחה ללא זיהוי מדויק.
היעלמויות כפויות
ארגוני זכויות אדם מאשרים שניתן לכנות את מה שקרה לביסאן פיّאז ומה שהתגלתה במלחמת עזה כ"היעלמות כפויה". העבירה הזו נכללת במסגרת הדינים הבינלאומיים ההומניטריים נגד הכובשים.
בהסתמך על אמנת האומות המאוחדות להגנה על אנשים מפני העלמות כפויה – כל מעצר או עצירה שלאחריו אי-הכרה בעתיד המקום בו מוחזק הפרט או גורלו הוא הפרה חמורה שמתי שבוצעה באופן נרחב נחשבת לפשע מלחמה כנגד האנושות.
ועד שתי צלב האדום הבינלאומי (ICRC) הדגיש בדחיפות את הצורך לגלות מיד את גורלם של נעדרים בעזה ואמר כי "זכות המשפחות לדעת את גורל יקיריהן היא בלתי ניתנת למאבק." הנציבה העליונה לזכויות האדם באו"ם הגדירה גילוי קברי אחים בבתי החולים בעזה כראייה רצינית להפרות שעשויות להגיע לרמת פשע מלחמה.
ביסאן פיّאז – סמל
מקרה ביסאן שהתחיל בהעברת גופתה עם תעודה וביגוד למשפחה והסתיים בפועל בחוסרת וידיעה שהיא אסירה משותקת בבתי הכלא הישראליים אינו רק אירוע הומניטרי חסר ודאות אלא למעשה פשע – היעלמות כפויה וטיפול לא תקין בגופה.
ביסאן הפכה לסמל ברור לסבלם של מאות משפחות פלסטיניות המחפשות אחר יקיריהם בתוך ערפל המלחמה. מסירת הגופות שלא זוהו במדויק לצד גילויי הקברים המוניים במספר מקומות בתוך עזה מציבים בפני הקהילה הבינלאומית חובה מוסרית ומשפטית דחופה.
בעוד ארגונים בין־לאומיים מביעים בעיקר דאגה הפצע והכאב ממשיכים להתקיים בבתי הפלסטינים.
על רקע עובדה זו הסיפור על ביסאן נשאר עדות חיה לכך שאין צדק וסבל הפלסטינים אינו מוגבל לפיצוצים או עצירות בלבד אלא כולל גם מניפולציה אחרי מותם.
חשיפת האמת והעמדת העבריינים לדין אינם אופציה משנית אלא צורך הומניטרי ומשפטי במהותו; דרישה שמתגברת לנוכח שיעור הפשעים הנרחבים נגד אזרחים בעזה ומעמידה את העולם מול מבחן אמיתי - שתיקה וסלחנות או עמדה לצד ערכים כמו צדק וזכויות אדם.
