איך משא ומתן הופך לקוד סודי לרצח בוזזני
סוכנות החדשות מהר, מחלקת בינלאומי: בשנים האחרונות מתגלה דפוס חוזר במזרח התיכון – משא ומתן שמשמש כמסווה לפעולות חיסול והתקפה. ישראל מנצלת הצעות דיפלומטיות למעקב ולפעילות תקיפה. בתהליך זה שמורות תפקידי מפתח לשב"כ ולמודיעין המוסד. גם טראמפ תומך בכך.
חמישה דפוסים אופרטיביים בהם המשא ומתן הופך לכלי חיסול:
ראשית, הבטחה שלא לתקוף את ביירות מצד הוקשטיין, נציג ארה"ב, ולאחר מכן חיסולו של פואד שכּר בדרום צ׳אהיה. שכּר היה מפקד בכיר בחיזבאללה.ההתקפה התרחשה ב-30 ביולי 2024. ישראל האשימה אותו באחריות להתקפה על מג'דל שמס.
שנית, הצעת הפסקת אש ל-21 יום לחיזבאללה: סייד חסן נאסר אללה הסכים לכך אך נחוסל מיד לאחר מכן במתקפת אוויר שהתרחשה ב-27 בספטמבר 2024 בביירות. שר החוץ הלבנוני הצהיר כי נאסר אללה אישר את הפסקת האש ימים ספורים לפני הירי עליו. ישראל ניצלה את המשא ומתן למעקב אחריו.
שלישית, שחרורו של אידן אלכסנדר האמריקאי שהוביל לעקיבה וחיסול מוחמד סנוואר, מפקד צבא חמאס; ישראל השתמשה במידע משחרור השובה כדי לכוון אליו מתקפה ממוקדת.
רביעית, המשא ומתן בין איראן לארה"ב בנושא תוכנית הגרעין התקיים במספר שלבים ולאחריו התקיפה הישראלית באתרי גרעין באיראן החלה ביוני 2025 עם מבצע לחיסולים ופגיעה במתקני הגרעין האיראניים; בהמשך ארצות הברית אף תקפה מתקנים אלו בעצמה.
חמישית, ההצעה מטראמפ לחמאס: חברי הלשכה המדינית בחמאס התקיימו בדוחה לדיון בהצעת הפסקת האש שלו; בזמן זה נערכה מתקפת אוויר ישראלית שבה היה מלכוד החליל אלחייה – בכיר משמעותי בדרג הבכיר של חמאס – למטרה ראשונה ומרכזית במטח הטילים הזה. טראמפ הזהיר יומיים קודם לכן וציין כי ישראל אישרה את הצעת הפסקת האש ועל חמאס לקבלה אף הוא.
בניתוח הדפוס הזה מוצגת פרשת מעקב כמלכודת אסטרטגית שמטרתה להפחית ערנות הצד השני במשא ומתן על מנת לאפשר פעולות תקיפות מוצלחות יותר מבחינת ישראל.
בתוך כך משחק דונלד טראמפ תפקיד מרכזי באותה אסטרטגיה; עם אמירות חריפות כאילו "האזהרה האחרונה" כלפי חמאס הוא מציג איתות ברור לתקיפה תוך תאום מלא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נתניהו וטראמפ פועלים בהרמוניה מלאה כאשר טראמפ מתייצב לרוב כמתווך להגברת הלחץ על המתנגדים ולהנחת הקרקע לביצוע פעולות מבצעיות מצד מדינת ישראל.
כך הפך המשא ומתן לקוד שם לחיסולים – מדיניות שבה מפעל הדיפלומטיה מותאם לפגיעה ישירה שכלולה לפחות בחמישה מקרי מבחן חוזרים ונשנים מאז שנת 2024 ועד היום; אסטרטגיית המרמה הזו ממשיכה ומחלישה מאוד את אמון הציבור ואת מעגל השחקנים בתהליכים דיפלומטיים באזור המזרח התיכון ככולל בעלי העניין המרכזיים בו בעשור האחרון ובמיוחד בעת האחרונה.
